ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בשלש הפרשות הראשונות, תולדות-ויצא-וישלח, עוסקת התורה בבירורי ה'אוכל מהפסולת': עשו ולבן. יצחק אינו מבחין בצורך לברר ולבחור בין התאומים, הוא מייעד את עשו להיות ליעקב כעין זבולון ליששכר (ע"כ ביקש לתת לעשו את ברכת הגשמיות, וליעקב את ברכת אברהם – הרוחניות), אבל רבקה ברוח קודשה או בכח נבואתה, סיכלה את מחשבת יצחק, וגרמה ליעקב לזכות בשתי הברכות, להרחיק ולהפריד לנצח בין יעקב לעשו.
כאן המקום לציין שנחלת הארץ שייכת לצד הרוחני של הברכות, כפי שנאמר ב'ברכת אברהם' (בראשית כח, ד): "לרשתך את ארץ מגורך אשר נתן א-להים לאברהם". כי כשם שהתורה שייכת רק לישראל, כך הארץ שייכת, מהותית, רק לישראל: אתם קרויים 'אדם'; "והארץ נתן לבני אדם" 1 .
יעקב הוא איש א-לוקים; החלום בו הוא רואה "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי א-לקים עולים ויורדים בו" – חלום זה הוא בבואה לאישיותו המיוחדת של יעקב, שגם הוא כסולם המוצב ארצה אבל ראשו בשמים, ומלאכים סובבים אותו מלעילא ומלתתא.
יעקב מתגלה לנו כבעל מידות לכאורה סותרות, אבל באמת הן משלימות זו את זו: מצד אחד יעקב "איש תם יושב אהלים" ומצד שני חכם בכל ענייני גידול הצאן, ומגלה פקחות וערמומיות הן כנגד לבן והן כנגד עשו; מצד אחד בורח מלבן ומשתמט מעשו, ומצד שני מוכן גם למלחמה - מעטים כנגד רבים. גם עם המלאך נלחם יעקב עד שהפסוק מעיד: "וירא כי לא יכול לו", וגם עם האנשים סביבות שכם שעלו עליו למלחמה אחרי מעשה דינה – נלחם ויכול להם (מדרשים).
יעקב משכלל את סדר העבודה מ'מצבה' ל'בית', כהסבר הרב זצ"ל:.. הוראת המצבה: נקודה מקודשת מרכזית, שהכל מתקבצים לעבודה סביבה באין הבדלה. אבל מעמד כזה הוא רק מעמד של הכשרה. מגמתה העליונה היא, שתבא לעולם אותה הסגולה של העבודה הרצויה, המסודרת ברוח-ד' ומיוחדת לישראל עם-סגולה, ולזאת המדרגה אין כל באי-עולם ראויים להשתתף בשווה. ויעקב כאשר ראה את הסגולה המיוחדת, העתידה להופיע מזרע ברך ד' אשר יפרח ממנו, אמר אז: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה" לא תהיה עוד מצבה חפשית, שהעבודה תהיה מרוכזת סביבה בלא הבדלת מחיצות, כי-אם "יהיה בית אלהים", בית מיוחד מוקף מחיצות, שרק הראויים לו יכולים לבא אליו... ולעתיד לבא כשיראו כל באי-עולם מה פעלו אלה החוקים והמשפטים, הדקדוקים וגופי ההלכות, על אומה זו הנפלאה, שנתקיימה בניסי נסים וצצה ופרחה בקדושתה המיוחדה גם בימי עניה ומרודה וזכתה לאורה גדולה, בעת תבוא התגלות צדקתה וכבודה יאמרו כולם: מעתה נדע שלא די לנו באותה ההכללה של קריאה בשם ד' לבד במושג-האמונה הערום, אשר חשבנו אותו למספיק לכל התפקידים הנשמתיים, אלא צריכים אנו לעלות "אל הר ד'" למען נבוא אל הבית פנימה, "אל בית א-להי יעקב", ולא נסתפק עוד בהכרה כללית ובמושגים כלליים, שראינו כבר שאינם מספיקים להאיר את הסגולה העליונה בעולם ולבסס את האנושיות על בסיס יסודי, כי-אם נשוב לאשר זנחנו, ואבן מאסנו מוכרחת להיות לראש פינה, והם הם הלמודים הפרטיים שהם נחלת-יעקב המיוחדה לעד, כמה שנוכל עכ"פ לחקות ולקחת מהם רטיה למחץ העולם והאדם הלקוי בכל ערכיו, "ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו"... (אגרות הראיה ח"ג תשמ"ו).
יעקב איש החיבור והשלימות, המחבר את האבנים למצבה אחת, והמחבר את מידת החסד שקבל מאברהם, עם מידת הגבורה שקבל מיצחק, ומייצר את הסינטזה – מידת התפארת; דווקא מידת החיבור היא המחייבת את ההתנתקות מלבן: עדרי לבן לחוד ועדריו לחוד, כי מידתו של לבן היא הפירוד והניתוק, ההיפך ממידתו של יעקב. בעל 'אם הבנים שמחה' מצא כתב יד ובו פירוש לפסוק הסתום: "והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב" - ידוע, שמדת יעקב היא האמת, כדכתיב "תתן אמת ליעקב" ותיבת אמת הויין אותיות מרוחקות מאד, האל"ף והתי"ו המה האותיות שבקצוות והמ"ם היא באמצע, וה"אמת" מחברם, להראות שיש כח למידת האמת לחבר אפילו את שני הקצוות שהם היותר מרוחקים זה מזה...וזו היתה מדת יעקב אבינו, לחבר ולקשר הכל, אפילו המרוחקים, ולעשותם אחד. וזהו "והיה הקשורים ליעקב" - לקשר ולחבר הכל ביחד, כי הקדושה היא רשות היחיד, ואלו ההולכים בדרך זה המה מכת יעקב. וזהו "והיה הקשורים ליעקב" - שייכים ליעקב, "והעטופים" - אלו הרוצים לעשות פירוד בין הדבקים, ועוטפים דבריהם 'במעטה היראה' - המה "ללבן" - המה שייכים לכת לבן. שגם הוא נתחסד ורצה להיות יותר חסיד מיעקב, כמו שמצינו שאמר ליעקב "לא יעשה כן במקומנו" וכו'...( (פ"ד אות ח, ע"ש).
בפגישה האחרונה של יעקב עם עשו, מתגלה יעקב בכל גדלותו: שילוח מלאכים ממש; מפגש עם שרו של עשו; הנחלת מצות גיד הנשה לישראל; יחד עם דאגה מיוחדת לאמהות ולבנים; 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה – כפשוטו!
כיון שזכה לפרידה הסופית מעשו – פתח בקנין הארץ. אחרי ביטוי הגדלות הנפלאה מכל הבחינות, עוסק יעקב בהכנת ירושת הארץ לזרעו ע"י קנין חלקת השדה, המשמש סימן לבנים, שכשיחזרו מהגלות הארוכה יהיו עוסקים בגאולת הארץ מיד יושביה הזמניים, בקנין כסף כמו בקנין מלחמה. ועוד הוסיף לתקן תיקונים למען תושביה העכשוויים והעתידים (עי' רש"י שבת לד, ב שגם זה נלמד מ"ויקן").
ואחרי ככלות הכל מבקש יעקב לישב באחרית ימיו במנוחה בארץ הקדש האהובה, אבל עדין לא תמו 'מעשי אבות' הנצרכים להיות 'סימן לבנים'. לאישיות ענקית כמו יעקב יש צורך להתגבר על משבר הבנים-האחים. וכך מתגלגל יעקב עם בניו למצרים לבנות שם את 'בית ישראל', ובדרך הוא עוד זוכה להכין את הקרשים למשכן, בנטיעת עצי שטים.
פתגם מרן הרב לחודש כסלו (תרע"ב) : "גבורת אמת תמצא רק במקום שאור א-לקים שמה" שנכתב, כנראה, על החשמונאים, מתאים ביותר גם לסיכום דמותו של יעקב אבינו המתגלה בפרשיות חודש כסלו.
^ 1.ר' מאורות הרצ"יה תולדות תשכ"ב הערה 16.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
זמן הדלקת נרות חנוכה
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
