ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
להצלחת אהרן חיים בן אלימלך
פרק אחד עשר – המלך המשיח
תפקידי המלך המשיח
א1הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לְיָשְׁנָהּ, הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה,* וּבוֹנֶה מִקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים* בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם: מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת* כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
האזכורים בתורה
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
74 - הלכות ממרים פרק ג' הלכות א'-ד'
75 - הלכות מלכים ומלחמות פרק י"א הלכות א'-ב'
76 - הלכות מלכים ומלחמות פרק י"א הלכות ג'-ד'
טען עוד
א3 אַף בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם* (במדבר כד,יז–יח) נֶאֱמַר, וְשָׁם נִבָּא* בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים: בַּמָּשִׁיחַ הָרִאשׁוֹן,* שֶׁהוּא דָּוִד, שֶׁהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צָרֵיהֶם; וּבַמָּשִׁיחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁיַּעֲמֹד מִבָּנָיו, שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד בְּנֵי עֵשָׂו.*
א4 וְשָׁם הוּא אוֹמֵר: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה" – זֶה דָּוִד, "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ; "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" – זֶה דָּוִד, "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ; "וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב" – זֶה דָּוִד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל" (שמואל–ב ח,ב), "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם" (זכריה ט,י); "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה" – זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתְּהִי אֱדוֹם לְדָוִד לַעֲבָדִים..." (בשילוב: שמואל ב ח,יד; ח,ו); "וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אוֹיְבָיו" – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו" (עובדיה א,כא).
ב אַף בְּעָרֵי מִקְלָט הוּא אוֹמֵר: "וְאִם יַרְחִיב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ... וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלשׁ הָאֵלֶּה"* (דברים יט,ח–ט), וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה דָּבָר זֶה; וְלֹא צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְתֹהוּ.* אֲבָל בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים – אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ רְאָיָה, שֶׁכָּל הַסְּפָרִים מְלֵאִים מִדָּבָר זֶה.*
___________________________________
הערה: פרק זה נשתבש מאוד בדפוסים עקב פעולת הצנזורה הנוצרית. הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה – כלשון המקרא (מיכה ד,ח), כמלוכה שלמה על כל עם ישראל בלא פירוד. וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים – "אני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח, וזה יהיה מסימניו... וזה יהיה בלי ספק כאשר יכשיר ה' לבות בני אדם, וירבו במעשה הטוב, ותגדל תשוקתם לה' ולתורתו, ויתרבה יושרם לפני בוא המשיח, כמו שנתבאר בפסוקי המקרא" (פה"מ סנהדרין א,ג). שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת – שנות השמיטה אחת בשבע שנים, ושנות היובל, אחת בחמישים שנה. כיום מצוַת השמיטה היא רק מדרבנן, והיובל בטל, והמצב ישוב לתקנו מן התורה כשיישבו כל ישראל על אדמתם בנחלותיהם (שמיטה ויובל י,ח–ט). כּוֹפֵר – והכופר בביאת הגואל אין לו חלק לעולם הבא (תשובה ג,ו). שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יי אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יי אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ . וֶהֱבִיאֲךָ יי אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ". נמצא שמדובר בשיבת עם ישראל לארצו לאחר גלות ארוכה, ואלו הם ימות המשיח. ועל פסוק זה כתב רבנו: "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין" (תשובה ז,ה). בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם – "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ [=אראה אותו] וְלֹא קָרוֹב, דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט [=מלך האוחז בשרביט המלוכה] מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי [=גבולות] מוֹאָב וְקַרְקַר [=יהרוס וישלוט] כָּל בְּנֵי שֵׁת [=בני האדם]. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה [=ירושה] וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו [=לאויביו, לישראל], וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל". נִבָּא – בלעם עצמו לא היה נביא (מו"נ ב,מה), ומשמעות נִבָּא שלפנינו שאמר את דבריו ברוח הקודש. מכל מקום, הראיה משם היא משום שהתורה נאמרה כולה מפי משה רבנו, אדון הנביאים, שכתב אותה מפי ה' (ק'; תשובה ג,ח). בַּמָּשִׁיחַ הָרִאשׁוֹן – שנמשח למלכות בשמן המשחה. אמנם הוא לא היה הראשון ממש, שכן שאול נמשח לפניו, אבל הוא היה הראשון בשושלת העומדת לעולם, שממנה ייצא המשיח. בְּנֵי עֵשָׂו – אדום, הנוצרים. בְּעָרֵי מִקְלָט הוּא אוֹמֵר: "וְאִם יַרְחִיב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים, וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" – ו"היכן מוסיפין אותן? בערי הקיני והקניזי והקדמוני, שנכרת לאברהם אבינו עליהן ברית, ועדיין לא נכבשו" (רוצח ח,ד). לְתֹהוּ – לשווא. ומכאן, שעדיין הדבר עתיד להיות בימות המשיח. מִדָּבָר זֶה – מעניין המשיח.
הקדמה
כבר מגיל צעיר מרגילים אותנו לדבר ולשיר על המשיח. על האמונה בביאתו, על הציפייה הגדולה אליו, ועל הטוב שיהיה בימיו. ה'משיח' מהווה מרכיב מרכזי בעבודת ה' שלנו, עד שהרמב"ם אומר שמי שאינו מאמין בו ולא מצפה לביאתו - נחשב כופר בתורה.
האמונה במשיח והציפייה אליו היא אמונה במגמתו של התהליך שאנו עוברים. הרבה מהמצבים שאנו נפגשים איתם בעולם הזה 'מעלימים' כביכול את הבורא, ולא רואים בהם את מציאות הבורא והשגחתו. המאמין במשיח מאמין בכך שהעולם צועד אל עבר מצב עתידי שבו העולם הזה יהיה מחובר יותר אל בוראו. הוא מאמין שאנו צועדים אל עבר מציאות שבה החיים הגשמיים יסתדרו עם חיי הרוח, והמעמד המדיני של עם ישראל ביחס לעמים יתעלה למקומו הראוי. ממילא, הטוב בתקופה זו יהיה רב, העיסוק ברוח יגבר, יראי ה' יצליחו במעשיהם הצלחה רוחנית וגשמית וכדומה.
הרבה מהטמון בעתיד אינו ידוע לנו בברור, במיוחד שאנו עוסקים במציאות רוחנית עתידית שקשה לנו לדמיין אותה. ובכל זאת, יש ערך רב בהבנה לקראת מה אנו הולכים, וחשוב שנפנים את העובדה שגם מציאויות בעייתיות שאנו נפגשים איתן כעת, עתידות להיות מושלמות ומתוקנות בעתיד.
בפרקים אלו עוסק הרמב"ם בענייני המשיח והגאולה העתידה - חשיבות האמונה במשיח, כיצד נדע מיהו, מה יעשה המשיח ומה יהיה ומה לא יהיה באותה תקופה.
ביאורים
במחשבה ראשונה, קיימת חלוקה ברורה בין התורה (חמשת חומשי תורה) לספרי הנביאים. התורה עוסקת רק במצוות ואיסורים, או סיפורי היסטוריה מהעבר, ואילו הנביאים מתארים את החזון העתידי. מי שקורא בתורה אינו מקבל, כביכול, שום מושג או רמז על העתיד לקרות לעם ישראל במשך הדורות, ורק מתוך לימוד של דברי הנביאים אפשר לתאר מה עומד להיות.
כנגד המחשבה הזו יוצא כאן הרמב"ם, ומעמיד את האמונה בביאת המשיח ותחיית האומה בעתיד, דווקא על פסוקי התורה שניתנה למשה מפי הגבורה. התורה עצמה מתארת את העתיד החיובי שצפוי לעם ישראל, קיום מלא של תורה ומצוות, התחדשות והתרחבות של קיום האומה בארץ ישראל, השראת השכינה ומלכות ה'. ההבדל בין התורה לנביאים הוא, שהתורה מתארת בתמצוּת את מה שהנביאים מתארים בהרחבה ופירוט. לכן אומר הרמב"ם – הכופר במשיח, כופר לא רק בנביאים אלא אף במשה רבנו ובתורתו.
אולם דווקא המקור הראשון, שאותו מגדיר הרמב"ם כ'עדות' על המשיח, איננו מציין כלל דמות מסוימת שתוביל את השינויים ותנהיג את העם. התורה מתארת רק את המציאות העתידית של קיבוץ גלויות, שתתרחש בהשגחה אלוהית. גם המקור השלישי 'מנבא' על הרחבת גבולות הארץ בריבונות ישראל, אבל לא תולה זאת במנהיג מסוים ובאישיות מסוימת. רק המקור השני מדבר על אדם, שאותו מכנה הרמב"ם כמלך המשיח. הדבר מלמד שה'משיח' הוא תיאור כפול, של אדם ושל תקופה. יש 'מלך המשיח' ויש 'ימות המשיח'. החיוב להאמין במשיח, אינו מצומצם רק לאישיות מסוימת, אלא גם לכלל השינויים שיתרחשו בחיי האומה בהשגחה אלוהית מופלאה.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
סודו החינוכי של חודש שבט
חכמת התורה וחכמות החול
הלכלוך הקדוש
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
