ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
יב1 אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִין בְּמִי שֶׁמְּרַפֶּה עַצְמוֹ* עֲלֵיהֶן, וְלֹא בְּאֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִין מִתּוֹךְ עִדּוּן וּמִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עֲלֵיהֶן וּמְצַעֵר גּוּפוֹ תָּמִיד, וְלֹא יִתֵּן שְׁנַת לְעֵינָיו, לְעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה.
יב2 אָמְרוּ חֲכָמִים דֶּרֶךְ רֶמֶז:* "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט,יד) – אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְּאָהֳלֵי הַחָכְמָה. וְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: "הִתְרַפִּיתָ* בְּיוֹם צָרָה – צַר כֹּחֶכָה" (משלי כד,י). וְעוֹד אָמַר: "אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי" (קהלת ב,ט) – חָכְמָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּ'אַף',* עָמְדָה לִי.
יב3 אָמְרוּ חֲכָמִים: בְּרִית כְּרוּתָה, שֶׁכָּל הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – לֹא בִּמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ; וְכָל הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּצִנְעָה – מַחְכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה" (משלי יא,ב). וְכָל הַמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ* בִּשְׁעַת תַּלְמוּדוֹ – תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ; אֲבָל הַקּוֹרֵא בְּלַחַשׁ – בִּמְהֵרָה הוּא שׁוֹכֵחַ.
לימוד בלילה
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
50 - הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכות י'–י"א
51 - הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכות י"ב–י"ג
52 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים
טען עוד
עוון הביטול ואחרית קיומה
יג2 "כִּי דְבַר יי בָּזָה" (במדבר טו,לא) – זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ* עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. וְכֵן כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, אוֹ שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וּפָרַשׁ לְהַבְלֵי עוֹלָם, וְהִנִּיחַ תַּלְמוּדוֹ וּזְנָחוֹ – הֲרֵי זֶה בִּכְלַל בּוֹזֶה דְּבַר יי.
יג3 אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמְּבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר – סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי; וְכָל הַמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי* – סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר. וְעִנְיָן זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב* מֵרֹב כֹּל, וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ" (דברים כח,מז–מח), וְאוֹמֵר: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ" (שם ח,טז).
___________________________________
מְרַפֶּה עַצְמוֹ – מתרשל. דֶּרֶךְ רֶמֶז – שהרי הפסוק נאמר לעניין טומאת מת, וחכמים הצמידו אליו רעיון נפלא, אבל לא התכוונו לומר שזו משמעותו. הִתְרַפִּיתָ וכו' – אם ריפית עצמך מן הלימוד, לא יהיה בך כוח לעמוד ביום צרה (ק'). חָכְמָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף – מתוך כעסו ואימתו של מלמדי עליי (פה"מ אבות ה,יט). הַמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ – שנעזר בחוש השמיעה, וכך הלימוד נקלט טוב יותר. דִּבְרֵי חָכְמָה – ה'פרדס' (ק'). "לאמת השקפות התורה בעיון האמתי" (מו"נ ג,נד). גָּרְנָהּ שֶׁלַּתּוֹרָה – אסיפתה וקיומה של התורה, כמו אסיפת התבואה אל הגורן. קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה – לשון דיבור ושירה, ונאמר בהמשך הפסוק: "נֹכַח פְּנֵי ה'". חוּט שֶׁלְּחֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו בַּיּוֹם – שמעשיו ביום מושפעים לטובה מכוח לימודו בלילה. אֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ – במריבות ובסכסוכים, "שאין דבר מגונה ולא מריבה בביתו שלתלמיד חכמים" (איסורי ביאה כא,לב). שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ – זלזל. מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי וכו' – אם הוא לומד תורה אף על פי שהוא עני, סופו ללמוד אותה ברווחה בלא טרדות הזמן (פה"מ אבות ד,י). בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב – "שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהם, עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להיפרע ממנו, שנאמר: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב" (לולב ח,טו; שביתת יום טוב ו,כ).
ביאורים
אין זה דבר המובן מאליו שאדם שלומד תורה הופך לתלמיד חכם. כדי להיות תלמיד חכם, לא מספיק לאדם רק ללמוד תורה, אלא צריך שהתורה תתקיים בתוכו. כדי שהתורה תתקיים אצל האדם ולא תישכח, הוא צריך להציבה במרכז חייו, להפוך אותה לתענוג שלו.
קיום התורה בתוך האדם נעשה על ידי הפעולות הבאות;
א. הימנעות מתענוגות העולם הזה - האדם צריך לצאת מהמסיח הגדול שלו בעבודת ה' והוא תענוגות הגוף בעולם הזה. מאכל, משתה ושינה מרובה הם תענוגות שהגוף מושך אליהם וכדי שהתורה תתקיים אצל האדם, הוא צריך שלא לתת לאותם דברים חשיבות אצלו אלא רק כדי מה שנצרך לחייו.
ב. יגיעה בבית הכנסת, בצניעות ובקול רם - בית הכנסת הוא מקום השכינה. ההימצאות בו נותנת לאדם את האווירה המתאימה להבין מהו הדבר המרכזי בחיים. לימוד בצניעות מבטיח שמטרת הלימוד תהיה טהורה והוא לא נעשה כדי שאנשים יראו את הלומד ויכבדוהו ובכך תוסט חשיבות הלימוד לתועלת אישית. הלימוד בקול רם עוטף את האדם בקולות של תורה וקדושה, התורה איננה נשארת בתחום השכלי בלבד אלא מגיעה אף לחושיו של האדם ובכך חודרת לתוכו.
ג. חשיבות הלימוד בלילה - הלילה הוא הזמן השקט שאין בו הפרעות המטרידות את האדם ומונעות ממנו להתרכז. לכן זהו הזמן המעולה ביותר ללמוד תורה. זוהי הסיבה שאת רוב חוכמתו של האדם הוא לומד בלילה. אסיפת דברי התורה לתוך ליבו ושכלו של האדם, כמו הגורן שבו נאספת התבואה, נעשית בלילה.
לאור הדברים הגדולים הללו שלמדנו במהלך הפרק על מצוות לימוד תורה וחשיבותה בחיי האדם מישראל, הרי שמי שבוחר שלא ללמוד תורה, כאשר אין לו שום סיבה לכך - הינו מבזה אותה, הוא מעיד במעשיו שהתורה אינה חשובה לו, ולכן אם ניתן לו עושר - הוא יילקח ממנו. הוא לא השתמש בעושר כדי ללמוד תורה ולכן הוא אינו ראוי לו. מאידך, מי שמבין את חשיבותה של התורה כל כך, ולא נותן למצבו הכלכלי הירוד להפריע לו בלימודה - סופו שיקיימה מעושר מכיוון שהוא מגלה שהכסף אינו מפריע לו בעבודת ה', והוא ישתמש בו רק כדי להגדיל תורה ולהאדירה.
הרחבות
לימוד תורה בלילות
אֵין אָדָם לָמֵד רֹב חָכְמָתוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה. מדוע דווקא בלילה? מסביר המהר"ל : "עיקר זמן התורה הוא בלילה, כי עיקר העולם הזה והוויתו הוא ביום, ובלילה אין הוויות העולם הזה, ונחשב בלתי נמצא, כי הלילה הוא חושך, לכן לא נקרא מציאות כלל... וכאשר אין הוויית העולם זה הגשמי בלילה, ראוי שיהיה נמצאת התורה בלילה, שהתורה השכלית הוא גם כן סילוק הגשמי" [נתיב התורה ט]. בשעות היום כוחות החיים החומריים בשיאם ולכן התורה, שהיא רוחנית, נקלטת ביתר שאת בנפשו של האדם דווקא בלילה, שעה שהכוחות החומריים 'רדומים'.
המשקיע יצליח
אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמְּבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר - סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי; וְכָל הַמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי - סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר. מאמר חז"ל זה הוא משנה במסכת אבות [ד, ט]. מדברי הרמב"ם נראה שפירש את המאמר כפשוטו על עוני ועושר גשמיים. לעומת זאת, רבי שמואל די אוזידא מפרש, שהמשנה מדברת על עוני ועושר בדעת: "כל המקיים את התורה מעוני הדעת, ועם היות שאינו יודע בתורה הוא מקיים מה ששמע או ידע, סופו לקיימה מעושר דעתו יתברך, שהוא ישפיע עליו מחכמתו, כי ראשית חכמה יראת ה', וכל המבטל את התורה מעושר, שהוא יודע כדואג האדומי והוא רשע גמור, סופו לבטלה מעוני, שתשכח ממנו כמו שהיה בדואג ששכח תלמודו" [מדרש שמואל, שם].
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
