(ח. 5+ - ט. 1+)

חלק א – כוורת (סלסילה עגולה)

הקדמה – מהתורה אין איסור להוציא דבר שהוא עצמו רה"י. בדבר עגול, צריך שיהיה מספיק מקום לרבע בתוכו ריבוע של ארבעה על ארבעה טפחים.

א. מקרה ראשון

הסלסילה בגובה עשרה טפחים וקוטר שישה טפחים. אם הוציאו אותה לרה"ר פטור, כאמור.

ב. המקרה השני

אדם שהוציא בשבת סלסילה שגבוהה עשרה טפחים אבל הקוטר שלה פחות משישה טפחים:

-          אביי - חייב.

-          ורבא – פטור, כי יש בליטות של הנצרים מעל עשרה טפחים, ואז לא כל הכלי נמצא ברה"ר ולכן פטור (ולאביי הבליטות לא משמעותיות).

ג. המקרה השלישי

סלסלה בגובה של שבעה וחצי טפחים שהניחו הפוך.

-          אביי – פטור, מכיוון שדיני לבוד מחשיבים את הסלסילה כאילו היא נחה על הארץ עוד כשהייתה באוויר במרחק של פחות משלושה טפחים ואז חלק מהסלסילה נמצא מחוץ לרה"ר ולכן פטור.

-          רב אשי – חייב, כי דיני לבוד רלוונטיים בשימוש הרגיל של המחיצות ולא במקרה שבו הפכת את הסלסילה.

חלק ב – זרק על עמוד או גומא

א. זורק על עמוד

אם אדם זרק חפץ מרשות היחיד לרה"ר והחפץ נפל על עמוד:

-          אם הוא פחות משלושה טפחים -  חייב (טפל לקרקע).

-          אם העמוד בין 3-9 טפחים – פטור (מקום פטור).

-          בעמוד של תשעה טפחים חייב כי הוא נועד לכתף ונחשב חלק מרה"ר.

ב. גומא

גומא של תשעה טפחים ברה"ר.

-          רב יוסף  - רה"ר (כי מצניעים שם),

-          רבא גומא  - לא נחשבת כרה"ר.
(2 קושיות על רבא ותירוצים, וראיה לשיטתו).

ג. חבילת קנים
רב יהודה - חבילת קנים שלא עקר אותה אף פעם ובכל זאת קידם אותה בבת אחת – פטור.

חלק ג - איסקופא

הברייתא בדף ו' לימדה שאדם שעומד על המפתן מותר לו לקחת ולתת חפץ לאדם שנמצא בבית וברה"ר.
מה מעמדו של המפתן עצמו? המפתן הוא מקום פטור ולכן מותר להעביר אליו וממנו חפצים ובלבד שלא יעביר מרשות לרשות דרך מקום הפטור.

קשה על רבא – רבא חייב במטלטל חפץ ד"א ומרים מעל י"ט?
תשובה – בברייתא היתה הנחה במקום הפטור ואצל רבא לא היתה הנחה.