ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף זצ"ל
שאל, וענה בעצמו – 'הרגע בו שחררו אותנו החיילים האמריקאים'. בכל שנות השואה והסבל, חיזקתי את עצמי בידיעה, שמצרות כל כך קשות יכול להציל אותנו רק מלך המשיח. משבר כל כך גדול וודאי יובילנו לגאולה השלימה. אולם, בשעה שבאו החיילים האמריקאים, אמרתי לעצמי – בשביל זה? בשביל זה לא היה שווה להתייסר.
רעיון זה נרמז בפרשתנו. פרשת הברכות והקללות. מי שישווה את פרשיית הברכות והקללות שבפרשת בחוקותי למקבילתה המופיעה בפרשת כי תבוא, יגלה שינוי גדול. בפרשת בחוקותי מסיימת כדרכה התורה את הקללות הקשות, במעט נחמה והבטחת ישועה. ואילו בפרשת כי תבוא מסתיימים הקללות בלי חתימה של נחמה. והתמיהה עולה מאליה – ומה עם הכלל החשוב שמסיימים בטוב?
בתמיהה זו התחבטו התנאים הקדושים, (כמובא בזוהר הקדוש), ואף העצימו אותה. ישבו התנאים והעמיקו בפרשיות אלו, ושמו את ליבם לכך שהקללות הראשונות (בחוקותי) הם כנגד חורבן בית ראשון וקללות אחרונות (כי תבוא) כנגד חורבן בית שני (עיין בעניין ברמב"ן). והנה, התנאים שחיו זמן קצר לאחר החורבן השני, שאלו את עצמם – האם העובדה שאין הבטחת ישועה מלמדת, חלילה, שאין ישועה?
בא אליהו הנביא לרבי שמעון בר יוחאי וגילה לו את התשובה – הקללות בבחוקותי הם קללות באמת, ולכן צריך לסיים בנחמה. אך הקללות שבפרשת כי תבוא, אינם קללות אלא ברכות. וכך אליהו הנביא מספר לו באריכות גדולה את הרמזים המפוזרים בפרשה, ומגלים שהקללה היא בעצם ברכה.
לדוגמא – הקללה הגדולה ביותר היא, לכאורה, הקללה ללא גבולות – "גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' אלוקיך עליך עד השמדך". אך מדוקדק בפסוק, שכתוב: 'יעלם' במקום הלשון הרגילה – 'יעלה'. וכך הלשון היא לשון העלם, שה' יעלים ויחביא את הקללות עד השמדך. והרי ישראל לא ישמדו לעולם, שהבטיח הקב"ה לישראל להיות נצחיים, נמצא שקללה זו היא ברכה ולא קללה.
ובאמת, מעבר לרמזים החשובים, מי שיתבונן במציאות יראה שאכן דבריו של אליהו הנביא התממשו במציאות. בחורבן בית ראשון, יצא עם ישראל לגלות, ושב כעבור 70 שנה בלבד. אכן, הנחמה לאחר הקללות הייתה מהירה. אולם, כששבנו לבנות את בית המקדש השני חיכו לנו כאן... החיילים הפרסים. הגאולה לא הושלמה ושוב גלינו מארצנו. מבחינה מסוימת, הקללות אכן היו קללות, כי לא שווה לסבול אותם, שהרי הם לא הובילו לנחמה.
לעומת זאת, בחורבן השני יצאנו לגלות ארוכה, אך מגלות זו נצא לקבל את הגאולה השלימה וביאת המשיח. כך נמצא, שלמרות הקשיים הגדולים, הקללה הופכת לברכה. לסבל ולכאב יש משמעות, והם מובילים לברכה הגדולה, ברכת הגאולה.
בימים אלו של חודש אלול, חודש התשובה, אל לנו להסתפק בקטנות. בכוח התשובה, עלינו להפוך את כל הקללות – העבירות למצוות - ברכות גדולות. וכך אנו מתפללים לה' – איננו מסתפקים במועט, אלא רוצים אנו בגאולה השלימה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
