ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ט. 1+ עד י. ברבע העליון)
חלק א – המשך האיסקופא
א. דעת אחרים
הקדמה:
מבוי סתום הוא רה"י מהתורה, אך מדרבנן אסור לטלטל בתוכו אא"כ עשו תיקון על ידי לחי, קורה או צורת הפתח.
לחי מתירה מדין היכר, ורק בשטח שעד הלחי לא כולל,
קורה או כי פי תקרה יורד וסותם (מחיצה) או היכר, ומתירה גם את השטח שתחת הקורה.
פי תקרה – דווקא כשיוצר שטח של לפחות ד על ד טפחים.
האיסקופא – השטח של פתח המבוי,
מדאורייתא היא חלק מהמבוי ומותרת בטלטול,
אך מדרבנן, צריכה תיקון כמו כל המבוי.
הגמרא מניחה (לרש"י) שזהו מבוי סתום, שתוקן על ידי לחי (הכתלים עצמם ליד הפתח – הם הלחי).
אחרים: דלת פתוחה – כרה"י (שמותר לטלטל בה), דלת סגורה – כרה"ר (שאסור לטלטל בה. אבל אין הכוונה שאפשר להוציא מהאיסקופא אל רה"ר).
קשה - והרי רוחב הפתח צריך גם הוא לחי? (והלחי של המבוי אינו עוזר, כי הוא היכר רק כלפי פנים).
- ר"י-רב – מדובר שיש קורה, והקורה מתירה מצידה החיצוני (בניגוד ללחי).
ואם הדלת (ללא משקוף) נעולה היא כבר לא משמשת כקורה, וממילא אין היתר לטלטל תחתיה.
(מדובר שאין ברוחב הקורה 4, כי אם יש אז יש דין של פי תקרה ויהיה מותר ככל רה"י גם כשהדלת סגורה. לכן מעמידים שרק חלק מעובי הכותל מכוסה בקורה, כי הכותך כולו מן הסתם היה רחב ד' טפחים). - רב אשי – מדובר באיסקופא ליד בית, וסה"כ יש בה 7 טפחים, אלא שזה שתי קורות ובאמצע 2 טפחים וע"י לבוד יש כאן 4. הדלת בדיוק באמצע ולכן כשסגורה מפריעה לדין הלבוד, ואז אין פי תקרה. כשפתוחה יש לבוד ויש פי תקרה יורד וסותם.
(הערה: כשהקורה היא קורת מבוי, אינה צריכה 4 על 4 כדי להתיר תחתיה, אך בסתם קורה (בית) צריכה 4 על 4).
ב. איסור טלטול מרה"י לרה"י -
אם האיסקופא הנ"ל גבוהה י טפחים, אפילו שהיא רה"י, בכ"ז יש גזירה לא לטלטל ממנה לבית, שמא יעשו כן גם בעמוד שבולט ברה"ר (תוס' – רק כשאין לו מחיצות ברורות, שאז יש חשש שלא ישימו לב ברה"ר שזה בעצם רה"י, אך אם זה ברור שזה רה"י – מותר).
חלק ב – דברים שלא עושים סמוך למנחה
במשנה - לא מסתפרים, אוכלים וכו' – שמא יפספס, ואם התחיל – לא חייב להפסיק אלא יתפלל אח"כ.
א. באיזו מנחה מדובר ולמה?
לפני מנחה קטנה – אם התחיל מפסיק!
אלא מדובר לפני מנחה גדולה, ואסור:
- דווקא בפעולות ארוכות.
- גם בקצרות, כי יכולה להיות תקלה שתגרום לעיכוב.
ב. מה נחשב "התחיל"?
שם סינר בתספורת, הפשיל שרוולים בבורסקי,
באוכל – בא"י נטל ידיו, בבבל – הוריד את החגורה.
רב ששת תוהה: 1. שיחזיר החגורה. 2. שיתפלל בלעדיה (ועונה הגמרא הגמרא "הכון לקראת...", ואגב זה מביאה שתי גישות בנושא ורב כהנא שתלה זאת במצב בעולם).
ג. אביי – בערבית (אם היא חובה) – אם התחיל מפסיק
למה? יש יותר חשש שיפספסו כי: 1. משתכרים. 2. יש יותר זמן).

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












