ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
רש"י במקום מצטט את חז"ל שדרשו: "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו".
סוגיא זו מביאה אותנו ישירות לדיון, מתי ועל מה מחליפים שלטון שלא במסגרת הזמן שנקצב לו? במידה ונקצב.
בדברינו לפרשת ויקרא תשס"ז, הבאנו את דעת הירושלמי כי לעם נתונה הסמכות להדיח גם מלך שנמשח על ידי נביא ושהומלך גם בהסכמת העם.
השבוע נדון בשאלה על איזה נימוק ניתן להישען לצורך הדחה?
חז"ל דנים בסוגיא תוך נסיון לתרץ סתירה לכאורה בין שני פסוקים סמוכים בספר שמואל ב:
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ה' ד-ה).
השאלה: להיכן נעלמו ששה חודשים?
התשובה: בגלל חטא מסוים בזמן כהונת דוד, לא נמנו ששה חודשים לימי מלכותו.
נחלקו חז"ל מה הוא החטא.
בסוגיא במסכת יומא מובא: "דאמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד, ופרשו הימנו סנהדרין, ונסתלקה הימנו שכינה"
(כב ע"ב).
לדעת רב, (דור ראשון לאמוראי בבל) לאחר מעשה אוריה ובת שבע, כחלק מתהליך התשובה וכחלק מהעונש, דוד איבד את סמכותו כמלך משלש בחינות:
א. הוא נצטרע. חז"ל קבעו "והמצורע חשוב כמת" (ויש שגרסו גרע ממת, שמות רבה שמות פרשה א).
ב. השניה הוא איבד את תמיכת הסנהדרין. על פי ההלכה המלך חייב לקבל את אישור הסנהדרין לחלק מהחלטותיו ואכמ"ל.
ג. השלישית, דוד איבד את תמיכתו של הקב"ה ואיבד את שאר הרוח=רוח הקודש המאפשרת לו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון.
המסקנה מדברים אלה היא כי חטא בענייני עריות (לא נכנס לדיון במסגרת קצרה זו בשאלת "כל האומר דוד חטא...), התנהלות לא מוסרית הגוררת חילול השם מהווה עילה לאיבוד סמכות השלטון.
נציין בהזדמנות זו כי אי שמירת מצוות בתחום של בן אדם למקום, איננה פוסלת את המלך מלכהן כמפורש בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה" (הוריות פרק ג ה"ב). כלומר, גם למלכי ישראל שעבדו את העגל וחלקם חטאו גם בעבודה זרה יש סמכויות של מלך על פי ההלכה. גם להם יש דין "נשיא".
דעה אחרת מובאת בסוגיא בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך "אל תתגרו בם" וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נימנין לך" (ראש השנה פרק א ה"א).
לדעתו של רבי יודן (יהודה) ניצול כוחו הצבאי של עם ישראל למלחמה שאיננה מותרת על פי ההלכה, שוללת את סמכותו של המלך להמשיך ולמלוך כל עוד הוא עוסק במשימה זו. לכן מלחמתו של יואב באדום בשליחותו של דוד, שהייתה לדעתו של רבי יודן שלא במסגרת סמכויותיו כמלך וכנגד ההלכה, גרמה לכך שששת החודשים בהן התנהלה המערכה, לא נמנו למלכות דוד. (נעיר במאמר מוסגר כי רב דימי בסוגיא בבבלי בבא בתרא כא ע"ב חולק על רבי יודן).
הבה נתפלל כי הממשלה העתידה תהיה כמה שיותר ראויה לתפקידה. גם אם ראשיה יטעו (ואין מי שלא טועה) ידעו הם להודות בטעותם וללמוד ממנה. כך שגם אנו נוכל לומר "אשרי הדור".
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך לקשור את הסכך?
איך ללמוד אמונה?
הקשבה בזמן של פילוג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
