ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דברים לקראת בחירות תשע"ג

"שום תשים עליך מלך"

מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
השבוע, ניגשו אלי תלמידים ושאלו אותי האם כשבאים בפעם הראשונה לבחור אפשר להגיד ברכת שהחיינו. מאוד שמחתי על השאלה הזאת; ובאמת חשבתי בליבי, איזו מצווה זאת. אחר כך ראיתי שביקשו מאיתנו שנקרא ללכת להצביע ושתלמידים לא יחשבו שזה נקרא ביטול תורה אלא שכולם צריכים לנסוע, אפילו מקומות רחוקים צריכים לנסוע. אז אנחנו, הרבנים, הסכמנו לחתום על כך. אחר כך ראיתי שהם הוסיפו שם עוד משפט, שזה מצוות עשה שהזמן גרמא. זה לא היה כתוב כששאלו אותי, אני מכיר תרי"ג מצוות, רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. חשבתי לעצמי, באיזה מקום נמצאת המצווה הזאת?
אחר כך אמרו לי, אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמא- נשים פטורות! כנראה זו רק מליצה... לא התכוונו כפשוטו של הדבר. ובכל זאת, חשבתי שאולי זה ענף של מצוות שום תשים עליך מלך- למנות מנהיגות לעם ישראל; כשיש מלך, יש מצווה, שום תשים עליך מלך, אז אולי גם כאן- יש בזה משהו מהמצווה הזאת.
באופן מעשי, אמרתי שלא נהוג על כל דבר חדש, אפילו לא על מצוות חדשות- לא על כולם מברכים שהחיינו, אז מי שרוצה - שיקנה בגד חדש, שיברכו שהחיינו על הבגד- אם הוא משמח אותם- וגם על הבחירות. כך אנחנו עושים גם בחתונה, יש הנוהגים לברך שהחיינו על הטלית ולהתכוון גם על המצווה של קידושי האישה; יש מחלוקת ראשונים האם זו מצווה ממש, והש"ך שואל - אם זאת מצווה, למה לא מברכים עליה שהחיינו! על כל פנים, מכיוון שזאת מחלוקת- לוקחים טלית, ומברכים על שניהם שהחיינו. אם כבר נכנסו לזה- אני אומר לחתנים שלא נוהגים לברך על הטלית, כשאתם נכנסים לחדר הייחוד, בטח יש לכם בגדים חדשים לכבוד החתונה, ובכניסה לחדר הייחוד- תאמרו לכלה, עכשיו נברך שהחיינו על השמחה שיש לנו, על הבגדים החדשים ועל השמחה.
זה על העניין של ברכת שהחיינו על הבחירות.

אחר כך שאל אותי עוד מישהו שאלה, הרב עובדיה הבטיח גן עדן למי שיצביע לש"ס. אז, מי לא רוצה גן עדן- כולם רוצים גן עדן! אמרתי לו, אני יכול להבטיח לך גן עדן יותר גדול, ואני יכול להסביר את זה. אני מאוד מעריץ את הרב עובדיה, ואני רוצה להסביר את דברי.
כל עבודתנו היא לעשות את רצונו של הקב"ה, ואנחנו הולכים בדרך מסויימת ובטוחים שהיא הדרך הכי נכונה, שהיא בעצם לעשות את רצונו של הקב"ה. ומי שהולך בדרך הכי נכונה הוא כמובן זה שיזכה לעולם הבא הכי גדול, אתם יודעים שבגן עדן יש חופות, כל אחד נכווה מחופתו של חברו, יש גדול ויש קטן- זה לא אותו דבר.
אנחנו- ברורה לנו הדרך, אנחנו בחרנו בדרך, כל מי שנמצא פה בישיבה הוא בחר בדרך הזאת, יכול להיות שאם הוא היה הולך לשאול את הרב עובדיה באיזה ישיבה ללמוד אולי הוא היה מציע לו ישיבה אחרת, אנחנו, יש לנו את מורנו ורבותינו, זכינו להמשיך את הדרך של מרן הרב זצ"ל, ואנחנו בטוחים שהדרך הזאת היא הכי הכי נכונה, צודקת, כוללת מאוד, רחבה מאוד, אמיתית מאוד- ועל כן, אנחנו הולכים בדרך הזאת. ההצבעה היא בעד הדרך, כמובן.
על כן, אני לא חושב שמישהו צריך להסתפק בזה שיגרע משהו מהגן עדן שלו אם הוא לא יצביע לש"ס אלא לבית היהודי, אני לא חושב שזה יגרע, אני חושב שהוא יוסיף, ככה אני חושב.
אני לא רוצה להרחיב את הדברים, אבל אתם יודעים, אנחנו בכל אופן בטוחים בדרכנו.

אני רוצה להוסיף עוד, שמעתי שמועה, ובעיני במבט הראשון היא נראית הזויה מאוד ואני מוצא הכרח להתייחס אליה; שמעתי שרב חשוב בציבור שלנו אמר שהוא מצביע ג'. לא שמעתי את זה ממנו, ואולי זה לא נכון, אולי כל השמועה הזאת לא נכונה; אבל כששמעתי את השמועה הזאת הייתי ממש נדהם, אנחנו שלמדנו אצל הרב צבי יהודה, שמענו את ההתייחסות שלו לאגודת ישראל; הרי השליחים של אגודת ישראל- לאף אחד אין בבית, ספר של אורות ולא אף ספר של הרב, הרי הם מדירים את הספרים של בית המדרש שלנו ולא רק מדירים, מתייחסים באופן מכוער; בודאי שהנציגים שלהם בכנסת- הם מרוחקים מכל הדבר הזה- היתכן כדבר הזה, שהציבור שלומד אורות, שלומד את ספרי הרב, שהולך בדרכו של הרב- יצביע לאנשים שהם מזלזלים ופוגעים, והולכים בדרך אחרת, והדרך האחרת היא דרך שהרב מאוד ביקר אותה, הדרך של הפלגנות, של ההסתגרות, של ההתנתקות מכל חלקי העם, שלא להכיר בעובדת היותנו היום בתקופה של אתחלתא דגאולא; הרב צבי יהודה היה מרים מאוד את קולו שבשעה שהיה מדבר על זה והיה אומר דברים שקשה לי אפילו לחזור עליהם מהחריפות שלהם; צדיקים שאינם מאמינים- הוא היה מביא את דברי הגמרא בסוף מסכת סוטה, שיש מציאות כזאת של צדיקים שאינם מאמינם- מפני מה נתבזבז שולחנם של צדיקים לעתיד לבוא, אומרת הגמרא, מפני שאינם מאמינים. במה הם לא מאמינים- אינם מאמינים במעשה ה'; הקב"ה גואל אותנו, הקב"ה מקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ- והם לא מאמינים, אנחנו בגלות! הרב צבי יהודה היה מדבר על זה בצער גדול מאוד וגם בהקפדה; אני לא מבין את הדבר הזה, כל עמוד באורות עוסק בסגולת ישראל, בהבלטה שכולם, כולל את כולם, תפיסה אחדותית, לא לעשות שום מחיצות, צריך להיות גיבורים, לא מושפעים; אם מישהו מפחד- בסדר לא להתקרב לאנשים שהוא חושש שהוא יתקלקל מהם, אבל לדעת שהם חלק מאיתנו.
אני אומר לכם, לקרוא להצביע לאגודת ישראל זה שינוי קו; זו לא דרכו של הרב צבי יהודה.
שלא תבינו אותי לא נכון, אף פעם לא שמעתם ממני חס וחלילה ביטוי של פגיעה בתלמיד חכם שהוא לא מהחוגים שלנו, אנחנו מחנכים ומתנהגים בכבוד לכל תלמיד חכם, מעריכים את כל תלמידי החכמים הגדולים, באמת יש תלמידי חכמים גדולים מאוד בציבור האגודאי; יש תלמידי חכמים גדולים שאפשר להעריץ אותם בגדולתם התורנית, אבל אנחנו בחרנו בדרך הגדולה של מרן הרב זצ"ל, ויש להבחין בין קודש- לקודש קדשים! בתוך מדרגות הקודש יש מדרגות, הרב צבי יהודה קרא לספר אורות קודש הקדשים; יש קודש, תלמידי חכמים יושבים, שוקדים, יראים, בין אדם לחברו, בין אדם למקום, פוסקים גדולים; אבל הצד הזה של התפיסה הכלל ישראלית, שהוא כל כך חשוב, שהוא יסוד באמונה- הוא נמצא כאן, לצערנו הוא עדיין לא נמצא בכל המקומות. אנחנו שואפים לאחדות גדולה, לא לעשות פירוד; כמו ששאפנו לחבר בין כל רבני הציונות הדתית- אנחנו שואפים הלאה להמשיך את המהלך הזה אם אפשר, אם הם יסכימו, לחבר את כל הרבנים, כל תלמידי החכמים מכל החוגים; ספרדים, אשכנזים, ליטאים, חסידים, ציונים, לא ציונים- אבל המשותף בין כולנו הוא עצום! אני לא רוצה לעשות חילוקים בדברי; בתוך כל המסגרת הזאת יש גוונים, וצריך לעמוד עליהם ולראות את המשותף; המשותף הוא רב מאד- אבל לא לטשטש את הגוונים, לא לטשטש את החולשות שאנחנו חושבים שצריך לתקן שנמצאים אצל האחרים ובעיקר כשאנחנו יודעים שנקודת החולשה היא במקום מאוד מרכזי, בתפיסה הבסיסית הזאת של ההסתכלות הסגולתית שיש בישראל, התפיסה האחדותית ביחס לארץ ישראל, כל אלה הם יסוד היסודות, כמו שאמרנו מקודם שאם אין ארץ אין תורה ואין עם; ואם אין עם אין תורה ואין ארץ; שלושת הדברים האלו הם אחד, ורק בבית מדרשנו הם כך, ועדיין לא במקומות אחרים, עדיין לא באיזון הנכון.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס הוא; אמרתי שאולי המצווה בזה היא 'שום תשים עליך מלך'; שמעתי שבחוגים חרדים אומרים שהמצווה היא לשמוע בקול דברי חכמים, כי החכמים קוראים להצביע, וממילא זה נחשב לשמוע בקול דברי חכמים. זה נראה לי רעיון טוב לצרף גם את הדבר הזה, מי שהולך להצביע שיכוון גם לשמוע בקול חכמים. כאן יש חכמי הישיבה, ואני חושב שתלמידי הישיבה בודאי יכולים לקיים את הדבר של לשמוע בקול חכמים להצביע למה שנכון להצביע.
למה אני מתכוון- יש אנשים שלא מבינים מה זה כנסת, הם חושבים שכנסת זה ישיבה. כנסת זה לא ישיבה, זה רחוק מאוד מלהיות ישיבה, זה מקום ששם באמת מתנהלים הרבה דברים חשובים בהנהגת המדינה, אבל זה לא ישיבה, שם אי אפשר להיות עקרוני לחלוטין; אפשר לדבר- אבל אי אפשר לעשות.אנחנו רוצים שכל ארץ ישראל הרחבה תהיה בידינו. כשאני מדבר על כל ארץ הרחבה- אני מתכוון כפי שהקב"ה הבטיח לאבותינו; זה אומר עשר עממים, זה עבר הירדן, זה חלק גדול מלבנון, אולי כל לבנון, יש אומרים שעד קצה סוריה, יש בזה מחלוקת איפה הגבולות של התורה, בפרשת מסעי; זוהי מצוות עשה דאורייתא, היום צריך לעשות אותה, מי שלא קורא לעשות אותה לא הולך בדרך השלמה; אחרי מלחמת ששת הימים קמה קבוצה שקראה לשמור על ארץ ישראל, והם פנו בכרזה 'ארץ ישראל השלמה בידינו'; הם פנו לרב צבי יהודה שיחתום על זה, והוא אמר שהוא לא יכול לחתום- עדיין ארץ ישראל השלמה לא בידינו, מה עם עבר הירדן? תכתבו, ארץ ישראל עד הירדן בידינו- בסדר; זה לא השלמה, השלמה זה יהודה, עבר הירדן והגליל, ובנוסף כמו שאמרנו, גם חלק מלבנון; גם בסיני, יש שתי דעות- דעה אחת עד אל עריש, והדעה השניה עד נחל מצרים, שלוחה של הנילוס- זאת אומרת עד תעלת סואץ. נו, קדימה- לא ראיתי אף מפלגה שכותבת שעכשיו צריך לצאת בכיבוש כל השטחים האלה, הם לא עקרוניים?! יש מפלגה שטוענת שהיא הולכת עד הסוף; היא לא עקרונית, זה לא בסדר- צריך עכשיו להכריז מלחמה על כל הסביבה, למה לא עושים את זה?!
אני לא כל כך אוהב להעביר ביקורת, אני בדרך כלל שמח על כל גוון שיש, אבל אני רוצה עכשיו להגיד נקודה חשובה שתמיד בית המדרש שלנו מדגיש.
המבט החיובי על האנשים. קבוצת אנשים, שרוב דיבוריה וסגנונה הוא ביקורת על אחרים, לראות תמיד את החסרונות ולא לראות את היתרונות- זה לא הסגנון שלנו. האמת היא שבכל מקום צריך כאלה, צריך קטגורים וצריך סנגורים; להיות קטגור זה דבר מאוד לא סימפתי, לא נעים. לחפש איך לקטרג, כדי לתקן כמובן, לשם שמים- אבל כמו שחז"ל אומרים, יש בשמים ויש בורסקאי; בורסקי הם עוסקים בעורות שהריח שלהם הוא מאוד לא נעים, ובשם- עוסק בבשמים, לכתחילה כולם מעדיפים להיות בשמים; אשרי מי שאומנתו בשם, אוי לו למי שאומנתו בורסקי; אבל צריך אותם! צריך אותם, אבל אני לא מציע לאף אחד להתנדב להיות אחד מאלה, צריך אותם- אם לא תהיה ברירה מישהו יהיה צריך להתנדב; אבל הסדר הוא שצריך להיות מאלה שרואים את החיוב, מאלה שמלמדים זכות, כשאנחנו הולכים להצביע.
על כן, אני לא אומר למה לא להצביע- אלא למה כן; להצביע למה שאנחנו קראנו להצביע-למפלגת הבית היהודי; מפני שזו ההסתכלות היפה, הבריאה, לא מוותרת על שום עיקרון, חס וחלילה; אלא כשהולכים לציבור רחב צריכים להבין שלא כל הציבור יכול לקרוא לאותם הדברים; כשאתה רוצה להיות לבד אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה- אבל אז אתה גם נפרד מהציבור ולא מצליח בשום דבר.
בשעתו קראתי לכל הפלגים שכולם צריכים להיות מאוחדים ולא להיפרד; אמרתי שצריכים להיות מאוחדים מאנשי כהנא ועד אנשי מימד. הפערים עצומים, אבל אנחנו צריכים להיות כולנו מאוחדים. לא היה נכון להיפרד, אנחנו צריכים לשמור על המבט הזה, על האחדות הזאת, ובעזרת ה' נעשה ונצליח.
עוד בנושא כללי

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il