ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחר כך אמרו לי, אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמא- נשים פטורות! כנראה זו רק מליצה... לא התכוונו כפשוטו של הדבר. ובכל זאת, חשבתי שאולי זה ענף של מצוות שום תשים עליך מלך- למנות מנהיגות לעם ישראל; כשיש מלך, יש מצווה, שום תשים עליך מלך, אז אולי גם כאן- יש בזה משהו מהמצווה הזאת.
באופן מעשי, אמרתי שלא נהוג על כל דבר חדש, אפילו לא על מצוות חדשות- לא על כולם מברכים שהחיינו, אז מי שרוצה - שיקנה בגד חדש, שיברכו שהחיינו על הבגד- אם הוא משמח אותם- וגם על הבחירות. כך אנחנו עושים גם בחתונה, יש הנוהגים לברך שהחיינו על הטלית ולהתכוון גם על המצווה של קידושי האישה; יש מחלוקת ראשונים האם זו מצווה ממש, והש"ך שואל - אם זאת מצווה, למה לא מברכים עליה שהחיינו! על כל פנים, מכיוון שזאת מחלוקת- לוקחים טלית, ומברכים על שניהם שהחיינו. אם כבר נכנסו לזה- אני אומר לחתנים שלא נוהגים לברך על הטלית, כשאתם נכנסים לחדר הייחוד, בטח יש לכם בגדים חדשים לכבוד החתונה, ובכניסה לחדר הייחוד- תאמרו לכלה, עכשיו נברך שהחיינו על השמחה שיש לנו, על הבגדים החדשים ועל השמחה.
זה על העניין של ברכת שהחיינו על הבחירות.
אחר כך שאל אותי עוד מישהו שאלה, הרב עובדיה הבטיח גן עדן למי שיצביע לש"ס. אז, מי לא רוצה גן עדן- כולם רוצים גן עדן! אמרתי לו, אני יכול להבטיח לך גן עדן יותר גדול, ואני יכול להסביר את זה. אני מאוד מעריץ את הרב עובדיה, ואני רוצה להסביר את דברי.
כל עבודתנו היא לעשות את רצונו של הקב"ה, ואנחנו הולכים בדרך מסויימת ובטוחים שהיא הדרך הכי נכונה, שהיא בעצם לעשות את רצונו של הקב"ה. ומי שהולך בדרך הכי נכונה הוא כמובן זה שיזכה לעולם הבא הכי גדול, אתם יודעים שבגן עדן יש חופות, כל אחד נכווה מחופתו של חברו, יש גדול ויש קטן- זה לא אותו דבר.
אנחנו- ברורה לנו הדרך, אנחנו בחרנו בדרך, כל מי שנמצא פה בישיבה הוא בחר בדרך הזאת, יכול להיות שאם הוא היה הולך לשאול את הרב עובדיה באיזה ישיבה ללמוד אולי הוא היה מציע לו ישיבה אחרת, אנחנו, יש לנו את מורנו ורבותינו, זכינו להמשיך את הדרך של מרן הרב זצ"ל, ואנחנו בטוחים שהדרך הזאת היא הכי הכי נכונה, צודקת, כוללת מאוד, רחבה מאוד, אמיתית מאוד- ועל כן, אנחנו הולכים בדרך הזאת. ההצבעה היא בעד הדרך, כמובן.
על כן, אני לא חושב שמישהו צריך להסתפק בזה שיגרע משהו מהגן עדן שלו אם הוא לא יצביע לש"ס אלא לבית היהודי, אני לא חושב שזה יגרע, אני חושב שהוא יוסיף, ככה אני חושב.
אני לא רוצה להרחיב את הדברים, אבל אתם יודעים, אנחנו בכל אופן בטוחים בדרכנו.
אני רוצה להוסיף עוד, שמעתי שמועה, ובעיני במבט הראשון היא נראית הזויה מאוד ואני מוצא הכרח להתייחס אליה; שמעתי שרב חשוב בציבור שלנו אמר שהוא מצביע ג'. לא שמעתי את זה ממנו, ואולי זה לא נכון, אולי כל השמועה הזאת לא נכונה; אבל כששמעתי את השמועה הזאת הייתי ממש נדהם, אנחנו שלמדנו אצל הרב צבי יהודה, שמענו את ההתייחסות שלו לאגודת ישראל; הרי השליחים של אגודת ישראל- לאף אחד אין בבית, ספר של אורות ולא אף ספר של הרב, הרי הם מדירים את הספרים של בית המדרש שלנו ולא רק מדירים, מתייחסים באופן מכוער; בודאי שהנציגים שלהם בכנסת- הם מרוחקים מכל הדבר הזה- היתכן כדבר הזה, שהציבור שלומד אורות, שלומד את ספרי הרב, שהולך בדרכו של הרב- יצביע לאנשים שהם מזלזלים ופוגעים, והולכים בדרך אחרת, והדרך האחרת היא דרך שהרב מאוד ביקר אותה, הדרך של הפלגנות, של ההסתגרות, של ההתנתקות מכל חלקי העם, שלא להכיר בעובדת היותנו היום בתקופה של אתחלתא דגאולא; הרב צבי יהודה היה מרים מאוד את קולו שבשעה שהיה מדבר על זה והיה אומר דברים שקשה לי אפילו לחזור עליהם מהחריפות שלהם; צדיקים שאינם מאמינים- הוא היה מביא את דברי הגמרא בסוף מסכת סוטה, שיש מציאות כזאת של צדיקים שאינם מאמינם- מפני מה נתבזבז שולחנם של צדיקים לעתיד לבוא, אומרת הגמרא, מפני שאינם מאמינים. במה הם לא מאמינים- אינם מאמינים במעשה ה'; הקב"ה גואל אותנו, הקב"ה מקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ- והם לא מאמינים, אנחנו בגלות! הרב צבי יהודה היה מדבר על זה בצער גדול מאוד וגם בהקפדה; אני לא מבין את הדבר הזה, כל עמוד באורות עוסק בסגולת ישראל, בהבלטה שכולם, כולל את כולם, תפיסה אחדותית, לא לעשות שום מחיצות, צריך להיות גיבורים, לא מושפעים; אם מישהו מפחד- בסדר לא להתקרב לאנשים שהוא חושש שהוא יתקלקל מהם, אבל לדעת שהם חלק מאיתנו.
אני אומר לכם, לקרוא להצביע לאגודת ישראל זה שינוי קו; זו לא דרכו של הרב צבי יהודה.
שלא תבינו אותי לא נכון, אף פעם לא שמעתם ממני חס וחלילה ביטוי של פגיעה בתלמיד חכם שהוא לא מהחוגים שלנו, אנחנו מחנכים ומתנהגים בכבוד לכל תלמיד חכם, מעריכים את כל תלמידי החכמים הגדולים, באמת יש תלמידי חכמים גדולים מאוד בציבור האגודאי; יש תלמידי חכמים גדולים שאפשר להעריץ אותם בגדולתם התורנית, אבל אנחנו בחרנו בדרך הגדולה של מרן הרב זצ"ל, ויש להבחין בין קודש- לקודש קדשים! בתוך מדרגות הקודש יש מדרגות, הרב צבי יהודה קרא לספר אורות קודש הקדשים; יש קודש, תלמידי חכמים יושבים, שוקדים, יראים, בין אדם לחברו, בין אדם למקום, פוסקים גדולים; אבל הצד הזה של התפיסה הכלל ישראלית, שהוא כל כך חשוב, שהוא יסוד באמונה- הוא נמצא כאן, לצערנו הוא עדיין לא נמצא בכל המקומות. אנחנו שואפים לאחדות גדולה, לא לעשות פירוד; כמו ששאפנו לחבר בין כל רבני הציונות הדתית- אנחנו שואפים הלאה להמשיך את המהלך הזה אם אפשר, אם הם יסכימו, לחבר את כל הרבנים, כל תלמידי החכמים מכל החוגים; ספרדים, אשכנזים, ליטאים, חסידים, ציונים, לא ציונים- אבל המשותף בין כולנו הוא עצום! אני לא רוצה לעשות חילוקים בדברי; בתוך כל המסגרת הזאת יש גוונים, וצריך לעמוד עליהם ולראות את המשותף; המשותף הוא רב מאד- אבל לא לטשטש את הגוונים, לא לטשטש את החולשות שאנחנו חושבים שצריך לתקן שנמצאים אצל האחרים ובעיקר כשאנחנו יודעים שנקודת החולשה היא במקום מאוד מרכזי, בתפיסה הבסיסית הזאת של ההסתכלות הסגולתית שיש בישראל, התפיסה האחדותית ביחס לארץ ישראל, כל אלה הם יסוד היסודות, כמו שאמרנו מקודם שאם אין ארץ אין תורה ואין עם; ואם אין עם אין תורה ואין ארץ; שלושת הדברים האלו הם אחד, ורק בבית מדרשנו הם כך, ועדיין לא במקומות אחרים, עדיין לא באיזון הנכון.
הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס הוא; אמרתי שאולי המצווה בזה היא 'שום תשים עליך מלך'; שמעתי שבחוגים חרדים אומרים שהמצווה היא לשמוע בקול דברי חכמים, כי החכמים קוראים להצביע, וממילא זה נחשב לשמוע בקול דברי חכמים. זה נראה לי רעיון טוב לצרף גם את הדבר הזה, מי שהולך להצביע שיכוון גם לשמוע בקול חכמים. כאן יש חכמי הישיבה, ואני חושב שתלמידי הישיבה בודאי יכולים לקיים את הדבר של לשמוע בקול חכמים להצביע למה שנכון להצביע.
למה אני מתכוון- יש אנשים שלא מבינים מה זה כנסת, הם חושבים שכנסת זה ישיבה. כנסת זה לא ישיבה, זה רחוק מאוד מלהיות ישיבה, זה מקום ששם באמת מתנהלים הרבה דברים חשובים בהנהגת המדינה, אבל זה לא ישיבה, שם אי אפשר להיות עקרוני לחלוטין; אפשר לדבר- אבל אי אפשר לעשות.אנחנו רוצים שכל ארץ ישראל הרחבה תהיה בידינו. כשאני מדבר על כל ארץ הרחבה- אני מתכוון כפי שהקב"ה הבטיח לאבותינו; זה אומר עשר עממים, זה עבר הירדן, זה חלק גדול מלבנון, אולי כל לבנון, יש אומרים שעד קצה סוריה, יש בזה מחלוקת איפה הגבולות של התורה, בפרשת מסעי; זוהי מצוות עשה דאורייתא, היום צריך לעשות אותה, מי שלא קורא לעשות אותה לא הולך בדרך השלמה; אחרי מלחמת ששת הימים קמה קבוצה שקראה לשמור על ארץ ישראל, והם פנו בכרזה 'ארץ ישראל השלמה בידינו'; הם פנו לרב צבי יהודה שיחתום על זה, והוא אמר שהוא לא יכול לחתום- עדיין ארץ ישראל השלמה לא בידינו, מה עם עבר הירדן? תכתבו, ארץ ישראל עד הירדן בידינו- בסדר; זה לא השלמה, השלמה זה יהודה, עבר הירדן והגליל, ובנוסף כמו שאמרנו, גם חלק מלבנון; גם בסיני, יש שתי דעות- דעה אחת עד אל עריש, והדעה השניה עד נחל מצרים, שלוחה של הנילוס- זאת אומרת עד תעלת סואץ. נו, קדימה- לא ראיתי אף מפלגה שכותבת שעכשיו צריך לצאת בכיבוש כל השטחים האלה, הם לא עקרוניים?! יש מפלגה שטוענת שהיא הולכת עד הסוף; היא לא עקרונית, זה לא בסדר- צריך עכשיו להכריז מלחמה על כל הסביבה, למה לא עושים את זה?!
אני לא כל כך אוהב להעביר ביקורת, אני בדרך כלל שמח על כל גוון שיש, אבל אני רוצה עכשיו להגיד נקודה חשובה שתמיד בית המדרש שלנו מדגיש.
המבט החיובי על האנשים. קבוצת אנשים, שרוב דיבוריה וסגנונה הוא ביקורת על אחרים, לראות תמיד את החסרונות ולא לראות את היתרונות- זה לא הסגנון שלנו. האמת היא שבכל מקום צריך כאלה, צריך קטגורים וצריך סנגורים; להיות קטגור זה דבר מאוד לא סימפתי, לא נעים. לחפש איך לקטרג, כדי לתקן כמובן, לשם שמים- אבל כמו שחז"ל אומרים, יש בשמים ויש בורסקאי; בורסקי הם עוסקים בעורות שהריח שלהם הוא מאוד לא נעים, ובשם- עוסק בבשמים, לכתחילה כולם מעדיפים להיות בשמים; אשרי מי שאומנתו בשם, אוי לו למי שאומנתו בורסקי; אבל צריך אותם! צריך אותם, אבל אני לא מציע לאף אחד להתנדב להיות אחד מאלה, צריך אותם- אם לא תהיה ברירה מישהו יהיה צריך להתנדב; אבל הסדר הוא שצריך להיות מאלה שרואים את החיוב, מאלה שמלמדים זכות, כשאנחנו הולכים להצביע.
על כן, אני לא אומר למה לא להצביע- אלא למה כן; להצביע למה שאנחנו קראנו להצביע-למפלגת הבית היהודי; מפני שזו ההסתכלות היפה, הבריאה, לא מוותרת על שום עיקרון, חס וחלילה; אלא כשהולכים לציבור רחב צריכים להבין שלא כל הציבור יכול לקרוא לאותם הדברים; כשאתה רוצה להיות לבד אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה- אבל אז אתה גם נפרד מהציבור ולא מצליח בשום דבר.
בשעתו קראתי לכל הפלגים שכולם צריכים להיות מאוחדים ולא להיפרד; אמרתי שצריכים להיות מאוחדים מאנשי כהנא ועד אנשי מימד. הפערים עצומים, אבל אנחנו צריכים להיות כולנו מאוחדים. לא היה נכון להיפרד, אנחנו צריכים לשמור על המבט הזה, על האחדות הזאת, ובעזרת ה' נעשה ונצליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
