ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ו. שורה 4 – ו: שורה אחרונה)
א. המשך הברייתות של אבא בנימין
A. שדים
(גם קשור לק"ש על המיטה, שמגינה מפני המזיקין)
אבא בנימין - לו יכולנו לראות את המזיקין, לא היינו עומדים בזה.
עוד אמירות על השדים:
כמות –
- 1. אביי –יותר מאיתנו, וכחפירה סביב העץ
- 2. רב הונא – אלף משמאל ורבבה מימין.
- 3. רבא – הדוחק בדרשה – בגללם.
(וכן הברכיים והרגליים הכושלות, והבגדים המתבלים).
לראות אותם -
- 1. את עקבותיהם – באפר על המיטה.
- 2. אותם – ישים על עיניו אפר של שליית חתולה בכורה ושחורה בת בכורה ושחורה.
B. בית כנסת
אבא בנימין – אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.
עוד מימרות על בית הכנסת:
- 1. רבין בר רב אדא-רב יצחק – השם נמצא בבית הכנסת, וכן בעוסקים בתורה (10, 3 בדין, 2, 1).
(החידוש בכל מספר: 2 נכתבים דבריהם בספר הזכרונות, 3 – דין נחשב לימוד תורה, 10 – השכינה מקדימה עוד לפני שכולם מגיעים).
אגב זה, עוד מימרא שלו – השם מניח תפילין.
מקור – התפילין נקראים עוז, והשם נשבע "בזרוע עוזו".
מה כתוב בהם – 6 פסוקי שבח לעם ישראל (כפי שאנו מייחדים את ה' כך הוא מייחדנו "וה' האמירך היום"). בתפילין של יד הם באותו בית, בשל ראש מחולקים כך:
1. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
אשריך ישראל
2. כי מי גוי גדול.
ומי גוי גדול.
3. או הניסה
4. ולתתך עליון
- 2. רבין בר רב אדא-רב יצחק – (ו: 2+) הרגיל לבוא לבי"כ ולא בא, השם שואל עליו ובודק אם הלך לדבר מצווה או רשות.
- 3. רי"ח – ה' כועס כשלא מוצא מניין בבי"כ (מדוע באתי ואין איש...).
- 4. ר' חלבו-רב הונא – כל הקובע מקום לתפילתו הוא מתלמידיו של אברהם,
"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד (-התפלל) שם". - 5. ר' חלבו-רב הונא – לא יצא בפסיעה גסה מבית הכנסת
אביי – אך מצווה לרוץ אל ביה"כ.
ואגב, ר' זירא תחילה ביקר את הרצים בשבת לתפילה אך אחרי ששמע את ריב"ל הצטרף אליהם.
עד כדי כך שאמר ר' זירא – אגרא דפרקא – הריצה. (ועוד רשימה של שכר מפתיע).
- 6. רב הונא – המתפלל אחורי בית כנסת נקרא רשע.
מקור – "סביב רשעים יתהלכון, כרום זולות לבני אדם" (תהלים יב).
אביי – אא"כ מכוון פניו לבית הכנסת.
סיפור על אחד שהתפלל מאחורה ולא כיוון לביה"כ, ואליהו הרגו.
. אגב, דרשות על "כרם זלות":
- 1. דברים העומדים ברומו של עולם (תפילה), אנשים מזלזלים בהם.
- 2. מי שנצרך לבריות (זולות) נעשים פניו ככרום (דג שצבעו משתנה).
[ועוד על זה – ר' אמי ור' אסי – כאילו נידון באש ומים].
ב. עוד דרשות של ר' חלבו – רב הונא
A. לעולם יהא זהיר בתפילת מנחה (שבה נענע אליהו).
ורי"ח מוסיף את ערבית ורנבי"צ את שחרית.
B. הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמישה קולות (קול ששון...).
ואם משמחו זוכה ב:
ריב"ל – זוכה לתורה (שכתוב בנתינתה 5 קולות).
ר' אבהו – כאילו הקריב תודה (המשך הפסוק של קול ששון כתוב "מביאים תודה בית ה'").
ר' יוחנן – כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (המשך הפסוק "כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה".
C. ירא שמים דבריו נשמעים (סוף קהלת "הכל נשמע את האלקים ירא").
["כי זה כל האדם" -
ר"א – כל העולם נברא בשבילו,
ר' אבא בר כהנא – שהוא שקול כנגד כל העולם,
ר' שמעון בן עזאי/זומא – שכל העולם נברא לצוות לזה].
D. להקדים שלום לחבר שרגיל לומר לו שלום.
ואם לא משיב על שלום נקרא גזלן.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

האם מותר לפנות למקובלים?

איך נהנים כשעובדים קשה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה המשמעות הנחת תפילין?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















