ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחרי הכול, ישנה דעת חכמים במסכת אבות שאומרת שמה ששלי שלי, ומה ששלך שלך, ושזאת השקפה מאוזנת ובינונית. אך באותה משנה ממש במסכת אבות יש דעה נוספת שטוענת שגישה כזאת של אדם ביחס לנכסיו היא תכונה של אנשים רשעים, מידת סדום, שזה מתאים לתיאור המוקדם של התורה לטבע האדם "יצר לב האדם רע מנעוריו".
התורה מזהה את טבע האדם כפי שהוא. בני אדם נולדים כחמורי פרא, אנוכיים, צווחנים, בועטים ואוחזים בכל דבר. התורה באה לתקן את טבע האדם ולרומם אותו לתכלית נעלה יותר ולעמדה מוסרית וחברתית טובה יותר. אי אפשר לשנות את טבע האדם מקצה לקצה, אך אפשר לעדן אותו ולכוון אותו למטרות טובות וראויות יותר.
התורה מכירה בתפיסה שאומרת "שלי שלי ושלך שלך", אך בכל זאת אומרת שהשקפה מאוזנת וההגיונית זו, לכאורה, מובילה, בסופו של דבר, למדרון חלקלק של התנהגות בנוסח סדום. משום כך חייב אדם לאמן את עצמו באמנות התרומה והנתינה מזמנו ומהונו לזולת, בין אם מדובר באנשים נזקקים או במטרות או במוסדות ראויים, כמו המשכן.
לצערי, לאחרונה העברתי למעלה מחודש כשאני מרותק למיטת חוליי עד שזיהום שהיה לי טופל והצלחתי לקום וללכת שוב על רגליי. הבעיה הייתה שחודש שלם של היעדר מוחלט של פעילות הביא לכך ששרירי הרגליים והגב שלי התנוונו, ולכן גם כשרציתי להתהלך שוב זקוף, כמו אדם רגיל, לא יכולתי לעשות זאת בלי קושי וכאב עז. בסופו של דבר הצלחתי לחזור אט-אט לבריאות תקינה, והשרירים שלי שוב התרגלו לשאת את משקלי הלא מועט.
הכלל הגופני הזה חל גם על מתן צדקה. אדם שלא נותן צדקה דרך קבע יגלה ששרירי היד שחותמים על הצ'ק ופותחים את הארנק מתנוונים, ואפילו כשירצה לתת, זה יכאב ולפעמים אפילו ייראה לו בלתי אפשרי. לכן התורה שמה דגש חזק בפרשת השבוע על היכולת לתת מרצון ובנדיבות למען מטרה טובה, המשכן.
המצווה הזאת נראית כמעט המצווה העיקרית בתורה, אם מסתכלים על תשומת הלב שהיא מקבלת בדברי התורה. הסיבה לכך היא שרוב המצוות האחרות בתורה מצריכות משמעת ושליטה, התנגדות לטבע השפל שלנו, אך במצוות התרומה התורה תובעת מאתנו להתגבר לגמרי על הנטייה הטבעית שלנו שאומרת "שלי שלי ושלך שלך".
כאן אנחנו נדרשים לא רק לשלוט בטבע שלנו או לתעל אותו לכיוון הנכון אלא לשנות אותו מקצה לקצה. ולשם כך יש צורך במאמץ, באימון מתמיד ובפיתוח הרגלים טובים.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
