ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כתב מרן הרב זצ"ל את הפתגם הבא:
ש מחו עצי היער, תריע הבריאה;
ב התקדש חג ראש השנה לאילנות –
ט בע הרענן הושב לתחיה.
ראש השנה לאילנות, בט"ו בשבט לשיטת בית הלל, עומד במרכז אירועי החודש. מצינו דיון הלכתי נרחב בשאלה האם תאריך זה הוא ביטוי מעשי ששורשו בעצם בא' בתשרי (כמשתמע לכאורה מהלשון בירושלמי: רבי זעורא אמר: עד כאן הן חיין ממי שנה שעברה מיכן והילך הן חיין ממי השנה הבאה...), או שהוא תאריך עצמי, ומקורו מן הדרשה בגמרא (ר"ה י, א): ...ופירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט, אם לערלה - ערלה, ואם לרבעי - רבעי. מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי ינאי: אמר קרא (ויקרא יט): "ובשנה הרביעית... ובשנה החמישית", פעמים שברביעית - ועדיין אסורה משום ערלה, ופעמים שבחמישית - ועדיין אסורה משום רבעי 1 . כלומר, התורה רמזה שיש דברים שראש השנה שלהם אינו בא' בתשרי, אף על פי שהשנה כבר התחילה, אלא בתאריך מאוחר יותר בתוך השנה הבאה. וקבעו חכמים שהתאריך יחול בחודש שבט.
בשנת תשע"א יש משמעות הלכתית חשובה ליום הזה, שבו מתחייבים הפירות במעשר עני במקום מעשר שני שנהגנו בו בשנתיים הקודמות. רק הפירות שחונטים מכאן ולהבא מתחייבים במעשר עני. זכינו בכל שנה להארת הרב זצ"ל בלוח ארץ ישראל, שט"ו בשבט הקובע לגבי הפירות עפ"י החנטה, היינו שעונת המעשרות שלהם מתחילה בט"ו בשבט, ולא תחילת הופעת הפירות (יעויין במפרשי הפסוק "התאנה חנטה פגיה", ואכמ"ל) ועוד.
פתגם הרב הנ"ל מיוסד על דברי רש"י (ר"ה יד, א): ...שכבר עברו רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מעתה. ט"ו בשבט מבשר את האביב, תחיית הטבע הרענן. ומתנגן לו הפסוק (שה"ש ב' י"ג): "... הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לָך רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ":
ט"ו בשבט הוא חג מיוחד לארצנו הקדושה. הוא מבטא את ההשגחה המיוחדת שיש לקב"ה על הארץ, כאמור (בדברים פרשת עקב, י"א י'-י"ג): כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא...אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-ל' דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-ל' בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
כבר האריכו ראשונים ואחרונים בהשגחה המיוחדת שיש על ישראל, שכל העמים מונהגים "ע"י השר הממונה עליהם", ואילו עלינו אין שר ואין מושל כי אם ה' הוא מלכנו ומנהיגנו בלי מתווכים באמצע. וכמו כן לכל הארצות יש שר הממונה עליהן, ואילו לארץ ישראל אין שר אלא עיני ה' בלבד, הדורשות אותה לטובה.
וכך כתב בעל 'אבני נזר' (יו"ד תנ"ד, אות י"ד) בתמצית: הנה ישיבת ישראל בא"י הוא כי ישראל הם חלק ד' ולא נמסרו ביד שום שר. הגם דכתיב מיכאל שרכם. היינו שהוא מליץ על ישראל כמו שפי' הרמב"ן לא שיהי' הוא מושל עליהם וכן א"י לא נמסרה לשליח כדכתיב עיני ד' אלקיך בה. ובתענית (י', א'): ארץ ישראל משקה אותה הקב"ה בעצמו. וצוה הקב"ה שישבו ישראל בא"י, שאם יהיו בחוץ לארץ על כורחם תהי' פרנסתם באמצעות שר הארץ. ועל כן אמרו חז"ל: הדר בחו"ל כאלו עובד עבודה זרה, וזה ידוע.
מכאן הקריאה להשתמש בתוצרת 'כחול לבן', שהיא ברכת ה' מהארץ הטובה שנתן לנו.
לפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל נקבע מטבע ברכה מיוחד: "על הארץ ועל פירותיה"; "על הארץ ועל פרי גפנה". מטבע הברכה מבטא את התודה המיוחדת על ההשגחה המיוחדת בפירות האלו, המיוחדים.
חיבת הארץ והשאיפה לשוב אל ארץ אבותינו המקננת בלב כולנו לאורך כל הגלות הארוכה, נובעת מההכרה הגלויה או הנסתרת בלב כל אחד מישראל בקשר המיוחד אל רבונו של עולם למי שחי בארץ.
ההשתוקקות המיוחדת של הרב זצ"ל משחר נעוריו אל הארץ הקדושה, זכתה לביטויים נפלאים בכל כתביו, וגרפה רבים ממכיריו ומוקיריו ללכת אחריו אל הארץ, בשנים ההם כשהיתה עדיין בתחלת התעוררותה משוממותה. הרב ראה בעינו הטובה כבר למרחקים את הפירות הרבים המעטרים את השווקים בכל ימות השנה, שהם מסימני הגאולה המובהקים. אותה עין טובה שהיתה לו על כל אחד ואחד מהעם הקדוש - היתה לו גם על הארץ הקדושה; עבודתה ופירותיה.
מקום מיוחד בלב הרב זצ"ל היה שמור לאתרוגי ארץ הקודש, אשר מחוברים בהם יחדיו קדושת העם, קדושת הארץ וקדושת הזמנים.
תחיית הטבע והתרעננותו בחודש שבט, מעוררת את עובד האדמה ואת המתבונן בטבע הנפלא, אל מי שבורא אלה; זה החיבור בין שני חלקי הפסוק: "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ - קוּמִי לָך רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ".
כשם שהדבקות לה' ית' מיושמת במחשבות, בדיבורים ובמעשים הטובים שעושה האדם מישראל, כך היא מיושמת במי שחי בארצו של הקב"ה, ודבק ב'עיני ה' הדורש אותה'.
כמה יפה לרמוז את דברי הפייטן ('ונתנה תוקף' לימים הנוראים): "כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת ש ב ט ו" - על ר"ה לאילנות ולפירות, העוברים בחודש שבט תחת שבט ההנהגה הא-לוהית.
"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בּה' אֱ-ל' חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
^ 1.בפרשת קדושים נאמר (ויקרא יט,כג): וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:(כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה':(כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ... חז"ל דרשו כאילו כתוב: "שלש שנים יהיה ערלים...ובשנה הרביעית; בשנה הרביעית יהיה קודש הילולים... ובשנה החמישית". כלומר מקצת השנה הרביעית יצטרף לשלישית ומקצת החמישית לרביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
