ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ציון וירושלים הם חלק משמותיה הרבים של העיר, אך הם משמעותיים יותר מן השמות האחרים. ביחד הם מבטאים שתי בחינות בהשפעת קדושתה של העיר, זו שרוב קדושות הארץ נמצאות בה. השם 'ציון' מבטא את הנקודה, המעיין הנובע של הקודש המקורי. ואילו 'ירושלים' מסמל את ההתפשטות, ההתרבות וההתפתחות של הקדושה אל תוך המציאות. יראו הרבים את השלמות וישאבו ממנה מלא חופניהם שפע ממעייני הישועה...
תכונה נוספת יש לה לירושלים, היא עירם של עולי הרגלים שמתאחדים בעלייתם סביב ערים של מעמד, בהתכנסותם לעלייה סביב התורה. לכן, בירושלים רוח מיוחדת של קירבה מפעמת בעם כולו. זו עיר שעושה את כל ישראל חברים, כולם כשרים וכולם מתרוממים ממדרגת עם הארץ ומקבלים על עצמם הנהגות של קדושה, של אחווה ושל חיבור. זהו כוחה של ירושלים בזמן הרגלים, לאחד ולחבר.
לאחדות יש כוח עצום, דבר זה נתגלה כבר בתקופתו של אחאב, שכיוון שלא היו בהם מלשינים היו נוצחים במלחמה ולא נפל מהם אחד, למרות שהיו עובדים עבודה זרה. וכך אמר רבי אלעזר הקפר: "גדול השלום שאפילו ישראל עובדים אלילים ועושים חבורה אחת אין מידת הדין נוגעת בהם". הסיבה היא שאחדות מורה כי שורש אחד לנו, מקור אחד לכולנו, השורש הקדוש מהאבות הקדושים.
אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, כיוון ששם הושגה רוח גדולה של אחדות המתייצבת בתחתיתו של הר. כך ישראל ראויים לקבל את התורה, מאוחדים וחזקים, מאמינים ומתרגשים. ברגעי אחדות נדירים אלו מקבל עם ישראל את דרכו החדשה, את התורה, ומכוח קבלה זו הוא ממשיך ובונה את ירושלים ואת בית המקדש.
מזה אנו למדים כי תורה לא יכולה להופיע על עם ישראל מתוך פירוד. האחדות היא תנאי בסיסי להופעה של תורה, ומי שחושב כי התורה היא רק אצלו, פוגם הוא בקשר החי בין העם ובין התורה. זה משתלב עם העיקרון של האמת הגדולה המופיעה בצורה של אמיתות רבות קטנות יותר הנחלקות לעדרים עדרים ומגיעות אל יעקב אבינו, המסוגל לגלות ולגלגל את האמת הגדולה מעל פי הבאר וממנה שותים כולם.
בכל אחד נגלית התורה בצורה אחרת. שישים ריבוא אותיות יש בתורה כנגד שישים ריבוא הופעות שונות בקרב כל אחד ואחד מאיתנו. וכשם שפרצופינו אינם דומים, כך התורה הבסיסית של כל אחד ואחד אינה דומה, ומתוך השונות מתרכבת התורה הגדולה, העליונה, המקפת את כל.
ירושלים היא עיר כללית, היא לא נתחלקה לשבטים, ולכן אפילו בתיה הם של הכלל ו"אין משכירין בתים בירושלים מפני שאינן שלהן". האידיאל של האחדות הוא לא רק בשמיים, בעולמות עליונים, אלא אפילו בתוך המציאות היומיומית של ההלכות הפשוטות.
אך עצוב לראות את הפער בין הדרשות היפות שאנחנו דורשים בבית המדרש לבין הביצוע שלהן הלכה למעשה. הרי רואים אנו כמה חוסר הקשבה יש בין חלקי החברה השונים. כמה זלזול ולשון הרע, פירוד ואפילו רחמנא לצלן שנאה. כמה ארס מפעפע נמצא בתוך חיינו גם בתוך שלמי האמונה והמצוות, כמה קנאות וחוסר קבלה.
גם בציבור שומר התורה לגווניו השונים אין אחדות ואין נתינת מקום האחד לשני. הפירוד הרי הביא לחורבן בית שני, והוא השורש של שנאת חינם, שהאחד לא יכול לגור בכפיפה עם חברו, גם במובן הרוחני של המושג. מצער לשמוע כי בבתי מדרש מסוימים נעדרים ספרי בית מדרש אחר, גם אם לא חצו הם את גבולות השולחן ערוך וערכיו. הרי רק כך תתגלה האמת הגדולה והמורכבת.
ההתאחדות הירושלמית סביב הרוח הגדולה הנובעת מערכי הנצח, הכבוד ההדדי וההבנה העמוקה למהותו של העם לגווניו השונים. זהו המסר של יום ירושלים ושל חג השבועות, מתן תורה הבא בעקבותיו, להוריד את האידיאל של החיבור והאחדות אל תוך חיי המעשה ולהתחיל לבצע זאת בפועל ממש.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













