ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוסף מתקן את חוש הראיה. "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". "אני מזרעו של יוסף, שלא שולט בהם עין הרע".
חוש הראיה הוא גם החוש של חנוכה. בכל חג מקיימים אנו מצווה בחוש אחר – שומעים קול שופר בראש השנה, אוכלים מצה בפסח, ורואים את הנרות בחנוכה. "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד". (לפיכך, נר חנוכה היא המצווה היחידה שאפשר לברך עליה בראייה בלבד. אדם שלא הדליק, במצבים מסוימים יכול לברך על ראיית הנרות את ברכת על הניסים – שו"ע או"ח תרעו, ג). ויש מגדולי ישראל שהיו מקפידים להתבונן זמן רב באור נרות חנוכה, לקיים כפשוטו את הביטוי – 'לראותם'. וכך כתב אחד מגדולי החסידות – "מצוות נר חנוכה הייתה חביבה עלי מאוד... והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות, לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע... והייתי שש ושמח בהם הרבה".
כמה מאפיינים מיוחדים יש לראיה מבין כל החושים. ראשית - הראיה היא החוש המגיע למרחקים הגדולים ביותר. אנו טועמים וממששים רק עצמים הצמודים לגופינו, מריחים למרחק מסוים, שומעים רעמים ממרחק גדול, אך רואים כוכבים וגרמי שמיים. אין איש המסוגל לשמוע או להריח את הכוכבים, אך כולנו רואים אותם.
לפיכך, בשפה העברית השימוש בביטויים של חוש הראיה, מבטאים מרחק וחזון (מילה מתחום הראיה – לחזות, לראות) עתידי. כך ביאר רש"י (בראשית מא, כו) את השינוי בביטוייו של יוסף בהקשר לפתרון חלומותיו של פרעה – "בשבע שנים הטובות נאמר: ' הגיד לפרעה', לפי שהיה סמוך. ובשבע שני רעב נאמר: ' הראה את פרעה', לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מראה. "מרחוק, ה' נראה לי...".
שנית – הסכימו גדולי ישראל שהראיה והשמיעה הם החושים הרוחניים ביותר, שהרי עימם אנו קולטים רעיונות ועניינים רוחניים. (כדי ללמוד - האדם מתבונן או שומע, ולא מריח או טועם). ובכל זאת העיר הרשב"ץ על הבדל ביניהם – "חוש הראות הוא הנכבד בחושים, אבל הוא משיג רק גשם, ואילו השמיעה היא לדברי תורה...". בדרך כלל אנו רואים עצמים גשמיים (ולא ניכנס כאן להגדרה מהו אור, שהיא אולי חריגה מעיקרון זה), ושומעים קולות שהם רוחניים (גלי קול).
לעומת זאת בדרך קליטת המראות והקולות הדברים מתהפכים– איננו יכולים לקלוט מראה דרך עצם גשמי, שהרי אם יהיה מחסום גשמי החוצץ בין העין לעצם מסויים, לא נראה אותו. אולם, אפשר לקלוט קולות גם דרך עצמים גשמיים, שהרי האוויר אינו מוליך הקולות היחיד, כי אם גם האדמה, המים ועוד.
נמצאנו אומרים, שחוש הראיה מתרגם גשמיות לרוחניות, ואילו חוש השמיעה מתרגם רוחניות לגשמיות.
יוסף ה'רואה' הגדול, התגלגל למקומות הרחוקים והחשוכים ביותר, ללב טומאת מצריים, ומרחוק תרגם גשמיות לרוחניות והעלה את החומריות. חנוכה הוא החג והניצחון האחרון בטרם יצאנו מהארץ הקדושה לגלות המרה והארוכה. מאז חיזק אותנו חג זה, והזכיר לנו בלב הגלות והחושך, שביכולתנו להעלות ולהאיר במקומות הרחוקים והחומרניים.
לכן, בחג זה אנו מדליקים אש, המתרגמת חומר לרוח – אור וחום. ואנו מניחים את הנרות על פתחי הבתים, למטה מעשרה טפחים, ומפרסמים את הנס והרוחניות למקומות הנמוכים והרחוקים ביותר.
חנוכה שמח! אור בכל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

















