ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם..." (בראשית כו, א).
כך מודיענו הכתוב על רעב בימי יצחק בנוסף על ימי אברהם. רעב נוסף המופיע בימי יעקב אבינו, הופעתו הראשונה נזכרת בחלומותיו של פרעה, בפתרונו של יוסף, ובהמשך מתרחשת בפועל בארץ מצרים ובכל סביבותיה כולל ארץ ישראל, הוא מודגש מאוד בכתוב:
"וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת ... וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם ... וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ" (שם, מא, נד-נז).
רעב זה קשור לערבות שיהודה קיבל על בנימין: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ" (שם, מג ט) ולזעקתו של יהודה בפני יוסף: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (שם מד, לד). אם כך הוא תופס מקום חשוב בספר בראשית.
ננסה להבין מה פשרו?
בפסיקתא זוטרתא (במקום) מובא ההסבר: "ויהי רעב בארץ. לפי שמת אברהם אבינו בא רעב לעולם", כמו שנאמר "הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק" (ישעיהו נז, א).
המדרש דורש אל תקרי מִפְּנֵי אלא לפני. כלומר, עד כה זכותו של אברהם הגנה על הציבור ולא היה רעב, אבל עם הסתלקותו, כמובא בסוף פרשת חיי שרה, בא הרעב. מדרש זה קצת קשה, ומעלה את השאלה: מדוע זכותו של יצחק אבינו לא הגנה?
נציע מדרש נוסף. "מפני מה נצרפו האבות ברעבון, כדי שיזכו בניהם לתורה, אברהם נצרף ברעבון, ויהי רעב בארץ וירד אברם וגו' " (בראשית יב, י), יצחק נצרף ברעבון, "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' " (שם, בראשית, כו א), יעקב נצרף ברעבון, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר הנה שמעתי וגו' ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף" (בראשית, מב, ג), דוד נצרף ברעבון, "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים וגו' " (שמואל ב', כא, א). (מדרש שמואל פרשה כח סימן ב).
מדרש זה מחדש שני חידושים גדולים. הראשון, לשני הרעב שהתרחשו בימי האבות היה תפקיד חיובי בהבטחת לימוד התורה בימי הבנים. [זו הזדמנות טובה להזכיר כי אבותינו, (אברהם, יעקב ודוד) גם לחמו באויביהם באמצעות צבאותיהם וגם זאת צריך ללמוד מהם, זו הדרך הנכונה ספרא וסייפא]. החידוש השני, גם דוד המלך, מייסד מדינת היהודים הראשונה, (מדינה ליהודים זה ערך רוחני חשוב) חשוב כאחד האבות וכלול ברשימה עם שלשת הראשונים. לפי מדרש זה בקשתו של דוד, המופיעה בגמרא הבאה, התקבלה! "אמר לפניו (דוד): רבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ואין אומרים אלהי דוד?" (סנהדרין דף קז ע"א). המדרש מכריז גם דוד ברשימה המכובדת ניתן למצא שני רמזים נוספים להתקבלותה של בקשתו בכך שדוד הוא האישיות היחידה, מלבד שלשת האבות הנזכרת (פעמיים) בתפילת שמונה עשרה, וכן בכך שתפילת שמונה עשרה נפתחת לפי מנהגים רבים בפסוק "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים נא, יז), המצוי במזמור התשובה של דוד המלך.
לכן, בשולי דברי חז"ל נציע כי הָרָעָב הוא אחד האמצעים שבהם בורא עולם יוצר קשר עם ברואיו. הרעב מופיע כהעמדה בניסיון כמו אצל אברהם. כמסר על הסתלקות הצדיק והצורך בהתחזקות כמו בימי יצחק וגם כדי להעמידו בניסיון אם הוא ראוי להיות ממשיך דרכו של אביו. הרעב מופיע כאזהרה לתיקון הערבות ההדדית כמו בימי יעקב, או כדרך לצבירת זכויות כמופיע במדרש שמואל.
נסיק את המסקנה, צריך לפעול ולהתפלל כי כל מגזרי החברה בישראל יתחזקו בנושא הערבות ההדדית, בזכות זה נזכה לגשמי ברכה רבים, להגברת לימוד התורה ולשאר ברכות טובות.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
ענייני כשרות המצויים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
