ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
זו משמעות הדברים בהגדה: "מצה זו שאנו אוכלין על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ - עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם". כלומר, גם המצווה לדורות אף היא המחשה: כשאתה נותן מצה אל פיך – דע, הגאולה תבוא במהירות: התכונן! את המצה תאפה במהירות, ובכך אתה מקרב את הגאולה.
מצינו פסח זריז גם בימי חזקיהו, לאחר שדלתות המקדש נסגרו בימי אחז אביו - כמובא בדברי הימים ב' (כט): "בשנה הראשונה למולכו, בחודש הראשון [ניסן] פתח את דלתות בית ה'... וישכם יחזקיהו המלך... ויעל בית ה'... ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצוצרות... ותיכון עבודת בית ה'. וישמח יחזקיהו וכל העם... כי בפתאום היה הדבר!" לא עברו ימים אחדים מחנוכת המקדש, וכבר חגגו את הפסח ברוב עם, ככתוב: "ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלים את חג המצות... ותהי שמחה גדולה בירושלים". ללמדנו, שכך היא הדרך וכך היא השיטה. לא להמתין, אלא לזרז את חידוש קרבן הפסח במקדש, והקב"ה יסייע שהקרבן יובא במועדו.
זריזות דומה מצינו אצל העולים מבבל לירושלים ככתוב בעזרא ג': "ויגע החודש השביעי [תשרי]... ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם... ויבנו את מזבח - ככתוב בתורת משה". אחריהם החשמונאים הבקיעו אל המקדש, ומיד בבואם לחצרות הקודש - בנו מזבח, "והדליקו נרות בחצרות קדשך". כך ההלכה פשוטה בישראל ההולכים בדרכו של אברהם אבינו, שנאמר בו (יומא כח): "זריזין מקדימין למצוות".
יש בדורנו המנסים לחדש הלכה, שהגאולה חייבת לבוא 'קימעא קימעא', באומרם: "צריך להשאיר משהו למשיח". עוד יאמרו: "חיכינו אלפיים שנה – נחכה עוד אלפיים שנה". דוברים אלה נסמכים על דברי הירושלמי (ברכות א, א), שם מתוארת הגאולה הדומה ל"איילת השחר שבקע אורה" - "כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא - כל שהיא הולכת, רבה והולכת". הירושלמי מביא ראיה מימי מרדכי ואסתר, שהיתה 'קימעא קימעא'.
אולם המעיין בירושלמי ייווכח שהבנה זו בטעות יסודה. מתברר שדווקא בשושן באה הישועה בזריזות, ככתוב במגילה: "ויאמר המלך: מהרו את המן - לעשות את דבר אסתר!" עוד נאמר שם: "ויאמר המלך להמן: מהר! קח את הלבוש ואת הסוס... ועשה כן למרדכי היהודי". הווה אומר, הישועה באה במהירות, אך היא באה בהדרגה ובשלבים. כשמרדכי מצווה על אסתר לבוא אל המלך – בא הנס 'קימעא' והוא רוכב על הסוס. וכשאסתר עושה משתה למלך להציל את עמה – באה עוד 'קימעא' – והמן נתלה!
לפיכך, כשאדם מישראל אוכל את הכזית מצה, זכור יזכור כי במעשי ידיו ובפעולותיו למען הארץ והמקדש, בכך הוא מביא את הגאולה 'קימעא קימעא', אך בהדרגה ובזריזות.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














