ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְאִלּוּ הָיָה חֶטְאָם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם בַּיִת מְסֻיָּם בִּבְחִירָתָם לַעֲבוֹדָה, וְהָיוּ פּוֹנִים אֵלָיו וּמַקְרִיבִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ, לֹא הָיָה הַדָּבָר חָמוּר בְּעֵינֵינוּ, בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים בּוֹ הַיּוֹם מֵעֲשׂוֹת לָנוּ בָּתִּים בִּבְחִירָתֵנוּ וְגַדְּלֵנוּ אוֹתָם וְהִתְבָּרְכֵנוּ בָּהֶם, וְיֵשׁ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁה' שׁוֹכֵן בָּהֶם וּמַלְאָכָיו מַקִּיפִים אוֹתָם. וְלוּלֵא הַצֹּרֶך לְחִבּוּר קְהָלֵנוּ הָיָה זֶה מְגֻנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי מַלְכוּתֵנוּ, שֶׁגִּנּוּ אֵת הָאֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם בָּתִּים לַעֲבוֹדָה הַנִּקְרָאִים בָּמוֹת, וְהָיוּ חֲסִידֵי הַמְּלָכִים הוֹרְסִים אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְרוֹמַם אֶלָּא הַבַּיִת אֲשֶׁר בּוֹחֵר בּוֹ ה' וְהַתְּכוּנָה אֲשֶׁר הוּא מְצַוֶּה בָּהּ. וְלֹא יִמָּצֵא גְּנַאי בַּצּוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה הוּא בָּהֶן, כַּכְּרוּבִים. וְעִם זֶה, הֲרֵי כְּבָר חָל הָעֹנֶשׁ בּוֹ בַּיּוֹם בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר עָבְדוּ אֵת הָעֵגֶל, וְנֶהֶרְגוּ, וְהָיָה כֹּל מִסְפָּרָם כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִכְּלַל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.
וְלֹא פָּסַק הַמָּן לָרֶדֶת לִמְזוֹנָם, וְהֶעָנָן לְסוֹכֵך עֲלֵיהֶם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ לְהַנְחוֹתָם, וְהַנְּבוּאָה רוֹוַחַת וּמִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם, וְלֹא סֻלַּק מֵהֶם דָּבָר מִמַּה שֶׁנִתַּן לָהֶם, מִלְּבַד הַלּוּחוֹת אֲשֶׁר שִׁבְּרָם משֶׁה, וְאַחַר כֵּן הִתְפַּלֵּל שֶׁיֻּחְלְפוּ לָהֶם, וְהֻחְלְפוּ לָהֶם, וְכֻפַּר לָהֶם אוֹתוֹ הֶעָווֹן.
___________________________
מה שקדם – מה שנתבאר לעיל. יחידי הסגולה – אהרן הכהן. שמעשיהם ההקשיים – המעשים שחידשו מסברתם. הצורות הנעבדות – הפסלים. מעשות לנו בתים – בניית בתי כנסת. מלכותנו – תקופת המלכים, ימי בית ראשון.
ביאורים
מניין הגיע הרעיון הזה לבחור עבודה שעליה לא נצטוו במפורש? ריה"ל מלמד שהרעיון נבע מהימצאותם של חלקים בעם שהאמינו בקסמים ובקמעות, שהיו מקובלים מאוד במצרים. את מעשיהם מדמה ריה"ל למעשיו של אותו טיפש שנכנס לבית המרקחת ומנסה לרקוח תרופות על פי אומד הדעת ולא על פי הדרכה מדויקת. חלקים אלה בעם שכנעו שזהו המעשה שאותו יש לעשות.
אך מדוע הסכים אהרן לשתף פעולה עם אותם חלקים בעם? ריה"ל מסביר שכוונתו של אהרן הייתה לחשוף את הגרעין המקולקל שהיה קיים בעם ועל ידי חשיפה זו, להבדיל אותו מייתר העם. זוהי הוכחה נוספת לכך שבקרב אנשי הסגולה נשארה המעלה גם כאשר נראה שהם מסייעים במעשה שלילי. החטא אפוא נשאר במסגרת המצומצמת של החלקים החלשים בעם, ויתרה מזו – מעשיו של אהרן חידדו את נקודת ההבדל בין הגרעין הבריא בעם לבין הגרעין השלילי. לסיכום, מסביר ריה"ל שהריחוק שלנו מן המעשה הזה נובע מהריחוק התרבותי, מהזמן ומהתקופה שבהם האירוע התרחש. כיום למשל, מקובל שבבתי כנסת ישנו ארון קודש ועליו רקומות תמונות שונות. אין מי שמעלה על דעתו שתמונות אלה או כל עיצוב אחר בבית הכנסת הוא סוג של עבודה זרה. מציאות זו מקובלת ולכן איננו רואה בה סוג של איסור. ריה"ל מדמה את העגל למציאות הבמות שרווחה בימי הבית הראשון. הבמות נאסרו בעיקר בגלל שהן מיעטו את כבודו של בית המקדש, ולא בגלל שעבדו בהן אלילים. לסיום מציין החבר שגם לאחר החטא, המשיכה ההשגחה האלוהית להעניק לעם ישראל את המן, עמוד הענן ועמוד האש וכן המשיכה הנבואה לחול בהם. ראיות אלה מוכיחות שלמרות חומרת המעשה ופחיתותו, לא נפגע הגרעין הפנימי – הסגולי של העם. בזכות הגרעין הזה המשיך היחס האלוהי להתמיד ולהתגלות בעם. זוהי ראיה נוספת לסגולת העם. סגולה שאיננה מסתלקת גם לאחר נפילות קשות.
הרחבות
1. חטא העגל
וְלֹא הָיָה אוֹתוֹ הֶעָווֹן יְצִיאָה מִכְּלַל עֲבוֹדַת מִי שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם. ריה"ל מנסה לצמצם את חומרת חטא העגל בהסבירו שהוא לא היה חטא של עבודה זרה אלא עבירה על הציווי 'לא תעשה לך פסל'. כך גם מסביר הריב"ש (רבנו יוסף בכור שור) בפירושו לתורה: "לא נתכוונו לע״ז ונתינת הטעם מוכיח, דקאמרי כי זה משה האיש אלמא דבמקום משה רצו להעמידו" [שמות לב, א].
אך ישנו כיוון אחר המסביר שאכן היה כאן חטא של עבודה זרה. ראשית, נראה שזה פשט הפסוק: "וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב" [תהילים קו, כ] (אך עיין בריב"ש שמסביר פסוק זה לשיטתו). כן משמע מדברי הגמרא במסכת עבודה זרה [דף נג]: "אלא מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודת כוכבים", "אלה אלהיך ישראל מלמד שאיוו לאלוהות הרבה".
דרשה זו האחרונה מביא רש"י על התורה, ומוסיף: "עתה צריכים אנו לאלוהות אשר ילכו לפנינו" [שמות לב, א ד"ה 'אשר העלנו'] (ועיין ברא"ם המסביר כוונת רש"י שרצו מנהיג כמשה ובדומה לשיטה הראשונה, אך חלק עליו הצידה לדרך, ר' יששכר בער איילבורג, המסביר שלא ניתן לומר זאת ברש"י. על פי נחמה ליבוביץ').
שאלות לדיון
לפי דברי החבר, אהרון עזר ביצירת העגל כיון שרצה לחשוף את כוונתם. האם המטרה מקדשת את האמצעים?
לפי דברי החבר, אם היינו חיים בזמן מתן תורה ¬¬– חטא העגל לא היה נראה לנו חמור כל כך. מה המשמעות של דברי הלל: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" [אבות ב, ד]? לפי דבריו, מהי ההתייחסות הנכונה לחבר?
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
עבודה שאין לה סוף
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
