ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ציון וירושלים הם חלק משמותיה הרבים של העיר, אך הם משמעותיים יותר מן השמות האחרים. ביחד הם מבטאים שתי בחינות בהשפעת קדושתה של העיר, זו שרוב קדושות הארץ נמצאות בה. השם 'ציון' מבטא את הנקודה, המעיין הנובע של הקודש המקורי. ואילו 'ירושלים' מסמל את ההתפשטות, ההתרבות וההתפתחות של הקדושה אל תוך המציאות. יראו הרבים את השלמות וישאבו ממנה מלא חופניהם שפע ממעייני הישועה...
תכונה נוספת יש לה לירושלים, היא עירם של עולי הרגלים שמתאחדים בעלייתם סביב ערים של מעמד, בהתכנסותם לעלייה סביב התורה. לכן, בירושלים רוח מיוחדת של קירבה מפעמת בעם כולו. זו עיר שעושה את כל ישראל חברים, כולם כשרים וכולם מתרוממים ממדרגת עם הארץ ומקבלים על עצמם הנהגות של קדושה, של אחווה ושל חיבור. זהו כוחה של ירושלים בזמן הרגלים, לאחד ולחבר.
לאחדות יש כוח עצום, דבר זה נתגלה כבר בתקופתו של אחאב, שכיוון שלא היו בהם מלשינים היו נוצחים במלחמה ולא נפל מהם אחד, למרות שהיו עובדים עבודה זרה. וכך אמר רבי אלעזר הקפר: "גדול השלום שאפילו ישראל עובדים אלילים ועושים חבורה אחת אין מידת הדין נוגעת בהם". הסיבה היא שאחדות מורה כי שורש אחד לנו, מקור אחד לכולנו, השורש הקדוש מהאבות הקדושים.
אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, כיוון ששם הושגה רוח גדולה של אחדות המתייצבת בתחתיתו של הר. כך ישראל ראויים לקבל את התורה, מאוחדים וחזקים, מאמינים ומתרגשים. ברגעי אחדות נדירים אלו מקבל עם ישראל את דרכו החדשה, את התורה, ומכוח קבלה זו הוא ממשיך ובונה את ירושלים ואת בית המקדש.
מזה אנו למדים כי תורה לא יכולה להופיע על עם ישראל מתוך פירוד. האחדות היא תנאי בסיסי להופעה של תורה, ומי שחושב כי התורה היא רק אצלו, פוגם הוא בקשר החי בין העם ובין התורה. זה משתלב עם העיקרון של האמת הגדולה המופיעה בצורה של אמיתות רבות קטנות יותר הנחלקות לעדרים עדרים ומגיעות אל יעקב אבינו, המסוגל לגלות ולגלגל את האמת הגדולה מעל פי הבאר וממנה שותים כולם.
בכל אחד נגלית התורה בצורה אחרת. שישים ריבוא אותיות יש בתורה כנגד שישים ריבוא הופעות שונות בקרב כל אחד ואחד מאיתנו. וכשם שפרצופינו אינם דומים, כך התורה הבסיסית של כל אחד ואחד אינה דומה, ומתוך השונות מתרכבת התורה הגדולה, העליונה, המקפת את כל.
ירושלים היא עיר כללית, היא לא נתחלקה לשבטים, ולכן אפילו בתיה הם של הכלל ו"אין משכירין בתים בירושלים מפני שאינן שלהן". האידיאל של האחדות הוא לא רק בשמיים, בעולמות עליונים, אלא אפילו בתוך המציאות היומיומית של ההלכות הפשוטות.
אך עצוב לראות את הפער בין הדרשות היפות שאנחנו דורשים בבית המדרש לבין הביצוע שלהן הלכה למעשה. הרי רואים אנו כמה חוסר הקשבה יש בין חלקי החברה השונים. כמה זלזול ולשון הרע, פירוד ואפילו רחמנא לצלן שנאה. כמה ארס מפעפע נמצא בתוך חיינו גם בתוך שלמי האמונה והמצוות, כמה קנאות וחוסר קבלה.
גם בציבור שומר התורה לגווניו השונים אין אחדות ואין נתינת מקום האחד לשני. הפירוד הרי הביא לחורבן בית שני, והוא השורש של שנאת חינם, שהאחד לא יכול לגור בכפיפה עם חברו, גם במובן הרוחני של המושג. מצער לשמוע כי בבתי מדרש מסוימים נעדרים ספרי בית מדרש אחר, גם אם לא חצו הם את גבולות השולחן ערוך וערכיו. הרי רק כך תתגלה האמת הגדולה והמורכבת.
ההתאחדות הירושלמית סביב הרוח הגדולה הנובעת מערכי הנצח, הכבוד ההדדי וההבנה העמוקה למהותו של העם לגווניו השונים. זהו המסר של יום ירושלים ושל חג השבועות, מתן תורה הבא בעקבותיו, להוריד את האידיאל של החיבור והאחדות אל תוך חיי המעשה ולהתחיל לבצע זאת בפועל ממש.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
