ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
זו משמעות הדברים בהגדה: "מצה זו שאנו אוכלין על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ - עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם". כלומר, גם המצווה לדורות אף היא המחשה: כשאתה נותן מצה אל פיך – דע, הגאולה תבוא במהירות: התכונן! את המצה תאפה במהירות, ובכך אתה מקרב את הגאולה.
מצינו פסח זריז גם בימי חזקיהו, לאחר שדלתות המקדש נסגרו בימי אחז אביו - כמובא בדברי הימים ב' (כט): "בשנה הראשונה למולכו, בחודש הראשון [ניסן] פתח את דלתות בית ה'... וישכם יחזקיהו המלך... ויעל בית ה'... ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצוצרות... ותיכון עבודת בית ה'. וישמח יחזקיהו וכל העם... כי בפתאום היה הדבר!" לא עברו ימים אחדים מחנוכת המקדש, וכבר חגגו את הפסח ברוב עם, ככתוב: "ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלים את חג המצות... ותהי שמחה גדולה בירושלים". ללמדנו, שכך היא הדרך וכך היא השיטה. לא להמתין, אלא לזרז את חידוש קרבן הפסח במקדש, והקב"ה יסייע שהקרבן יובא במועדו.
זריזות דומה מצינו אצל העולים מבבל לירושלים ככתוב בעזרא ג': "ויגע החודש השביעי [תשרי]... ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם... ויבנו את מזבח - ככתוב בתורת משה". אחריהם החשמונאים הבקיעו אל המקדש, ומיד בבואם לחצרות הקודש - בנו מזבח, "והדליקו נרות בחצרות קדשך". כך ההלכה פשוטה בישראל ההולכים בדרכו של אברהם אבינו, שנאמר בו (יומא כח): "זריזין מקדימין למצוות".
יש בדורנו המנסים לחדש הלכה, שהגאולה חייבת לבוא 'קימעא קימעא', באומרם: "צריך להשאיר משהו למשיח". עוד יאמרו: "חיכינו אלפיים שנה – נחכה עוד אלפיים שנה". דוברים אלה נסמכים על דברי הירושלמי (ברכות א, א), שם מתוארת הגאולה הדומה ל"איילת השחר שבקע אורה" - "כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא - כל שהיא הולכת, רבה והולכת". הירושלמי מביא ראיה מימי מרדכי ואסתר, שהיתה 'קימעא קימעא'.
אולם המעיין בירושלמי ייווכח שהבנה זו בטעות יסודה. מתברר שדווקא בשושן באה הישועה בזריזות, ככתוב במגילה: "ויאמר המלך: מהרו את המן - לעשות את דבר אסתר!" עוד נאמר שם: "ויאמר המלך להמן: מהר! קח את הלבוש ואת הסוס... ועשה כן למרדכי היהודי". הווה אומר, הישועה באה במהירות, אך היא באה בהדרגה ובשלבים. כשמרדכי מצווה על אסתר לבוא אל המלך – בא הנס 'קימעא' והוא רוכב על הסוס. וכשאסתר עושה משתה למלך להציל את עמה – באה עוד 'קימעא' – והמן נתלה!
לפיכך, כשאדם מישראל אוכל את הכזית מצה, זכור יזכור כי במעשי ידיו ובפעולותיו למען הארץ והמקדש, בכך הוא מביא את הגאולה 'קימעא קימעא', אך בהדרגה ובזריזות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
