בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • תולדות
undefined
3 דק' קריאה
"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם..." (בראשית כו, א).

כך מודיענו הכתוב על רעב בימי יצחק בנוסף על ימי אברהם. רעב נוסף המופיע בימי יעקב אבינו, הופעתו הראשונה נזכרת בחלומותיו של פרעה, בפתרונו של יוסף, ובהמשך מתרחשת בפועל בארץ מצרים ובכל סביבותיה כולל ארץ ישראל, הוא מודגש מאוד בכתוב:
"וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת ... וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם ... וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ" (שם, מא, נד-נז).

רעב זה קשור לערבות שיהודה קיבל על בנימין: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ" (שם, מג ט) ולזעקתו של יהודה בפני יוסף: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (שם מד, לד). אם כך הוא תופס מקום חשוב בספר בראשית.
ננסה להבין מה פשרו?
בפסיקתא זוטרתא (במקום) מובא ההסבר: "ויהי רעב בארץ. לפי שמת אברהם אבינו בא רעב לעולם", כמו שנאמר "הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק" (ישעיהו נז, א).
המדרש דורש אל תקרי מִפְּנֵי אלא לפני. כלומר, עד כה זכותו של אברהם הגנה על הציבור ולא היה רעב, אבל עם הסתלקותו, כמובא בסוף פרשת חיי שרה, בא הרעב. מדרש זה קצת קשה, ומעלה את השאלה: מדוע זכותו של יצחק אבינו לא הגנה?
נציע מדרש נוסף. "מפני מה נצרפו האבות ברעבון, כדי שיזכו בניהם לתורה, אברהם נצרף ברעבון, ויהי רעב בארץ וירד אברם וגו' " (בראשית יב, י), יצחק נצרף ברעבון, "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' " (שם, בראשית, כו א), יעקב נצרף ברעבון, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר הנה שמעתי וגו' ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף" (בראשית, מב, ג), דוד נצרף ברעבון, "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים וגו' " (שמואל ב', כא, א). (מדרש שמואל פרשה כח סימן ב).
מדרש זה מחדש שני חידושים גדולים. הראשון, לשני הרעב שהתרחשו בימי האבות היה תפקיד חיובי בהבטחת לימוד התורה בימי הבנים. [זו הזדמנות טובה להזכיר כי אבותינו, (אברהם, יעקב ודוד) גם לחמו באויביהם באמצעות צבאותיהם וגם זאת צריך ללמוד מהם, זו הדרך הנכונה ספרא וסייפא]. החידוש השני, גם דוד המלך, מייסד מדינת היהודים הראשונה, (מדינה ליהודים זה ערך רוחני חשוב) חשוב כאחד האבות וכלול ברשימה עם שלשת הראשונים. לפי מדרש זה בקשתו של דוד, המופיעה בגמרא הבאה, התקבלה! "אמר לפניו (דוד): רבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ואין אומרים אלהי דוד?" (סנהדרין דף קז ע"א). המדרש מכריז גם דוד ברשימה המכובדת ניתן למצא שני רמזים נוספים להתקבלותה של בקשתו בכך שדוד הוא האישיות היחידה, מלבד שלשת האבות הנזכרת (פעמיים) בתפילת שמונה עשרה, וכן בכך שתפילת שמונה עשרה נפתחת לפי מנהגים רבים בפסוק "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים נא, יז), המצוי במזמור התשובה של דוד המלך.

לכן, בשולי דברי חז"ל נציע כי הָרָעָב הוא אחד האמצעים שבהם בורא עולם יוצר קשר עם ברואיו. הרעב מופיע כהעמדה בניסיון כמו אצל אברהם. כמסר על הסתלקות הצדיק והצורך בהתחזקות כמו בימי יצחק וגם כדי להעמידו בניסיון אם הוא ראוי להיות ממשיך דרכו של אביו. הרעב מופיע כאזהרה לתיקון הערבות ההדדית כמו בימי יעקב, או כדרך לצבירת זכויות כמופיע במדרש שמואל.

נסיק את המסקנה, צריך לפעול ולהתפלל כי כל מגזרי החברה בישראל יתחזקו בנושא הערבות ההדדית, בזכות זה נזכה לגשמי ברכה רבים, להגברת לימוד התורה ולשאר ברכות טובות.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il