ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ו. שורה 4 – ו: שורה אחרונה)
א. המשך הברייתות של אבא בנימין
A. שדים
(גם קשור לק"ש על המיטה, שמגינה מפני המזיקין)
אבא בנימין - לו יכולנו לראות את המזיקין, לא היינו עומדים בזה.
עוד אמירות על השדים:
כמות –
- 1. אביי –יותר מאיתנו, וכחפירה סביב העץ
- 2. רב הונא – אלף משמאל ורבבה מימין.
- 3. רבא – הדוחק בדרשה – בגללם.
(וכן הברכיים והרגליים הכושלות, והבגדים המתבלים).
לראות אותם -
- 1. את עקבותיהם – באפר על המיטה.
- 2. אותם – ישים על עיניו אפר של שליית חתולה בכורה ושחורה בת בכורה ושחורה.
B. בית כנסת
אבא בנימין – אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.
עוד מימרות על בית הכנסת:
- 1. רבין בר רב אדא-רב יצחק – השם נמצא בבית הכנסת, וכן בעוסקים בתורה (10, 3 בדין, 2, 1).
(החידוש בכל מספר: 2 נכתבים דבריהם בספר הזכרונות, 3 – דין נחשב לימוד תורה, 10 – השכינה מקדימה עוד לפני שכולם מגיעים).
אגב זה, עוד מימרא שלו – השם מניח תפילין.
מקור – התפילין נקראים עוז, והשם נשבע "בזרוע עוזו".
מה כתוב בהם – 6 פסוקי שבח לעם ישראל (כפי שאנו מייחדים את ה' כך הוא מייחדנו "וה' האמירך היום"). בתפילין של יד הם באותו בית, בשל ראש מחולקים כך:
1. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
אשריך ישראל
2. כי מי גוי גדול.
ומי גוי גדול.
3. או הניסה
4. ולתתך עליון
- 2. רבין בר רב אדא-רב יצחק – (ו: 2+) הרגיל לבוא לבי"כ ולא בא, השם שואל עליו ובודק אם הלך לדבר מצווה או רשות.
- 3. רי"ח – ה' כועס כשלא מוצא מניין בבי"כ (מדוע באתי ואין איש...).
- 4. ר' חלבו-רב הונא – כל הקובע מקום לתפילתו הוא מתלמידיו של אברהם,
"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד (-התפלל) שם". - 5. ר' חלבו-רב הונא – לא יצא בפסיעה גסה מבית הכנסת
אביי – אך מצווה לרוץ אל ביה"כ.
ואגב, ר' זירא תחילה ביקר את הרצים בשבת לתפילה אך אחרי ששמע את ריב"ל הצטרף אליהם.
עד כדי כך שאמר ר' זירא – אגרא דפרקא – הריצה. (ועוד רשימה של שכר מפתיע).
- 6. רב הונא – המתפלל אחורי בית כנסת נקרא רשע.
מקור – "סביב רשעים יתהלכון, כרום זולות לבני אדם" (תהלים יב).
אביי – אא"כ מכוון פניו לבית הכנסת.
סיפור על אחד שהתפלל מאחורה ולא כיוון לביה"כ, ואליהו הרגו.
. אגב, דרשות על "כרם זלות":
- 1. דברים העומדים ברומו של עולם (תפילה), אנשים מזלזלים בהם.
- 2. מי שנצרך לבריות (זולות) נעשים פניו ככרום (דג שצבעו משתנה).
[ועוד על זה – ר' אמי ור' אסי – כאילו נידון באש ומים].
ב. עוד דרשות של ר' חלבו – רב הונא
A. לעולם יהא זהיר בתפילת מנחה (שבה נענע אליהו).
ורי"ח מוסיף את ערבית ורנבי"צ את שחרית.
B. הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמישה קולות (קול ששון...).
ואם משמחו זוכה ב:
ריב"ל – זוכה לתורה (שכתוב בנתינתה 5 קולות).
ר' אבהו – כאילו הקריב תודה (המשך הפסוק של קול ששון כתוב "מביאים תודה בית ה'").
ר' יוחנן – כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (המשך הפסוק "כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה".
C. ירא שמים דבריו נשמעים (סוף קהלת "הכל נשמע את האלקים ירא").
["כי זה כל האדם" -
ר"א – כל העולם נברא בשבילו,
ר' אבא בר כהנא – שהוא שקול כנגד כל העולם,
ר' שמעון בן עזאי/זומא – שכל העולם נברא לצוות לזה].
D. להקדים שלום לחבר שרגיל לומר לו שלום.
ואם לא משיב על שלום נקרא גזלן.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












