ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף זצ"ל
שאל, וענה בעצמו – 'הרגע בו שחררו אותנו החיילים האמריקאים'. בכל שנות השואה והסבל, חיזקתי את עצמי בידיעה, שמצרות כל כך קשות יכול להציל אותנו רק מלך המשיח. משבר כל כך גדול וודאי יובילנו לגאולה השלימה. אולם, בשעה שבאו החיילים האמריקאים, אמרתי לעצמי – בשביל זה? בשביל זה לא היה שווה להתייסר.
רעיון זה נרמז בפרשתנו. פרשת הברכות והקללות. מי שישווה את פרשיית הברכות והקללות שבפרשת בחוקותי למקבילתה המופיעה בפרשת כי תבוא, יגלה שינוי גדול. בפרשת בחוקותי מסיימת כדרכה התורה את הקללות הקשות, במעט נחמה והבטחת ישועה. ואילו בפרשת כי תבוא מסתיימים הקללות בלי חתימה של נחמה. והתמיהה עולה מאליה – ומה עם הכלל החשוב שמסיימים בטוב?
בתמיהה זו התחבטו התנאים הקדושים, (כמובא בזוהר הקדוש), ואף העצימו אותה. ישבו התנאים והעמיקו בפרשיות אלו, ושמו את ליבם לכך שהקללות הראשונות (בחוקותי) הם כנגד חורבן בית ראשון וקללות אחרונות (כי תבוא) כנגד חורבן בית שני (עיין בעניין ברמב"ן). והנה, התנאים שחיו זמן קצר לאחר החורבן השני, שאלו את עצמם – האם העובדה שאין הבטחת ישועה מלמדת, חלילה, שאין ישועה?
בא אליהו הנביא לרבי שמעון בר יוחאי וגילה לו את התשובה – הקללות בבחוקותי הם קללות באמת, ולכן צריך לסיים בנחמה. אך הקללות שבפרשת כי תבוא, אינם קללות אלא ברכות. וכך אליהו הנביא מספר לו באריכות גדולה את הרמזים המפוזרים בפרשה, ומגלים שהקללה היא בעצם ברכה.
לדוגמא – הקללה הגדולה ביותר היא, לכאורה, הקללה ללא גבולות – "גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' אלוקיך עליך עד השמדך". אך מדוקדק בפסוק, שכתוב: 'יעלם' במקום הלשון הרגילה – 'יעלה'. וכך הלשון היא לשון העלם, שה' יעלים ויחביא את הקללות עד השמדך. והרי ישראל לא ישמדו לעולם, שהבטיח הקב"ה לישראל להיות נצחיים, נמצא שקללה זו היא ברכה ולא קללה.
ובאמת, מעבר לרמזים החשובים, מי שיתבונן במציאות יראה שאכן דבריו של אליהו הנביא התממשו במציאות. בחורבן בית ראשון, יצא עם ישראל לגלות, ושב כעבור 70 שנה בלבד. אכן, הנחמה לאחר הקללות הייתה מהירה. אולם, כששבנו לבנות את בית המקדש השני חיכו לנו כאן... החיילים הפרסים. הגאולה לא הושלמה ושוב גלינו מארצנו. מבחינה מסוימת, הקללות אכן היו קללות, כי לא שווה לסבול אותם, שהרי הם לא הובילו לנחמה.
לעומת זאת, בחורבן השני יצאנו לגלות ארוכה, אך מגלות זו נצא לקבל את הגאולה השלימה וביאת המשיח. כך נמצא, שלמרות הקשיים הגדולים, הקללה הופכת לברכה. לסבל ולכאב יש משמעות, והם מובילים לברכה הגדולה, ברכת הגאולה.
בימים אלו של חודש אלול, חודש התשובה, אל לנו להסתפק בקטנות. בכוח התשובה, עלינו להפוך את כל הקללות – העבירות למצוות - ברכות גדולות. וכך אנו מתפללים לה' – איננו מסתפקים במועט, אלא רוצים אנו בגאולה השלימה במהרה בימינו.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
בריאת העולם של פסח
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
ראיית המבט השלם
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
