ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מסכת בבא בתרא דף יג.
רמב"ם פ"א הלכות שכנים הל' ב', ראב"ד, מגיד משנה, לחם משנה.
קצות סי' קעא סק"א
חי' רמב"ן ד"ה בכור ופשוט
שיטה מקובצת ד"ה "נמצא בשם הרשב"א"
שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתקנ"ו
חי' הרשב"א ד"ה על כן נראה לי
רמב"ם שם הלכה ה'
מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בחלוקה לימים
בבבא בתרא דף יג. נחלקו האמוראים אם אמרינן דינא דגוד או אגוד, רב יהודה סובר שאמרינן, ורב נחמן סובר שלא אמרינן.
רבא שואל את רב נחמן מה עושים לשיטתו במקרה שיש בכור ופשוט שהניח להם אביהם עבד ובהמה, וענה לו רב נחמן שיעבדו יומיים לזה ויום לזה.
הרמב"ם בפ"א מהלכות שכנים הלכה ב' פסק כרב יהודה שיש דין גוד או אגוד, וכתב בהמשך שאם שניהם אינם רוצים לעשות גוד או אגוד או שכל אחד רוצה להיות הקונה, ישארו שותפים ואז אם המקום עשוי לשכר ישכירוהו, ואם לא - מחלקים לזמנים לזה שנה ולזה שנה.
הראב"ד משיג ושואל מדוע אחד יכול לכוף חברו להיפנות שנה שנה, הרי יכול חברו לומר לו שמאחר ואינו מתרצה לחלוק בגוד או אגוד יסבול היזק ראיה או יחלוק אע"פ שאין בה דין חלוקה.
המגיד משנה מביא שהמקור לדברי הרמב"ם הוא שיטת רב נחמן החולק על רב יהודה וסובר שאין גוד או אגוד ולכן יחלקו בזמנים, ומוסיף המגיד משנה שכן כתב הר"י מגאש, שאע"פ שהלכה כמאן דאמר יש דין דגוד או אגוד, כשאי אפשר לעשות גוד או אגוד חולקים שנה בשנה.
הרמב"ם מוסיף "ואם מרחץ הוא, נכנסין לה שניהם תמיד בכל יום", וכותב המגיד משנה שאף זה כתב הר"י מגאש, שאם הוא דבר שיכולים להשתמש בו יחד ישתמשו יחד, ועוד כתב הר"י מגאש שאם הוא דבר שאין יכולים להשתמש בו כאחד חולקים לימים,והעיר המגיד משנה שזה לא נכתב בדברי הרמב"ם. וקשה הרי כן נכתב בדברי הרמב"ם כמו שהבאנו למעלה, ושם המגיד משנה עצמו ציין שהמקור לכך בגמרא הוא דברי רב נחמן.
בגמרא רבא שואל את רב נחמן על שיטתו שאין גוד או אגוד, כיצד עושין בבכור ופשוט שהניח להם אביהם עבד, ועונה רב נחמן "שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים". ומקשה השיטה מקובצת על הניסוח "שאני אומר", למה לא עונה ישר את התשובה "עובד לזה וכו'". עוד יש להקשות מדוע אומר "שאני אומר" הרי אלו דברי בית הלל האומרים שמי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, ולא חידוש של רב נחמן. ויותר מכך, מהי שאלת רבא, וכי לא הכיר את דברי בית הלל?
חלוקה לימים - חלוקת גוף או פירות
כדי לענות על שאלות אלו נביא את חקירת הקצות בדברי בית הלל שעובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד. אפשר להסביר שהעבד הזה מביא תוצרת, ותוצרת זו מתחלקת בין האדון לעבד. חלוקת הימים היא בעצם חלוקת הפירות של העבד. אפשרות שניה - בפרק שמיני בבבא בתרא יש מושג של "אחריך לפלוני". אפשר למכור לאדם חפץ, שבאותו זמן הוא הבעלים המוחלט לבדו, אלא שהבעלות היא רק לזמן ולא בעלות נצחית, לאחר הזמן המוקצב תעבור הבעלות לפלוני או תחזור למוכר. על פי זה יש לומר גם פה שהעבד יום אחד שייך לאדון ויום אחד משוחרר. זוהי חלוקה בגוף העבד.
אומר הקצות שאי אפשר להסביר את בית הלל באופן השני כי כתוב בירושלמי שלא מצינו עבד כנעני שמשתחרר ושוב חוזר ומשתעבד, אלא על כרחך כוונת בית הלל היא שעושים כאן חלוקת פירות.
אם כך, יש לנו דרך להבין את הדיון בסוגיא. הראשונים נתקשו למה רבא שואל דווקא על בכור ופשוט ולא על שני אחים פשוטים. הרמב"ן עונה שהיה פשוט לרבא שיש אפשרות לחלק את הימים, אך בבכור ופשוט לא שייך הפתרון של חלוקת ימים, כיון שבכור מקבל פי שניים רק ב"מוחזק" ולא ב"ראוי", כלומר רק בנכסים שהיה האב מוחזק בהם בזמן המיתה ולא ברווחים שצמחו אחר כך, ואם נחלק את הפירות של העבד או הבהמה ביניהם, הרי אלו רווחים שצומחים אחר כך ובהם לא מגיע לבכור פי שנים. לפי זה רב נחמן מחדש כאן חידוש גדול "שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים". רב נחמן מחדש כמו הצד הראשון בחקירת הקצות, שאפשר לחלוק בגוף ולא בפירות בלבד, שהבהמה והעבד יהיו שייכים לזה יום אחד ולזה יום אחד. כאן אין את הבעיה של הירושלמי, משום שכאן החלוקה היא בין שני אדונים ולא בין האדון לעבד, ואם כן הוא לעולם לא משתחרר.
מה עדיף - גוד או אגוד או חלוקה לימים?
השיטה מקובצת הביא בשם הרשב"א שצורת החלוקה של חלוקת ימים תלויה במחלוקת אם יש דינא דגוד או אגוד, ולמאן דאמר אית דינא דגוד או אגוד חלוקת זמנים אינה חלוקה טובה. יוצא שיש כאן מחלוקת כפולה בין רבא לרב נחמן, מחלוקת אחת היא אם יש חלוקה באופן של גוד או אגוד ומחלוקת שניה היא אם יש חלוקת זמנים, ומוסיף הרשב"א שכשפסקנו כרבא אפשר שנפסוק כמותו גם שחלוקת זמנים אינה חלוקה ומיהו מסתבר שבכך הלכה כרב נחמן שיש חלוקת זמנים, ולכן כשאחד אינו רוצה לעשות דינא דגוד או אגוד יכול לדרוש חלוקת זמנים. אפשר לכפות דינא דגוד או אגוד רק כשאינו רוצה לעשות חלוקת זמנים.
קשה על הרשב"א מהמשך הגמרא. הגמרא מוכיחה מדברי בית הלל שאין דינא דגוד או אגוד, כי בית הלל אמרו שעובד יום אחד לאדון ויום אחד לעצמו, והרי אם במקום שאפשר לחלוק בזמנים אי אפשר לכפות על גוד או אגוד, אין ראיה כי כאן יש חלוקת ימים. ואכן הרשב"א בתשובה מוכיח מגמרא זו שדינא דגוד או אגוד עדיף מחלוקת זמנים, וסותר לדבריו בחידושים.
יש ליישב דברי הרשב"א שבשיטה מקובצת שאכן חלוקת זמנים של גוף ופירות עדיפה מגוד או אגוד אך במקרה של בית הלל מדובר רק על חלוקת פירות, שהרי אי אפשר לחלק בין אדון לעצמו חלוקת גוף, כדברי הירושלמי שאם נשתחרר שוב אינו חוזר ומשתעבד, וחלוקת פירות בלבד אינה עדיפה מגוד או אגוד.
מחלוקת הרמב"ם והר"י מיגש
נחזור לרמב"ם. הרמב"ם כתב שבבית מרחץ חולקים בזמנים. השגת הראב"ד שלא קיימא לן כרב נחמן אינה קשה, שהרי מדובר כאן על חלוקת פירות, ובכך גם רבא מודה שהרי אלו דברי בית הלל, וכן מדוייק בלשון הרמב"ם שכתב שהם עדיין שותפים בגוף.
המגיד משנה הביא את דברי הר"י מגאש שאם הוא דבר שאין יכולים להשתמש בו כאחד חולקים אותו לימים וכתב שלא נזכר בדברי הרמב"ם. אולי הבין שהר"י מגאש מדבר על חלוקת גוף ופירות, ועל כך יתכן באמת שהרמב"ם חולק.
נפקא מינה
נפקא מינה גדולה בין הר"י מגאש לבין הרמב"ם. אם החלוקה היא חלוקת פירות בלבד, הם עדיין נחשבים שותפים בגוף, ולכן יכול אחר כך כל אחד לבוא ולדרוש גוד או אגוד, אך לפי הר"י מגאש שהם כבר לא שותפים, אלא כל אחד בעלים לבדו בזמן אחר, אם כן לאחר שחלקו בזמנים לא יכול עוד אחד מהם לדרוש גוד או אגוד.
מכר ושכירות
הרמב"ם בהלכה ג' כותב שגם בשכירות ובמכר, שניים ששכרו או שקנו ביחד ורוצים לחלוק עושים גו או אגוד. הראב"ד חולק וכותב שגוד או אגוד אומרים רק בירושה ומתנה ולא במכר ובשכירות.
האור שמח מקשה על הראב"ד מהסוגיא, שבית הלל אומרים עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, והגמרא הקשתה מכאן על רב יהודה הסובר שיש דין גוד או אגוד. והרי לא מפורש במשנה כיצד נעשה חציו עבד וחציו בן חורין, ואם נכונים דברי הראב"ד יכל רב יהודה לתרץ שמדובר במכר.
אפשר ליישב שהראב"ד הבין שהראיה של הגמרא מבית הלל אינה שלא אמרינן גוד או אגוד, כפי שפירש הרשב"ם, אלא על כך שיש דין חלוקת זמנים, וכן פירש הרשב"א באחד מפירושיו.
לפי הסברנו ברמב"ם לא ניתן לפרש כך את הסוגיא, שהרי בית הלל עסקו בחלוקת זמנים בפירות בלבד ואי אפשר להביא מכאן ראיה לדברי רב נחמן שיש גם חלוקת זמנים בגוף ופירות. לכן הרמב"ם לשיטתו היה מוכרח לומר שאף במכר יש גוד או אגוד.

גאולת מצרים מאז ועד היום

טעינה למחשבה

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

אנחנו קודש למענך

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

למה ללמוד גמרא?

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך מותר להכין קפה בשבת?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.

כללי מלאכות האם מותר ליהנות מאיסור שבת בשוגג או במזיד?
הלכה למעשה
האם מותר לנו ליהנות ממאכל שבושל בשבת באיסור? מה הדין אם פתחנו את המקרר בשוגג והדלקנו את האור או המאוורר, והאם יש הבדל בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן? בשיעור זה צולל הרב משה בר ציון לתוך סוגיית "הנאה ממעשה שבת" במסכת חולין (טו ע"א), ומבאר את מחלוקות התנאים (רבי מאיר ורבי יהודה) והראשונים שנפסקו להלכה. במהלך השיעור נלמד: מהו זמן צאת הכוכבים המדויק ומדוע חשיבות תלמוד התורה ברבים משפיעה על קביעת זמני התפילות? ההבדל ההלכתי בדין מעשה שבת בין שוגג למזיד לדעת השולחן ערוך והגר"א. מהן שלוש הגדרות השונות ל"שוגג" בהלכה וכיצד הן מיושמות בחיי היום-יום? מעשה שבת במחלוקת הפוסקים (כמו חימום מרק לח שהצטנן) והאם ספק דרבנן לקולא במעשה שבת?

הלכות שלושת השבועות מדריך הלכתי לתשעת הימים: כל מה שמותר ואסור לעשות
הלכה למעשה
בשיעור זה, הרב משה בר ציון עושה סדר בהלכות תשעת הימים הלכה למעשה, ומסביר את היסוד הרוחני של האבלות על חורבן בית המקדש ואת הגבולות ההלכתיים שבין הרווחה לבין צורך הכרחי. בין הנושאים בשיעור: מהו היסוד של האבלות ואיך הרצון שלנו בונה את ירושלים? מיעוט משא ומתן וקניות (מתי מותר לקנות דירה, רכב או מכשירי חשמל?). הלכות בנייה ושיפוצים בתשעת הימים (קבלן יהודי לעומת נוכרי). דיני בשר ויין בסעודות מצווה ובחיי היום-יום. הלכות כיבוס ובגדים מכובסים (איך מכינים בגדים ללבישה?). הלכות רחיצה ומקלחות במזג האוויר החם בארץ.

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.







