ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכוונה בתפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מהעבודה שבמשכן נגזרת גם מהות העבודה בימינו אלה, שאין לנו לא מקדש ולא כלים, לא עבודה ולא כוהנים בעבודתם, לא לווים בדוכנם ולא ישראל במעמדם, תרתי משמע. התפילה היא התחליף לקורבנות, זו העבודה שבלב שנותרה לנו לאחר החורבן. הקדושה שבמקום מוחלפת בקדושה שבאדם, שהרי שלושה סוגים של קדושה יש בעולם: קדושת המקום וקדושת הזמן וקדושת האדם, וכיוון שאין לנו קדושת המקום, ניתן להשרות שכינה על האדם בכוח התפילה.
במקדש ישנה עבודת הפרט, קורבנות יחידים, ובדומה לה יש לנו תפילה אישית של כל אדם לעצמו. כמו כן, ישנם קורבנות ציבור וכנגדם יש לנו את תפילת הציבור, שיש לה מעלה מיוחדת משל עצמה. התפילה ראוי לה שתהיה זכה ללא מחשבות פיגול, ללא סיגים של הרהורי עבירה וללא מחשבות זרות, תפילה טהורה. גם הקורבן צריך להיות תמים וללא מום.
לדעת להתפלל זו אומנות, לא כל אחד יכול. על האדם לסגל לעצמו את המיומנות של התפילה ולהתבונן בה לפניה ולאחריה, לשהות קודם התפילה ואחריה שעה אחת, לגלות את היסוד של הקשר והחיבור אל ה' דרכה. כי הדבקות היא המטרה של יהודי בעולם, זו המטרה של כל עולם התורה והמצוות שמחויב בהם יהודי. ויותר טוב שיהא זה רצונו להיות קרוב אל ה' בכל שעות היום. לכן, התפילות כנגד תמידים תיקנום, כי בכל השתנות היום משתנה גם האדם, ולכן הוא צריך לחדש את הקשר עם הבורא כמה פעמים ביום, בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד".
יסוד נוסף במשכן הוא קידוש החומר. דבר נפלא הוא שיהודי מקריב בשר ועל ידי זה הוא, למעשה, מבטא את העיקרון שהחומר טפל לעומת הרוח. לכן, יכול החומר, בשר הקודשים, להתעכל על המזבח ולהישרף כליל, כי לגשמיות אין מקום בעולם אלא רק ככלי לקיומו של הרוח. פרה אדומה נשרפת לאפר דק, ובעזרתה נטהר העולם. יהודי אוכל קורבן פסח ולא מותיר ממנו עד בוקר, ומכוח זה הוא יכול לגלות לעולם כי הרוח היא העיקר.
לכן, מקומה הטבעי של התורה הוא במרכז של המשכן, בתוך קודש הקודשים, כי הרוח האלוקית שירדה לעולם מתגלמת בלוחות האבן ובספר התורה הנמצאים בארון העדות. הרש"ר הירש קבע כי המשכן עיקרו הוא התורה, וקראו משכן התורה. במשכן, התורה היא במרכז.
נמצינו למדים כי שלושת העקרונות: של הרוח במרכז החיים, ואפסות הגשמיות הנגזרת מכך, הכוח המחבר של התפילה ושל הקורבנות לדבקה בו, והתורה, שהיא במרכז ומגלמת שני עקרונות אלו ביחד, יכולים להיגלות גם אצלנו, בחיי הפרט ובחיי הכלל.
כחלק מהתיקון החברתי הנדרש מאיתנו, עלינו לתקן את היחס שלנו לעולם החומר, להבין כי תורה ותפילה חשובים יותר מפרנסה. ואין חס ושלום לזלזל בגשמיות, אך עלינו להבין, ולא מן הפה ולחוץ, כי הרוח היא העיקר, כי מטרתנו בעולם היא להגיע לדבקות האלוקית וכסף לא עונה את הכל.
גם התפילה מונחת לנו בקרן זווית, כואב הלב כשנכנסים לבתי הכנסת של הציבור שלנו ורואים את האיחורים העצומים, ואפילו בשבת, את השיחות וההפרעה בזמן התפילה. ניכר בנו שלא הפנמנו את ערכה של התפילה מספיק. בואו ביחד נשים את התפילות במרכז חיינו גם כשטרדות הזמן משבשות את המחשבה.
ואת התורה נניח במרכז, לא בקרן זווית אלא במרכז החיים, וגם אם אנחנו לא מקדישים את רוב הזמן אל התורה, ניתן לה את החשיבות הראויה לה. נהפוך את החברה הדתית-לאומית למשכן בו התורה היא במרכז. קשה להשתחרר מהמחשבה שזה לא קורה אצל רובנו. רבים חושבים כי לימוד תורה הוא מיותר. שוכחים מה שקראו בספר שמות, על המרכזיות של מתן תורה. בל נחייה חיים כפולים, של הפרדה בין הערכים שלנו כיהודים לבין עולם החול שנמצא בחוץ.
אם נשכיל לעשות כך, נמצא כי כל החברה שלנו כאן משתנה וחיים שלמים יותר, איכותיים יותר, רוחניים יותר יהיו מנת חלקנו. ואם נהיה ראויים נזכה שייבנה בית המקדש על ידינו בימינו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
