ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְצִוָּה יִתְעַלֶּה בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְהַמְּנוֹרָה, וְאַחַר כֵּן בָּעוֹלוֹת וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וְשֶׁמֶן הַמָּאוֹר וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. אָמְנָם מִזְבַּח הָעוֹלָה, הֲרֵי הוּא בַּעֲבוּר שֶׁתִּקָּשֵׁר בּוֹ הָאֵשׁ הַגְּלוּיָה הַמְפֻרְסֶמֶת, וּמִזְבַּח הַזָּהָב לְאֵשׁ יוֹתֵר חֲבוּיָה וַעֲדִינָה. וְאָמְנָם הַמְּנוֹרָה, הֲרֵי הִיא בַּעֲבוּר שֶׁיִּקָּשֵׁר בָּהּ אוֹר הַחָכְמָה וְהַהַשְׁרָאָה, וְהַשֻּׁלְחָן בַּעֲבוּר שֶׁיִּקָּשְׁרוּ בּוֹ הַשֶּׁפַע וְהַטּוֹבוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֲכָמִים: "הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַדְרִים, הָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲשִׁיר יַצְפִּין". וְכֹל זֶה כָּבוֹד לָאָרוֹן וְלַכְּרוּבִים, אֲשֶׁר הֵם בְּמַדְרֵגַת הַלֵּב וְהָרֵאָה מְרַחֶפֶת עָלָיו. וְהֻצְרְכוּ לָאֵלֶּה כֵּלִים וּמְשַׁמְּשִׁים, כְּמוֹ כִּיּוֹר וְכַנּוֹ וּמֶלְקָחַיִם וּמַחְתּוֹת וּקְעָרוֹת וְכַפּוֹת וּמְנַקִּיּוֹת וְסִירוֹת וּמִזְלָגוֹת וְזוּלַת זֶה, וְהֻצְרַך אֶל מַה שֶּׁיִּשְׁמוֹר אוֹתָם, הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל וּמִכְסֵהוּ, וּשְׁמִירָה לַכֹּל — חֲצַר הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו.
וְהֻצְרַך לְנוֹשְׂאִים לְכֹל אֵלֶּה, וּבָחַר ה' לָזֶה בְּנֵי לֵוִי, לְפִי שֶׁהֵם הַמְקֹרָבִים, כָּל שֶׁכֵּן מֵעֵת הָעֵגֶל, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". וּבָחַר לַנִּכְבָּד שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, הַדְּבָרִים הַנִּכְבָּדִים וְהָעֲדִינִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה", אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְלֵית בָּהֶם הָאֵשׁ הָעֲדִינָה וְאוֹר הַחָכְמָה וְהַהַשְׁרָאָה, וּמַה שֶּׁיּוֹתֵר מִזֶּה: אוֹר הַנְּבוּאָה בָּאוּרִים וְהַתֻּמִּים. וְלַנִּכְבֶּדֶת שֶׁבְּכִתּוֹת הַלְוִיִּם אַחֲרָיו, וְהֵם בְּנֵי קְהָת, נְשִׂיאַת הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים, הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם, וּבָהֶם נֶאֱמַר: "כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ", כְּמוֹ שֶׁאֵין לָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים עֲצָמוֹת שֶׁעוֹזְרִים עַל נְשִׂיאָתָם, אֶלָּא הַכֹּחוֹת וְהָרוּחוֹת נוֹשְׂאִים אוֹתָם, עִם הֱיוֹתָם קְשׁוּרִים אֶל מַה שֶּׁצָּמוּד אֲלֵיהֶם. וּלְמִי שֶׁתַּחְתָּם, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן, נְשִׂיאַת הָאֵיבָרִים הָרַכִּים הַחִיצוֹנִיִּים, כִּירִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְּמַעְלָה. וּלְמִי שֶׁתַּחְתָּם, בְּנֵי מְרָרִי, נְשִׂיאַת הָאֵיבָרִים הַקָּשִׁים, קְרָסָיו, קְרָשָׁיו, בְּרִיחָיו, עַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. וְנֶעֶזְרוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת בִּנְשִׂיאָתָם בָּעֲגָלוֹת, כְּפִי מַשָּׂאָם, שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת לְגֵרְשׁוֹן וְאַרְבַּע הָעֲגָלוֹת לִמְרָרִי כְּפִי עֲבוֹדָתָם.
וְכֹל זֶה בְּמַעֲרָך וְסֵדֶר חָכָם, אֱלֹהִי. וְאֵינֶנִּי פּוֹסֵק וְגוֹזֵר חָלִילָה שֶׁהַכַּוָּנָה בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת הִיא הַסֵּדֶר הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר נִסְתָּר וְנַעֲלֶה, וְשֶׁהִיא תּוֹרָה מֵאֵת ה', וּמִי שֶּׁקִּבְּלָהּ קִבּוּל שָׁלֵם מִבְּלִי שֶׁיַּחְקֹר בְּשִׂכְלוֹ וְיִתְחַכֵּם הוּא מְעֻלֶּה מִמִּי שֶׁהִתְחַכֵּם בָּהּ וְחָקַר. אַך מִי שֶׁיָּצָא מֵאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה הַנַּעֲלָה אֶל הַמֶּחְקָר, הֲרֵי מוּטָב שֶׁיְּגַלֶּה בָּה פָּנִים שֶׁל חָכְמָה מִשֶּׁיַּעַזְבֶנָה לִסְבָרוֹת רָעוֹת וְלִסְפֵקוֹת מְבִיאִים אֶל אֲבַדּוֹן.
___________________________
הרוצה להחכים ידרים – כיוון שהמנורה בדרום המקדש ומשפיעה שפע חכמה לצד דרום. וכל זה – כלי המקדש. הראה מרחפת עליו – אלו הכרובים. לאלה – לעבודת המקדש וכליו. מנקיות וסירות – כלים שונים. לנושאים – שיישאו את המשכן ממקום למקום. שתי הכתות – שני גרשון ובני מררי. הסדר הזה – השוואה שבין השכינה לרוח החיים שבאדם.
ביאורים
כאן מוסיף החבר משמעות נוספת להקבלה בין המקדש ובין האדם. המקדש הוא לוח הבקרה של העולם כולו. מקור חיי הרוח – החכמה, ומקור חיי החומר – הפרנסה. בעבודת המקדש אין פניות זרות, אינטרסים או אנוכיות; הכול טהור ונקי, ונעשה לשם שמים. האצילות הזו, שנמצאת במעגל הפנימי ביותר של העולם שלנו, מקרינה ומשפיעה על המעגלים שסביבה, כדי שגם החכמה והפרנסה של האדם הפרטי ישמשו אותו, כחולייה נוספת בשרשרת היהודית, לתיקון העולם, ולא למטרות נפסדות. בדומה לאדם, גם במקדש קיים דירוג והבחנה בין החלקים הגסים לעדינים יותר, גם בכלים וגם בעובדים. החבר מוסיף בסיום ההסבר המופלא הסתייגות. נתינת טעם למצוות התורה, על פי שכלנו האנושי, הוא בדיעבד ולא לכתחילה. המאמין התמים עדיף על החוקר בשכלו. כאן צריך להבדיל בין לימוד אמונה לבין הבנת טעמי מצוות. כל עניינו של ספר הכוזרי הוא הסברה והבנה מעמיקה של יסודות התורה ושורשי האמונה, ובזה החבר בוודאי לא רואה שום פגם. הלימוד הזה מכוון לשאלת ה'מה'. המטרה היא הבנת המשמעות והתוכן של האמונה בה', סגולת ישראל וקיום התורה. בטעמי המצוות, לעומת זאת, הלימוד חותר להבין 'למה'. אנו מנסים להתחקות אחר רצון הבורא ולהכיל אותו בשכל האנושי, ובזה מטיל החבר טעם לפגם. בוודאי שישנה חכמה רבה ועמוקה במצוות, אך דווקא מהטעם הזה לא ראוי לגמד ולצמצם אותה כפי יכולת הקליטה שלנו. רק במקרה שהיציבות הרוחנית של האדם מתערערת, טוב וצריך לעסוק בטעמי המצוות כ'קרש הצלה' ושיקום של האמונה.
הרחבות
1. העיסוק בטעמי המצוות
ריה"ל נותן פה טעם לכל פרטי עבודת המקדש. אולם, ישנה מחלוקת עקרונית לגבי העיסוק בשאלת טעמי המצוות. האם ראוי בכלל לעסוק בכך? בסיס המחלוקת הוא בגמרא בסנהדרין [דף כא], שם ר' שמעון, "דריש טעמא דקרא", ור' יהודה, "לא דריש טעמא דקרא". מחלוקת זו ממשיכה גם בדורות הבאים, כאשר ישנם ראשונים הסוברים כרמב"ן [דברים כב, ו] שיש לתת טעם לכל מצווה, ומצווה שאיננו מוצאים טעמה, הרי זה בגלל עיוורון שכלנו. וישנם ראשונים הסוברים שאין משגיחים בטעמים הללו, "וברוך היודע טעם גזרותיו" [למשל הרשב"א, שו"ת הרשב"א, חלק ד', סימן רנג].
הרצון ליישב בין שתי הגישות הללו הביא רבים מחכמינו לחלק בין סוגי המצוות. ישנם מצוות שמעיות, חוקים שאותם אנו לא מבינים, כגון: פרה אדומה. וישנם מצוות שכליות, אלו המשפטים, שאותם אנו יכולים להבין בעזרת השכל, כמו: מצוות כיבוד אב או איסור רציחה. [עיין אמונות ודעות לרס"ג מאמר ג, אותיות א-ג. שמונה פרקים, פרק ו].
שאלות לדיון
מה הקשר בין מנורה לחכמה?
עדיף להיות תמים, או חוקר אחר האמת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר להתקלח ביום טוב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
