ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
י1 חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשָׁן שְׁפָלָה לִמְאֹד וְרוּחָן נְמוּכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּעֲלֵי מָמוֹן. אֲפִלּוּ אַלְמָנָתוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ וִיתוֹמָיו שֶׁלַּמֶּלֶךְ * – מֻזְהָרִים אָנוּ עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (שמות כב,כא).
י2 וְהֵיאַךְ נוֹהֲגִין עִמָּהֶן? לֹא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶן אֶלָּא רַכּוֹת, * וְלֹא יִנְהֹג בָּהֶן אֶלָּא מִנְהַג כָּבוֹד, וְלֹא יַכְאִיב גּוּפָם בַּעֲבוֹדָה וְלֹא לִבָּם בִּדְבָרִים, * וְיָחוּס * עַל מָמוֹנָם יָתֵר מִמָּמוֹן עַצְמוֹ.
י3 כָּל הַמַּקְנִיטָן * אוֹ הַמַּכְעִיסָן אוֹ הִכְאִיב לִבָּן אוֹ רָדָה * בָּהֶן אוֹ אִבֵּד מָמוֹנָן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְכָל שֶׁכֵּן הַמַּכֶּה אוֹתָם אוֹ הַמְּקַלְּלָן. וְלָאו זֶה – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, הֲרֵי עָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: "וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב" * (שם כב,כג).
י4 בְּרִית כָּרַת לָהֶן מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵם צוֹעֲקִים מֵחָמָס * – הֵן נַעֲנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי – שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שם כב,כב).
י5 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁעִנָּה אוֹתָן לְצָרְכֵי עַצְמוֹ. אֲבָל עִנָּה אוֹתָן הָרָב כְּדֵי לְלַמְּדָן תּוֹרָה * אוֹ אֻמָּנוּת * אוֹ לְהוֹלִיכָן בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא יִנְהֹג בָּהֶן מִנְהַג כָּל אָדָם, אֶלָּא יַעֲשֶׂה לָהֶן הֶפְרֵשׁ, * וִינַהֲלֵם בְּנַחַת וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְכָבוֹד, "כִּי יי יָרִיב רִיבָם" (משלי כב,כג). אֶחָד יָתוֹם מֵאָב וְאֶחָד יָתוֹם מֵאֵם. וְעַד אֵמָתַי נִקְרָאִים 'יְתוֹמִים' לְעִנְיָן זֶה? עַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ צְרִיכִין לְאָדָם גָּדוֹל לְהִסָּמֵךְ לוֹ * לְאָמְנָן * וּלְהִטַּפֵּל * בָּהֶן, אֶלָּא יִהְיֶה עוֹשֶׂה כָּל צָרְכֵי עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ כִּשְׁאָר כָּל הַגְּדוֹלִים.
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
39 - הלכות דעות פרק ו' הלכות ז-ט
40 - הלכות דעות פרק ו' הלכה י'
טען עוד
אֲפִלּוּ אַלְמָנָתוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ וִיתוֹמָיו שֶׁלַּמֶּלֶךְ – מפני שהממון הרב אינו יכול לכפר על הצער. רַכּוֹת – בלשון רכה ונוחה. בִּדְבָרִים – במילים פוגעות. יָחוּס – ירחם. הַמַּקְנִיטָן – המציק להם. רָדָה – שיעבד אותם ביחס קשה כמו שליט ומושל. עָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: "וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים". מידה כנגד מידה, כדרכם של עונשים רבים בתורה (מו"נ ג,מא). צוֹעֲקִים מֵחָמָס – מתפללים אל ה' על העוול שנעשה להם. כְּדֵי לְלַמְּדָן תּוֹרָה – "ומכה אותן המלמד להטיל עליהן אימה [יראה ורצינות], ואינו מכה אותן מכת אויב, מוסר אכזרי" (תלמוד תורה ב,ב; וראה גם רוצח ה,ו). אֻמָּנוּת – מקצוע. הֶפְרֵשׁ – הבדל. לְהִסָּמֵךְ לוֹ – להישען עליו ולהיעזר בו. לְאָמְנָן – לגדל אותם. לְהִטַּפֵּל – לטפל ולהתעסק.
ביאורים
אחד הדברים שהתורה מרבה לחנך אותנו אליו הוא שימת לב. אדם מטבעו מתבונן על המציאות דרך המשקפיים שלו. אדם עייף וחלש מסתכל על העולם בעיניים חלשות, ואילו אדם שמח ובעל 'מצב רוח' טוב מסתכל על מה שקורה בעולם בצורה אופטימית יותר. מכיוון שכך, באופן טבעי, כאשר אדם חושב על זולתו, הוא מתייחס אליו כפי שהוא רואה אותו במשקפיים של עצמו. התורה מלמדת אותנו שצריך להתרגל לכך שכל אדם שונה מזולתו. כוחות הנפש ומאורעות החיים, משתנים מאדם לאדם, ועלינו להתבונן על הזולת לפי המצב שבו הוא נמצא.
אדם שחוֹוֶה יתמות או אישה שחווה אלמנות נמצאים במצב לא פשוט. ההורים והבעל מהווים סוג של קרקע מוצקה, בסיס מוצק ומשענת בעולם הזה, וללא מציאותם קרוביהם חווים חיסרון קשה.
כיוון שכך, מלמדת אותנו התורה להבין ללבם של אנשים שסבלו מחוויה שכזאת. לנהוג עמם ברגישות מיוחדת, ולא להסתכל עליהם מנקודת המבט הרגילה שלנו אלא מנקודת מבט שמתחשבת בקושי ובהתמודדות. יכולת הסיבולת של אדם ממוצע מסוגלת, בדרך כלל, להכיל פגיעות שונות ולהצליח לסבול אותן, אבל אצל אנשים אלו הקושי גדול שבעתיים. לכן הזהירה התורה מאוד להימנע מלגרום צער ליתומים ולאלמנות.
בתוך כל הקושי הגדול שאליו הם נקלעו, הקב"ה מתגלה כ'אבי יתומים'. בורא עולם, פורש חסותו עליהם, משמש להם אב רחום ודואג לצרכיהם. לפעמים הוא עושה זאת בגלוי ולפעמים 'מאחורי הקלעים'. חשוב להעיר שאין הכוונה שמי שחווה יתמות או אלמנות אינו מסכן שצריך לעשות לו טוב ולרחם עליו, חלילה, אלא אדם שהקב"ה החליט שזוהי ההתמודדות שהוא צריך לעבור. ודווקא מתוך כך נדרשים כולם להתייחס אליו בהתאם ולא לפגוע בו או באמון העצמי שלו, ומי שלא עושה כן ראוי לעונשים חמורים מאוד. הרמב"ם מוסיף שיש יוצא מהכלל וזה במקרה שבו מחנך מעניש יתום או אלמנה לטובתם ומתוך מניעים חיוביים, ועושה זאת, כמובן, בזהירות וברגישות.
הרחבות
יתומים ואלמנות – קרוביו של מקום
שֶׁנַּפְשָׁן שְׁפָלָה לִמְאֹד וְרוּחָן נְמוּכָה. התורה מדריכה להיזהר מאוד בכבודם של יתומים ואלמנות, מפני שצערם גדול, רבי משה אלשיך מבאר שבכך שמצערים אותם, מזכירים להם שאין להם בעל או אב שיגן עליהם מפני הצער שנגרם להם [אלשיך שמות כב, כא-כב]. מציאות זו שבה אין עוזר ותומך, גורמת לכך שפנייתם של היתום והאלמנה בעת צערם מכוונת ישירות לה', ומתוך כך הם זוכים לחיות בקרבה מיוחדת לאבי יתומים ודיין אלמנות, כפי שכותב רבנו בחיי בן אשר: "לפי ששאר בני אדם המעונים יטריחו אחרי מושיעים וישימו בטחונם בהם, אבל היתום והאלמנה שאין להם מושיעים אינם בוטחים כי אם בהקב"ה, ועל כן הקדוש ברוך הוא שומע צעקתם ויריב ריבם". כך גם ביחס לגר שהתורה הרבתה להזהיר על כבודו: "והוסיף טעם הכתוב האחר: ואתם ידעתם את נפש הגר, לא אמר את הגר אלא את נפש הגר, כלומר נפשו שפלה ונכנעת ועיניו תמיד אל ה'" [פתיחה לפרשת וישב]. המהר"ל מעמיק עוד ואומר שהשפלות והענווה המאפיינות את הגר, היתום והאלמנה, וכן היותם פחות יציבים מבחינה גשמית, גורמים להם קרבה טבעית לרוחניות [גבורות ה' סז]. נלמד מכאן שהציווי להיזהר בכבודם של החלשים אינו רק מתוך רחמים על מצבם הקשה, אלא גם מתוך יחס של כבוד למעמדם הרוחני ולקרבת האלוהים שהם זכו בה.
לעילוי נשמת שמחה בת משה ע"ה.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא בנאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו (רמב"ם על פי הרמב"ם(. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם.
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
