ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
רש"י במקום מצטט את חז"ל שדרשו: "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו".
סוגיא זו מביאה אותנו ישירות לדיון, מתי ועל מה מחליפים שלטון שלא במסגרת הזמן שנקצב לו? במידה ונקצב.
בדברינו לפרשת ויקרא תשס"ז, הבאנו את דעת הירושלמי כי לעם נתונה הסמכות להדיח גם מלך שנמשח על ידי נביא ושהומלך גם בהסכמת העם.
השבוע נדון בשאלה על איזה נימוק ניתן להישען לצורך הדחה?
חז"ל דנים בסוגיא תוך נסיון לתרץ סתירה לכאורה בין שני פסוקים סמוכים בספר שמואל ב:
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ה' ד-ה).
השאלה: להיכן נעלמו ששה חודשים?
התשובה: בגלל חטא מסוים בזמן כהונת דוד, לא נמנו ששה חודשים לימי מלכותו.
נחלקו חז"ל מה הוא החטא.
בסוגיא במסכת יומא מובא: "דאמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד, ופרשו הימנו סנהדרין, ונסתלקה הימנו שכינה"
(כב ע"ב).
לדעת רב, (דור ראשון לאמוראי בבל) לאחר מעשה אוריה ובת שבע, כחלק מתהליך התשובה וכחלק מהעונש, דוד איבד את סמכותו כמלך משלש בחינות:
א. הוא נצטרע. חז"ל קבעו "והמצורע חשוב כמת" (ויש שגרסו גרע ממת, שמות רבה שמות פרשה א).
ב. השניה הוא איבד את תמיכת הסנהדרין. על פי ההלכה המלך חייב לקבל את אישור הסנהדרין לחלק מהחלטותיו ואכמ"ל.
ג. השלישית, דוד איבד את תמיכתו של הקב"ה ואיבד את שאר הרוח=רוח הקודש המאפשרת לו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון.
המסקנה מדברים אלה היא כי חטא בענייני עריות (לא נכנס לדיון במסגרת קצרה זו בשאלת "כל האומר דוד חטא...), התנהלות לא מוסרית הגוררת חילול השם מהווה עילה לאיבוד סמכות השלטון.
נציין בהזדמנות זו כי אי שמירת מצוות בתחום של בן אדם למקום, איננה פוסלת את המלך מלכהן כמפורש בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה" (הוריות פרק ג ה"ב). כלומר, גם למלכי ישראל שעבדו את העגל וחלקם חטאו גם בעבודה זרה יש סמכויות של מלך על פי ההלכה. גם להם יש דין "נשיא".
דעה אחרת מובאת בסוגיא בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך "אל תתגרו בם" וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נימנין לך" (ראש השנה פרק א ה"א).
לדעתו של רבי יודן (יהודה) ניצול כוחו הצבאי של עם ישראל למלחמה שאיננה מותרת על פי ההלכה, שוללת את סמכותו של המלך להמשיך ולמלוך כל עוד הוא עוסק במשימה זו. לכן מלחמתו של יואב באדום בשליחותו של דוד, שהייתה לדעתו של רבי יודן שלא במסגרת סמכויותיו כמלך וכנגד ההלכה, גרמה לכך שששת החודשים בהן התנהלה המערכה, לא נמנו למלכות דוד. (נעיר במאמר מוסגר כי רב דימי בסוגיא בבבלי בבא בתרא כא ע"ב חולק על רבי יודן).
הבה נתפלל כי הממשלה העתידה תהיה כמה שיותר ראויה לתפקידה. גם אם ראשיה יטעו (ואין מי שלא טועה) ידעו הם להודות בטעותם וללמוד ממנה. כך שגם אנו נוכל לומר "אשרי הדור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
