ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחת הבעיות הגדולות בעירובין בזמן הזה, היא הבעיה של 'מבוי עקום' (ראה בציור), בסוגיא בעירובין (ו ע"א( מובאת מחלוקת בין רב לשמואל אם צריך להציב צורת הפתח, גם בתוך רחובות בעיר אם יש להם שני פתחים לתוך רשות הרבים, מכיון שהם נחשבים כפתוחים גם לצד השני של עצמם, לכן צריך להציב באמצעם צורת הפתח, וכתבה הגמרא שהלכה כרב שצריך צורת הפתח, וכן נפסק בשו"ע (שסד, ג).
לכן עולה השאלה, איך בימינו מתקנים עירוב בערים, ולא מצריכים צורת הפתח לכל עקמומיות שיש ברחובות? נביא כמה תשובות באחרונים:
א. ט"ז (ב) מביא את המשאת בנימין (נב) שמביא את הסבר המהר"י וייל, שרק באופן שיש ס' ריבוא שעוברים שם, אז צריך תיקון זה של צורת הפתח, אבל בימינו שאין ס' ריבוא אין רה"ר דאורייתא ולא צריך שיהיה תיקון לכל רחוב. אמנם מסיק שבאמת אין להקל, והמנהג להקל, נבע מכך, שעיר שיש לה חומה ודלתות, איננה צריכה צורת הפתח. ו הט"ז פוסק להלכה שיש לסמוך על הפוסקים שאם אין ס' ריבוא אין זה רה"ר בדאוריתא. אמנם דוחה את זה כיון שאין זה עוזר כי הרי מבוי עקום דינו כמפולש, ובמבוי מפולש הדין הוא שאין הבדל בין כרמלית לרה"ר בזה, וצריך תיקון של צורת הפתח.
ב. ביאור הלכה (שם ד"ה כאילו) הביא ששיטת רשב"א ור"י שאין צריך כלל צורת פתח נוספת בתוך המבוי, אלא כמו כל מבוי, וניתן לסמוך על שיטה זו בשעת הדחק. ורעק"א (תשובה לג) הביא עוד ראשונים רבים שכך סוברים.
ג. מהרי"ט (א, צד) כתב שכל מה שצריך צורת הפתח בעקמומית של מבוי עקום, זה רק באופן שרוצה לערב רק את אותו המבוי, אבל אם מערב את כל העיר, אינו צריך צורת הפתח במבוי עקום. ומנחת שלמה (ב, לט) מבאר שכיון שמתקנים את כל העיר לכן כאילו כל העיר מוקפת בחומה, ולא צריך תיקון אחר. אמנם כותב שנראה שלא הסתמכו על המהרי"ט מכיון שלא הביאו את דבריו בשום אחרון.
ד. החזון איש (סה, ס"ק יז ונב) אומר שבימינו אין דין מבוי למבואות מכיון שאין הם עומדים בתנאים שכתובים בגמרא שצריכים להיות חצירות פתוחים לתוכם, ומכיון שאין להם דין מבוי אלא חצר, לכן אין צריך צורת הפתח בעקמומיות של המבואות, כי הדין שצריך צורת הפתח בעקמומיות הוא מבוי עקום, ולא בחצר עקומה.
מה זה אומר בחזקת בשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
איך המזוזה שומרת עלינו?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
