ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
אין נביא מחדש
א1 דָּבָר בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים:* אֵין לָהּ לֹא שִׁנּוּי וְלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת,* שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג,א), וְנֶאֱמַר: "וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם* לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (שם כט,כח) – הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה מְצֻוִּין אָנוּ לַעֲשׂוֹתָן עַד עוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא ג,יז ועוד), וְנֶאֱמַר: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא" (דברים ל,יב) – הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה.
א2 לְפִיכָךְ, אִם יַעֲמֹד אִישׁ, בֵּין מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין מִן הָאֻמּוֹת, וְיַעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת, וְיֹאמַר שֶׁיי שְׁלָחוֹ לְהוֹסִיף מִצְוָה, אוֹ לִגְרֹעַ מִצְוָה, אוֹ לְפָרֵשׁ בְּמִצְוָה מִן הַמִּצְווֹת פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מִמֹּשֶׁה, אוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאוֹתָן הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל אֵינָן לְעוֹלָם וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, אֶלָּא מִצְווֹת לְפִי זְמַן הָיוּ* – הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר, שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה,* וּמִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, עַל שֶׁהֵזִיד לְדַבֵּר בְּשֵׁם יי אֲשֶׁר לֹא צִוָּהוּ, שֶׁהוּא בָּרוּךְ שְׁמוֹ צִוָּה לְמֹשֶׁה שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת "לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם" (דברים כט,כח), וְ"לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב"* (במדבר כג,יט).
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
16 - הלכות יסודי התורה פרק ח' הלכות ב'-ג'
17 - הלכות יסודי התורה פרק ט' הלכה א'
18 - הלכות יסודי התורה פרק ט' הלכות ב'-ה'
טען עוד
ביאורים
הרמב"ם מונה שני יסודות ביחס לנצחיות התורה:
א. אסור לאף אדם להוסיף על מצוות התורה או לחסר מהן. התורה היא גוף אורגני שלם, ולכן כל סוג של שינוי, לא רק חיסרון אלא גם תוספת, נחשב לפגיעה בה.
ב. התורה היא אמת נצחית שאיננה תלויה בזמן ובתקופה מסוימים, ואנו מצויים לקיימה בכל הדורות.
לאיש אין רשות לעשות שינויים בתורה, אף לא לנביא, לכן אם מופיע נביא כזה, הריהו מעיד על עצמו שאיננו נביא אמת אלא נביא שקר המחויב מיתה.
נבואה על שינוי בתורה מתייחסת לשני היסודות הנ"ל - תוספת או חיסרון של מצוה, ונצחיות התורה:
א. לא ייתכן שנביא אמת ישנה את דברי התורה, בין על ידי תוספת או חיסרון במצוות, ובין על ידי נתינת פרשנות מחודשת שלא ניתנה למשה מסיני.
ב. לא ייתכן שנביא אמת יאמר שהתורה איננה נצחית, ואיננו מחויבים לקיים את המצוות בכל הדורות.
כמו כן, לדעת הרמב"ם הנבואה איננה כישרון מיוחד לעם ישראל, אלא עניין של כלל האנושות, ולכן גם גוי יכול להיות נביא. מאידך, המגבלות שחלות על הנביא כוללות גם את עם ישראל, ולכן גם נביא מישראל איננו יכול לשנות את התורה.
נקודה זו מהווה טענה עקרונית כנגד שתי הדתות החדשות – הנצרות, שנגדה יש עוד הרבה טענות, והאסלאם, שזו אחת הטענות העיקריות נגדה. לשיטתם, באה נבואה חדשה ועקרה את התורה. לדברי הרמב"ם גם אילו היו נביאיהם עומדים בכל הדרישות הנדרשות מנביא, היה ברור שנבואותיהם שקר, כיוון שבאו לעקור דברים מתורת משה.
הרחבות
התורה השלמה
לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מדוע אין להוסיף על מצוות התורה? בספר החינוך מבואר שאיסור זה נובע משלמות התורה: "כי האדון המְצַוֶּה אותנו על התורה ברוך הוא בתכלית השלמות, וכל מעשיו וכל ציוויו הם שלמים וטובים, והתוספת בהם חסרון וכל שכן הגרעון, זה דבר ברור הוא" [מצוה תנד]. (להרחבה בטעמים לאיסור זה עיין בהרחבות – יום כ' אדר).
נביא שמשנה בביאור הפסוקים
לְפָרֵשׁ בְּמִצְוָה מִן הַמִּצְווֹת פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מִמֹּשֶׁה. נביא שמשנה מפירוש התורה שקיבלנו ממשה, הרי הוא נביא שקר. הרמב"ם ביאר זאת בהרחבה בהקדמות למשנה: "או שֶיְשַׁנֶּה בקבלה איזה שינוי שיהיה, אף על פי שפשטי הכתובים מסייעים אותו. כגון שיאמר שמה שנאמר בתורה: "וְקַצֹּתָה את כפה לא תחוס עיניך" [דברים כה, יב] שהוא קציצת היד ממש, ואינו קנס... כמו שביארה הקבלה (המסורת ממשה רבנו), וייחס דבר זה לנבואה, ויאמר שה' אמר לי שזה שנאמר וְקַצֹּתָה את כפה הוא כפשטו, גם זה יומת בחנק לפי שהוא נביא שקר ויחס לה' מה שלא אמר לו " [הקדמות למשנה ב].
למדנו שאדם נחשב לנביא שקר אף אם הוא משנה רק את פירוש הפסוקים. ממשיך הרמב"ם ואומר שכל שכן שאם שינה את הפסוקים עצמם נחשב לנביא שקר: "ההוספה והגרעון במקראות כגון שיאמר שה' אמר לי שהערלה שנתים בלבד, ואחרי שנתים מותר לאכול פירות הנטיעה.... במקום אמרו יתעלה שלש שנים יהיה לכם עֲרֵלִים לא יאכל" [ויקרא יט כג]".
דין זה, שלא ייתכן שינוי בתורה או בפירושה, לומד הרמב"ם מהפסוק "וגם בך יאמינו לעולם" [שמות יט, ט], ופירש: "כבר הודיענו על פי ה' שלא תבוא מאת ה' שום תורה זולת זו" [שם].
לעילוי נשמת גואל בן שרה ז"ל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה זה בכלל אמונה?
אנחנו קודש למענך
מי אתה עם ישראל?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר להתקלח ביום טוב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
