ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימדונו חכמים שבשתי דרכים יכולה הגאולה לבוא: במהירות ובשמחה מתוך תשובה שלמה, או בדרך טבעית - מתוך ייסורים קשים שמכריחים אותנו לשוב לארצנו ולמורשתנו. "זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה". זכו - "עם ענני שמיא" - באופן שמיימי ובמהירות; לא זכו - "עני ורוכב על חמור", באיטיות ובדרך טבעית הכרוכה בייסורים (סנהדרין צח, א).
זה שהגאולה יכולה לבוא על ידי תשובה הוא דבר פשוט ומובן. על ידי חטאינו נחרב בית מקדשנו וגלינו מארצנו, ועל ידי תשובה שלמה נחזור לארצנו וייבנה בית המקדש. וכן שאל רבי יהושע בן לוי את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, מתי תבוא? והשיב לו: "היום אם בקולו תשמעו" (סנהדרין צח, א). החידוש הוא שגם בלי תשובה שלמה תבוא הגאולה, מפני שזה הייעוד שהועיד ה' לעולם. העולם נברא כך שהטבע הפנימי שבו הולך ומתפתח עד לגאולה השלמה. אלא שכאשר הגאולה באה בדרך טבעית - היא באה מתוך ייסורים נוראים, שדרכם ועל ידם העולם מזדכך ומוכן לקבל את ההארה האלוקית.
שילוב של שתי הדרכים
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
381 - ונודה לך על גאולתנו
382 - בידינו למעט את הייסורים
383 - צניעות ועצמאות
טען עוד
תחילת ההתעוררות
למרות שבכל הדורות גדולי ישראל נכספו לעלות לארץ, לפני למעלה ממאתיים שנה בשנת תקל"ז, החלה התעוררות משמעותית לעלייה לארץ. גדול תלמידי המגיד ממזריטש, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, עלה עם שלוש מאות חסידים, והניח בכך את היסוד לקהילת החסידים בארץ. אולם עדיין לא דובר במפורש על כך שעצם העלייה תקרב ותחיש את הגאולה.
מי שהחל לדבר על כך באופן מפורש היה הגאון מווילנה. תלמידיו סיפרו שפעמים רבות היה מדבר עמהם בסערת נפש כי רק על ידי קיבוץ הגלויות ובניין הארץ תוחש הגאולה, ורק על ידי בניין הארץ נינצל מהייסורים הנוראים של חבלי משיח. אף הוא עצמו יצא בדרכו לארץ, וגם נפרד מבני ביתו באיגרת צוואה, אולם מן השמיים הורו לו לחזור וחזר. אך את תלמידיו המשיך לעודד לעלות לארץ ולבנותה.
בשנת תקס"ט (1809), כעשר שנים לאחר פטירת הגר"א, עלתה הקבוצה הראשונה של תלמידיו לצפת, בהנהגת רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנתיים אחריו עלה רבי ישראל משקלוב, בעל ספר 'פאת השולחן'. עמהם היה גם רבי הלל משקלוב, ועוד גדולי תורה ומעש. במשך הזמן עברו רבים מהם לגור בירושלים. פקדו אותם צרות איומות, אולם הם התחזקו בדברי רבם הגדול על חשיבות מצוות יישוב הארץ. וכך מדור לדור הלכו והתרבו והתבססו בארץ, ומהם נוסד עיקר "היישוב הישן" האשכנזי בארץ, ומכוחם נבנו שכונות ירושלים הראשונות שמחוץ לחומה, ומהם יצאו מקימי "היישוב החדש" כדוגמת אם המושבות פתח תקווה.
החמצת השעה
לו היינו זוכים להיענות לקריאתם של הגר"א ותלמידיו, אין לתאר מכמה פוגרומים ופורענויות היינו ניצלים. גם העם היהודי היה נותר קשור יותר לתורה ומצוות, שכן המוני בית ישראל היו רואים בעיניהם איך בזכות הדרכותיה של התורה נבנים החיים כראוי. עזיבת התורה נבעה מתוך תחושה כי מי שקשור אליה נשאר מאחור. העולם כולו עוסק בהקמת מדינות ומשטרים חדשים, ואילו היהדות עוסקת בהישרדות, בתנאים שהולכים ונעשים קשים יותר. לו היינו עסוקים כבר אז בבניין העם והארץ, החזון הגדול של קיבוץ גלויות ובניין הארץ לאור התורה כדברי הנביאים היה ממלא את הלבבות. כל היהודים המוכשרים שהתבוללו ונתנו את חילם לזרים - במדע, בתרבות, במדינאות ובכלכלה - היו משקיעים את מרצם בארץ, למען עמם ומולדתם. המדינה היהודית היתה קמה מוקדם יותר, לא מלחץ הצרות אלא מתוך מצוות התורה וחזון הנביאים. גם הבעיות עם האוכלוסייה הערבית היו זניחות, כי רק מפני שלא הגענו לכאן בהמונים נותר מקום לערבים רבים להגר לארץ בדורות האחרונים.
הייסורים מסמנים את הדרך אבל הציבור נותר בגולה
לא זכינו לעלות מתוך מצוות יישוב הארץ וחזון הגאולה, והצרות גברו והלכו. כחמישים שנה אחרי התעוררות תלמידי הגר"א קמו רבי צבי הירש קלישר ורבי אליהו גוטמכר והחלו לעודד את המוני בית ישראל לעלות לארץ ולקרב את הגאולה. בעקבות דבריהם התרבו העולים לארץ. אבל עדיין היינו רחוקים מהשגת המטרה הכללית, וצרות הגלות הלכו וגברו, האנטישמיות התעצמה, וגם תהליך עזיבת הדת הואץ ויהודים רבים החלו להתבולל בגולה.
כמה עשרות שנים אחר כך התעוררו כמה מגדולי ישראל במזרח אירופה, וביניהם הרב שמואל מוהליבר, רבי מרדכי עלישברג וראש ישיבת וואלוז'ין רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), לעודד עלייה לארץ במסגרת תנועת 'חיבת ציון'. באותה תקופה כבר התרבו היהודים שעזבו את דרך התורה והמצוות. ואותם הגדולים הסכימו לחבור עם מנהיגי ציבור שלא הקפידו בשמירת מצוות למען מטרת יישוב הארץ. בעקבות פעולתם התעוררה העלייה המכונה העלייה הראשונה (משנת תרמ"ב ואילך). רוב העולים אז היו שומרי מצוות, אך היו רחוקים מרמתם הרוחנית של תלמידי הגר"א, שהיו גאונים וצדיקים. אמנם גם בין העולים אז היו תלמידי חכמים חשובים, כדוגמת הרב מרדכי גימפל יפה (דודו זקנו של הרב קוק) שהצטרף למושבת יהוד והיה לרבה. ואף שהיישוב הלך וגדל, עדיין המוני בית ישראל לא נענו לקריאה לשוב לציון.
האנטישמיות הגואה מביאה להקמת התנועה הציונית
האנטישמיות באירופה הלכה וגברה, גם מספר היהודים שהפסיקו לשמור תורה ומצוות המשיך לגדול. רבים מהעוזבים קיוו שעם עזיבתם את הדת והתבוללותם בין העמים יסתיימו צרותיהם. אולם האנטישמיות הוסיפה להתגבר. בקרב מקצת היהודים שניסו להתערות בעמים, התבררה ההכרה כי האופי היהודי הוא מיוחד ואי אפשר להימלט ממנו, ורק על ידי הקמת מדינה עצמאית יהודית בארץ ישראל ניתן יהיה להציל את היהודים מהאנטישמיות המתגברת. כך קמה התנועה הציונית בראשות בנימין זאב הרצל. היו מגדולי ישראל שתמכו בה. לימים הם התארגנו במסגרת תנועת 'המזרחי'. היו בין הגדולים שהתנגדו לתנועה הציונית, בעיקר מפני שחששו שמא המוני העם ייגררו אחר אורחות חייהם של מנהיגיה החילונים.
השואה והקמת המדינה
הרעיון הציוני בצירוף האנטישמיות שגברה, עורר קבוצות גדולות יותר של יהודים לתמיכה בעלייה ובהרחבת ההתיישבות ולתביעה להקמת מדינה יהודית.
אולם האמת הכואבת חייבת להיאמר: רוב העם היהודי, בין דתיים ובין חילוניים, לא השתתפו בתנועה הציונית ונותרו בגולה. לא היה בכוחו של היישוב היהודי בארץ להרים את דגל ירושלים ולתבוע את הקמת המדינה.
רק לאחר השואה, כבר היה ברור לרבים מבני העם היהודי כי מוכרחים להקים מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. המוני פליטים מאירופה ומארצות ערב עלו לארץ, וכך קמה והתבססה מדינת ישראל.
התעוררות לתשובה
עדיין אנחנו בדרך, ועלינו ללמוד מהתורה ומדבר ה' שמתגלה דרך ההיסטוריה, שאם נזכה לפעול כראוי ביישוב הארץ ביהודה ושומרון מתוך תורה ומצוות, נזכה לקרב את הגאולה בשמחה ונחת כסדר הגאולה מתוך תשובה. אבל אם ח"ו נתרשל, על פי סדר הגאולה הטבעית עלולים ח"ו לבוא עלינו ייסורים קשים כדי לכוון את דרכינו.
יהי רצון שנזכה להגדיל את כל היישובים ביהודה ושומרון, והארץ תיתן את יבולה בשפע, ומכל ארבע הרוחות נתקבץ לארצנו, ונלך בה קוממיות, ויסיר ה' את לב האבן מבשרנו וייתן לנו לב חדש ורוח חדשה ללמוד תורה ולשמור את המצוות, וכל ההרים השוממים יפרחו וייתנו פריים, וכל הערים החרבות יתיישבו וייבנו, ויתמלאו צאן אדם, צאן קודשים, ונדע כולנו את ה'.
תאריכו של יום העצמאות
יום ה' באייר יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת. באותן שנים שיום העצמאות חל ביום שישי או שבת יש חשש סביר שמסיבות יום העצמאות וטקסיו יגרמו לחילול שבת פומבי, וכאשר הוא חל ביום שני יש חשש שטקסי יום הזיכרון שלפניו יגרמו לחילול שבת. לפיכך הוחלט על פי בקשת הרבנות הראשית, שכאשר יום ה' באייר יחול ביום שבת או שישי, יחגגו את יום העצמאות ביום חמישי (ג' אייר או ד' אייר). וכאשר יום ה' באייר יחול ביום שני, יידחו החגיגות ליום שלישי. יוצא אפוא כי בפועל, מתוך ארבעה ימים שיום העצמאות יכול לחול בהם, בשלושה מהם מקדימים או דוחים את קיומו.
וכבר מצינו שמחמת חשש טלטול בשבת ביטלו חכמים את מצוות שופר ולולב כאשר ראש השנה וסוכות חלים בשבת, אולם את עצם היום שהוא מדאורייתא אין לשנות. אבל ימים שנקבעו על פי חכמים, דוחים או מקדימים אותם. וכפי שמצינו שכאשר פורים חל בשבת, מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי, ודוחים את הסעודה ליום ראשון (שו"ע או"ח תרפח, ו, מ"ב יח). וכן כאשר תשעה באב חל בשבת, דוחים את התענית ליום ראשון (וע' שו"ע או"ח תקנא, ד; תקנד, יט).
ועל פי זה תיקנה הרבנות הראשית להקדים או לאחר את אמירת הלל של יום העצמאות. אכן מעניין שגם מועד הכרזת המדינה בשנת תש"ח הוקדם כדי שלא לחלל שבת. שכן מועד פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בשעה שתים עשרה בלילה, אלא שראשי מועצת העם לא רצו להכריז על הקמת המדינה תוך חילול שבת, על כן הקדימו את ההכרזה ליום שישי בצהריים - ה' באייר.
מתוך העיתון בשבע
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקשבה בזמן של פילוג
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
