ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכוונה בתפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מהעבודה שבמשכן נגזרת גם מהות העבודה בימינו אלה, שאין לנו לא מקדש ולא כלים, לא עבודה ולא כוהנים בעבודתם, לא לווים בדוכנם ולא ישראל במעמדם, תרתי משמע. התפילה היא התחליף לקורבנות, זו העבודה שבלב שנותרה לנו לאחר החורבן. הקדושה שבמקום מוחלפת בקדושה שבאדם, שהרי שלושה סוגים של קדושה יש בעולם: קדושת המקום וקדושת הזמן וקדושת האדם, וכיוון שאין לנו קדושת המקום, ניתן להשרות שכינה על האדם בכוח התפילה.
במקדש ישנה עבודת הפרט, קורבנות יחידים, ובדומה לה יש לנו תפילה אישית של כל אדם לעצמו. כמו כן, ישנם קורבנות ציבור וכנגדם יש לנו את תפילת הציבור, שיש לה מעלה מיוחדת משל עצמה. התפילה ראוי לה שתהיה זכה ללא מחשבות פיגול, ללא סיגים של הרהורי עבירה וללא מחשבות זרות, תפילה טהורה. גם הקורבן צריך להיות תמים וללא מום.
לדעת להתפלל זו אומנות, לא כל אחד יכול. על האדם לסגל לעצמו את המיומנות של התפילה ולהתבונן בה לפניה ולאחריה, לשהות קודם התפילה ואחריה שעה אחת, לגלות את היסוד של הקשר והחיבור אל ה' דרכה. כי הדבקות היא המטרה של יהודי בעולם, זו המטרה של כל עולם התורה והמצוות שמחויב בהם יהודי. ויותר טוב שיהא זה רצונו להיות קרוב אל ה' בכל שעות היום. לכן, התפילות כנגד תמידים תיקנום, כי בכל השתנות היום משתנה גם האדם, ולכן הוא צריך לחדש את הקשר עם הבורא כמה פעמים ביום, בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד".
יסוד נוסף במשכן הוא קידוש החומר. דבר נפלא הוא שיהודי מקריב בשר ועל ידי זה הוא, למעשה, מבטא את העיקרון שהחומר טפל לעומת הרוח. לכן, יכול החומר, בשר הקודשים, להתעכל על המזבח ולהישרף כליל, כי לגשמיות אין מקום בעולם אלא רק ככלי לקיומו של הרוח. פרה אדומה נשרפת לאפר דק, ובעזרתה נטהר העולם. יהודי אוכל קורבן פסח ולא מותיר ממנו עד בוקר, ומכוח זה הוא יכול לגלות לעולם כי הרוח היא העיקר.
לכן, מקומה הטבעי של התורה הוא במרכז של המשכן, בתוך קודש הקודשים, כי הרוח האלוקית שירדה לעולם מתגלמת בלוחות האבן ובספר התורה הנמצאים בארון העדות. הרש"ר הירש קבע כי המשכן עיקרו הוא התורה, וקראו משכן התורה. במשכן, התורה היא במרכז.
נמצינו למדים כי שלושת העקרונות: של הרוח במרכז החיים, ואפסות הגשמיות הנגזרת מכך, הכוח המחבר של התפילה ושל הקורבנות לדבקה בו, והתורה, שהיא במרכז ומגלמת שני עקרונות אלו ביחד, יכולים להיגלות גם אצלנו, בחיי הפרט ובחיי הכלל.
כחלק מהתיקון החברתי הנדרש מאיתנו, עלינו לתקן את היחס שלנו לעולם החומר, להבין כי תורה ותפילה חשובים יותר מפרנסה. ואין חס ושלום לזלזל בגשמיות, אך עלינו להבין, ולא מן הפה ולחוץ, כי הרוח היא העיקר, כי מטרתנו בעולם היא להגיע לדבקות האלוקית וכסף לא עונה את הכל.
גם התפילה מונחת לנו בקרן זווית, כואב הלב כשנכנסים לבתי הכנסת של הציבור שלנו ורואים את האיחורים העצומים, ואפילו בשבת, את השיחות וההפרעה בזמן התפילה. ניכר בנו שלא הפנמנו את ערכה של התפילה מספיק. בואו ביחד נשים את התפילות במרכז חיינו גם כשטרדות הזמן משבשות את המחשבה.
ואת התורה נניח במרכז, לא בקרן זווית אלא במרכז החיים, וגם אם אנחנו לא מקדישים את רוב הזמן אל התורה, ניתן לה את החשיבות הראויה לה. נהפוך את החברה הדתית-לאומית למשכן בו התורה היא במרכז. קשה להשתחרר מהמחשבה שזה לא קורה אצל רובנו. רבים חושבים כי לימוד תורה הוא מיותר. שוכחים מה שקראו בספר שמות, על המרכזיות של מתן תורה. בל נחייה חיים כפולים, של הפרדה בין הערכים שלנו כיהודים לבין עולם החול שנמצא בחוץ.
אם נשכיל לעשות כך, נמצא כי כל החברה שלנו כאן משתנה וחיים שלמים יותר, איכותיים יותר, רוחניים יותר יהיו מנת חלקנו. ואם נהיה ראויים נזכה שייבנה בית המקדש על ידינו בימינו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
