ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב יהודה זולדן, לשעבר ר"מ בישיבות גבוהות ומחבר ספרים ומאמרים חשובים, ועתה המפקח המרכזי ללימודי תושבע"פ באגף החינוך הדתי, ירד לעומקה של שאלה זו. במחקר הלכתי-היסטורי מקיף ביותר הוא מציג לנו תמונה שלמה: אחרי שהוא מברר את הבסיס ההלכתי לסוגיה מיוחדת זו הוא פונה לבדוק את המסורות הקשורות בקיום חג פורים בסביבות ירושלים, המקום היחיד בעולם בימינו שמקיימים בו את החג ביום ט"ו מוודאי ולא מספק. היציאה מהחומות החלה בשנת תר"ך (1860), אבל השכונות הראשונות היו סמוכות ונראות לעיר, ולכן גם בהן חגגו כמובן מאליו את 'שושן פורים' עם העיר העתיקה. אך בשנת תרל"ז נבנתה השכונה הראשונה הרחוקה יותר, שכונת בית יעקב (היום חלק ממרכז העיר, סמוך לשוק מחנה יהודה), ואז התחילו להתעורר ספקות: מהו 'סמוך' ומהו 'נראה', האם לנקוט הגדרות מצומצמות או הגדרות מרחיבות, איך להתייחס לשיקולים הלכתיים-חברתיים ולחשבונות היסטוריים, למחלוקות פוסקים וללחצים מהשטח. את הכל מתאר ומסביר הרב זולדן באופן חי וברור, מדויק וקריא.
התרחבות שכונות ירושלים משנת תרס"ב ואילך הוסיפה לשיח ההלכתי שמות וכינויים, שהפכו מאז לחלק מכל דיון הלכתי בנושא: 'מושב הזקנים הכללי' שהיה אז בכניסה לעיר (באזור התחנה המרכזית של היום) ושכונות שערי ירושלים (סמוך לבית החולים שערי צדק הישן, היום: רשות השידור) ועץ חיים (היום מעין שמורת טבע לרגלי גשר המיתרים), ובעיקר בית היתומים דיסקין בגבעת שאול, שדקדוק בדברי הרב הגדול מהרי"ל דיסקין שהמוסד נקרא על שמו, שקבע שהוא חלק מירושלים, הביא למסקנה שגם לגבי דיני פורים הוא חלק מהעיר, למרות שהוא נמצא הרחק ממערב לעיר העתיקה, לא סמוך ולא נראה. לא עזרו הסבריו ולחציו ותחנוניו ושכנועיו של הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, מייסדם ומסדרם של מנהגי ירושלים; דעתו בנושא, המצמצמת את שטח העיר שבו נחגג פורים בט"ו לרצועה של מיל סביב העיר, לא נתקבלה.
המחבר ממשיך איתנו בימים שאחרי כיבוש העיר העתיקה על ידי הערבים בתש"ח, כשעלה ספק אם העיר החדשה יכולה להיחשב 'סמוכה ונראית' לעיר העתיקה שבה אין אף קורא מגילה אחד, ובספיקות שהתעוררו לגבי חלות פורים בהדסה עין-כרם ובשכונת בית וגן. בימים שאחרי מלחמת ששת הימים ותנופת הפיתוח בעיר אנו מתלווים לבירורים בעניין השכונות החדשות נוה יעקב ופסגת זאב, הר נוף ורמות, הר חומה ונוה יעקב ועוד, החיבורים על פי הלכות שבת ועירובין מחד - או על פי סברת השיתוף האדמיניסטרטיבי עם העיר ירושלים מאידך, והגבולות ההלכתיים של עוטף ירושלים לעניין זה.
ומכאן, לשאר ערי ישראל: הרב זולדן מברר מסורות ודעות הלכתיות מתקופת הראשונים ועד לעידן החדש לגבי בית שאן שבעמק וביריה שבגליל, עזה וחברון, שכם ומירון ועוד, ודן באפשרות ובצורך לחדש את קריאת המגילה בלעדית בט"ו - או לפחות גם בט"ו - בעשרות יישובים חדשים, ביניהם בית אל ושילה, מבוא חורון ושעלבים, קדומים ושבי שומרון, מודיעין ומודיעין עילית, בית שמש ורמת בית שמש המתרחבת, עין גדי שבמדבר יהודה והושעיה שבגליל (סמוך ונראה לציפורי) ועוד ועוד. בכישרון מיוחד מצליח הרב זולדן לחבר באופן מרתק את ההלכה והמציאות, השכל ההלכתי והרגש ההנהגתי, העבר וההווה והעתיד ודעות פוסקי הלכה מכל קצות הקשת ההלכתית והציבורית, ובאופן חריג לתת לקורא את ההרגשה שהוא נמצא עתה בעיצומו של בירור הלכתי מתגלגל, שאחריתו מי ישורנה.
הספר מסתיים בתיאור דמותו של אבי המחבר, ר' ראובן אליהו זולדן ז"ל, אוד מוצל מאש, שעלה לארץ לפני קום המדינה כשרק כותנתו לעורו, לחם במלחמות ישראל והקים בס"ד בעשר אצבעותיו משפחה למופת. הנחת והאהבה שזכה להן ממשפחתו הן פירות זכויותיו בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. תנצב"ה.
פורסם בעיתון בשבע
אוצרות בלב הים
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה מברכים על מנה אחרונה?
אי אפשר לבד!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
