ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ו. שורה 4 – ו: שורה אחרונה)
א. המשך הברייתות של אבא בנימין
A. שדים
(גם קשור לק"ש על המיטה, שמגינה מפני המזיקין)
אבא בנימין - לו יכולנו לראות את המזיקין, לא היינו עומדים בזה.
עוד אמירות על השדים:
כמות –
- 1. אביי –יותר מאיתנו, וכחפירה סביב העץ
- 2. רב הונא – אלף משמאל ורבבה מימין.
- 3. רבא – הדוחק בדרשה – בגללם.
(וכן הברכיים והרגליים הכושלות, והבגדים המתבלים).
לראות אותם -
- 1. את עקבותיהם – באפר על המיטה.
- 2. אותם – ישים על עיניו אפר של שליית חתולה בכורה ושחורה בת בכורה ושחורה.
B. בית כנסת
אבא בנימין – אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.
עוד מימרות על בית הכנסת:
- 1. רבין בר רב אדא-רב יצחק – השם נמצא בבית הכנסת, וכן בעוסקים בתורה (10, 3 בדין, 2, 1).
(החידוש בכל מספר: 2 נכתבים דבריהם בספר הזכרונות, 3 – דין נחשב לימוד תורה, 10 – השכינה מקדימה עוד לפני שכולם מגיעים).
אגב זה, עוד מימרא שלו – השם מניח תפילין.
מקור – התפילין נקראים עוז, והשם נשבע "בזרוע עוזו".
מה כתוב בהם – 6 פסוקי שבח לעם ישראל (כפי שאנו מייחדים את ה' כך הוא מייחדנו "וה' האמירך היום"). בתפילין של יד הם באותו בית, בשל ראש מחולקים כך:
1. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
אשריך ישראל
2. כי מי גוי גדול.
ומי גוי גדול.
3. או הניסה
4. ולתתך עליון
- 2. רבין בר רב אדא-רב יצחק – (ו: 2+) הרגיל לבוא לבי"כ ולא בא, השם שואל עליו ובודק אם הלך לדבר מצווה או רשות.
- 3. רי"ח – ה' כועס כשלא מוצא מניין בבי"כ (מדוע באתי ואין איש...).
- 4. ר' חלבו-רב הונא – כל הקובע מקום לתפילתו הוא מתלמידיו של אברהם,
"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד (-התפלל) שם". - 5. ר' חלבו-רב הונא – לא יצא בפסיעה גסה מבית הכנסת
אביי – אך מצווה לרוץ אל ביה"כ.
ואגב, ר' זירא תחילה ביקר את הרצים בשבת לתפילה אך אחרי ששמע את ריב"ל הצטרף אליהם.
עד כדי כך שאמר ר' זירא – אגרא דפרקא – הריצה. (ועוד רשימה של שכר מפתיע).
- 6. רב הונא – המתפלל אחורי בית כנסת נקרא רשע.
מקור – "סביב רשעים יתהלכון, כרום זולות לבני אדם" (תהלים יב).
אביי – אא"כ מכוון פניו לבית הכנסת.
סיפור על אחד שהתפלל מאחורה ולא כיוון לביה"כ, ואליהו הרגו.
. אגב, דרשות על "כרם זלות":
- 1. דברים העומדים ברומו של עולם (תפילה), אנשים מזלזלים בהם.
- 2. מי שנצרך לבריות (זולות) נעשים פניו ככרום (דג שצבעו משתנה).
[ועוד על זה – ר' אמי ור' אסי – כאילו נידון באש ומים].
ב. עוד דרשות של ר' חלבו – רב הונא
A. לעולם יהא זהיר בתפילת מנחה (שבה נענע אליהו).
ורי"ח מוסיף את ערבית ורנבי"צ את שחרית.
B. הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמישה קולות (קול ששון...).
ואם משמחו זוכה ב:
ריב"ל – זוכה לתורה (שכתוב בנתינתה 5 קולות).
ר' אבהו – כאילו הקריב תודה (המשך הפסוק של קול ששון כתוב "מביאים תודה בית ה'").
ר' יוחנן – כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (המשך הפסוק "כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה".
C. ירא שמים דבריו נשמעים (סוף קהלת "הכל נשמע את האלקים ירא").
["כי זה כל האדם" -
ר"א – כל העולם נברא בשבילו,
ר' אבא בר כהנא – שהוא שקול כנגד כל העולם,
ר' שמעון בן עזאי/זומא – שכל העולם נברא לצוות לזה].
D. להקדים שלום לחבר שרגיל לומר לו שלום.
ואם לא משיב על שלום נקרא גזלן.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












