ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
רש"י במקום מצטט את חז"ל שדרשו: "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו".
סוגיא זו מביאה אותנו ישירות לדיון, מתי ועל מה מחליפים שלטון שלא במסגרת הזמן שנקצב לו? במידה ונקצב.
בדברינו לפרשת ויקרא תשס"ז, הבאנו את דעת הירושלמי כי לעם נתונה הסמכות להדיח גם מלך שנמשח על ידי נביא ושהומלך גם בהסכמת העם.
השבוע נדון בשאלה על איזה נימוק ניתן להישען לצורך הדחה?
חז"ל דנים בסוגיא תוך נסיון לתרץ סתירה לכאורה בין שני פסוקים סמוכים בספר שמואל ב:
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ה' ד-ה).
השאלה: להיכן נעלמו ששה חודשים?
התשובה: בגלל חטא מסוים בזמן כהונת דוד, לא נמנו ששה חודשים לימי מלכותו.
נחלקו חז"ל מה הוא החטא.
בסוגיא במסכת יומא מובא: "דאמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד, ופרשו הימנו סנהדרין, ונסתלקה הימנו שכינה"
(כב ע"ב).
לדעת רב, (דור ראשון לאמוראי בבל) לאחר מעשה אוריה ובת שבע, כחלק מתהליך התשובה וכחלק מהעונש, דוד איבד את סמכותו כמלך משלש בחינות:
א. הוא נצטרע. חז"ל קבעו "והמצורע חשוב כמת" (ויש שגרסו גרע ממת, שמות רבה שמות פרשה א).
ב. השניה הוא איבד את תמיכת הסנהדרין. על פי ההלכה המלך חייב לקבל את אישור הסנהדרין לחלק מהחלטותיו ואכמ"ל.
ג. השלישית, דוד איבד את תמיכתו של הקב"ה ואיבד את שאר הרוח=רוח הקודש המאפשרת לו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון.
המסקנה מדברים אלה היא כי חטא בענייני עריות (לא נכנס לדיון במסגרת קצרה זו בשאלת "כל האומר דוד חטא...), התנהלות לא מוסרית הגוררת חילול השם מהווה עילה לאיבוד סמכות השלטון.
נציין בהזדמנות זו כי אי שמירת מצוות בתחום של בן אדם למקום, איננה פוסלת את המלך מלכהן כמפורש בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה" (הוריות פרק ג ה"ב). כלומר, גם למלכי ישראל שעבדו את העגל וחלקם חטאו גם בעבודה זרה יש סמכויות של מלך על פי ההלכה. גם להם יש דין "נשיא".
דעה אחרת מובאת בסוגיא בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך "אל תתגרו בם" וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נימנין לך" (ראש השנה פרק א ה"א).
לדעתו של רבי יודן (יהודה) ניצול כוחו הצבאי של עם ישראל למלחמה שאיננה מותרת על פי ההלכה, שוללת את סמכותו של המלך להמשיך ולמלוך כל עוד הוא עוסק במשימה זו. לכן מלחמתו של יואב באדום בשליחותו של דוד, שהייתה לדעתו של רבי יודן שלא במסגרת סמכויותיו כמלך וכנגד ההלכה, גרמה לכך שששת החודשים בהן התנהלה המערכה, לא נמנו למלכות דוד. (נעיר במאמר מוסגר כי רב דימי בסוגיא בבבלי בבא בתרא כא ע"ב חולק על רבי יודן).
הבה נתפלל כי הממשלה העתידה תהיה כמה שיותר ראויה לתפקידה. גם אם ראשיה יטעו (ואין מי שלא טועה) ידעו הם להודות בטעותם וללמוד ממנה. כך שגם אנו נוכל לומר "אשרי הדור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
