ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְיִתְבּוֹנֵן כִּי כֹּל אֵיבָרָיו מֻנָּחִים בְּחָכְמָה וְתָכְנִית וְסֵדֶר וְשִׁעוּר, וְיִרְאֶה אוֹתָם נִשְׁמָעִים לִרְצוֹנוֹ וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאוּי שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ מֵהֶם. לְמָשָׁל, הוּא רוֹצֶה לָקוּם, וּמוֹצֵא כֹּל הָאֵיבָרִים כְּעוֹזְרִים הַנִּשְׁמָעִים כְּבָר הֵקִימוּ גוּפוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֵיבָרִים הָהֵם, וְכָך כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לָשֶׁבֶת אוֹ לָלֶכֶת וּשְׁאָר הַמַּצָּבִים. וְאֶל זֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ: "אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי", "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְיוֹתֵר דַּק וְעָדִין, אֵיבְרֵי הַדִּבּוּר. אַתָּה רוֹאֶה הַתִּינוֹק מְדַבֵּר כֹּל מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה אֵיבָר וּבְאֵיזֶה שְׁרִיר וּבְאֵיזֶה מֵיתָר רָאוּי לְדַבֵּר. וְכֵן כְּלֵי הֶחָזֶה בְּהַנְעָמַת קוֹל הַזִּמְרָה, יְחַקֶּה אוֹתָם וְיַפְעִילֵם כְּתִקְנָם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָבָר, כְּאִלּוּ בּוֹרְאָם מַזְמִינָם וּמְנַהֲלָם לוֹ בְּכֹל עֵת לְפִי צָרְכּוֹ. וְהַדָּבָר כָּך אוֹ קָרוֹב לְכָך, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְצַיֵּר אֵת עִנְיַן הַבְּרִיאָה כְּמוֹ אֵת עִנְיַן הַמְּלָאכָה, כִּי הָאֻמָּן יִצֹּר רֵחַיִם, לְמָשָׁל, וְיִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְהָרֵחַיִם יַעֲשׂוּ מַה שֶּׁבַּעֲבוּרוֹ נוֹצְרוּ, וְהַבּוֹרֵא בּוֹרֵא הָאֵיבָרִים וְנוֹתֵן לָהֶם הַכֹּחוֹת וּמַמְשִׁיכָם לִרְגָעִים, וְאִלּוּ הָיְתָה עוֹלָה עַל הַדַּעַת הִסְתַּלְּקוּת הַשְׁגָּחָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ רֶגַע אֶחָד, הָיָה נִפְסָד הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. השימוש הטבעי באיברים
וְאִם יִהְיֶה הֶחָסִיד מְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ כֹּל זֶה בִּתְנוּעוֹתָיו כֻּלָּן, הֲרֵי כְּבָר נָתַן בָּהֶן חֵלֶק לַבּוֹרֵא אֲשֶׁר בְּרָאָן תְּחִלָּה וּמַמְשִׁיך אוֹתָן בְּעֵזֶר תְּמִידִי בִּשְׁלֵמוּתָן, וְהוּא תָּמִיד כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ וְהַמַּלְאָכִים מִתְחַבְּרִים עִמּוֹ בְּכֹחַ, וְאִם יִתְחַזֵּק בַּחֲסִידוּת וְיִהְיֶה בַּמְּקוֹמוֹת הָרְאוּיִים לַשְּׁכִינָה יִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ בְּפֹעַל, וְיִרְאֵם עַיִן בְּעַיִן לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. המפתח להתחברות עם השכינה
___________________________
המצוות הנפשיות – מצוות שקשורות לאמונה. אלא והוא מאמין – רק בצרוף לאמונתו. נכוחה – נכונה. הנטע אוזן הלא ישמע – ה' שברא לנו אוזניים ודאי שומע את דיבורינו ומשגיח עליהם. ה' חקרתני ותדע – תהילים פרק קלט, מזמור העוסק בידיעת ה' את כל מעשי האדם. וממשיכם לרגעים – ממשיך להשפיע את חיות האברים בכל רגע. נתן בהם חלק – נתן לה' את חלקו בהודאה על ידי המודעות לחסד ה' המלווהו תמיד. בכח – באופן נסתר. במקומות הראויים לשכינה – ארץ ישראל. בפועל – יראה אותם ממש.
ביאורים
ריה"ל מציין כאן את אחת מנקודות היסוד של אמונתנו: "המחדש בטובו בכל יום תמיד, מעשה בראשית" (ברכת יוצר המאורות). טובו של ה' איננו רק בבריאה שנעשתה בעבר. טובו של ה' מופיע לעיני החסיד בכל יום מחדש. בכל בוקר, עם פקיחת עיניו, חווה החסיד את השגחת ה' על עולמו. החסיד חש כיצד בכל רגע ורגע יש הארת פני ה' ואין לקבל זאת כמובן מאליו. חוויה זו מעצימה את חשיבות מעשיו של החסיד. בגלל שהחסיד חש כיצד ה' חפץ בעולמו ומחדש אותו בטובו בכל יום, מתעורר בחסיד הרצון להכיר תודה במעשיו לה'. הבנת החסיד את העובדה שה' מחדש את עולמו בכל יום מביאה אותו לעבוד את בוראו ביתר חשק והתלהבות. הארת פני ה' גוררת את הארת פניו של החסיד. מתוך המדרגה הזאת מתעלה החסיד אל שיא המדרגות הרוחניות – הנבואה. המוסר, הדרך הישרה שבה נוהג החסיד, אינו רק מדרגה לעצמה. החסיד לא מסתפק בתכלית להיות אדם טוב. הטוב שאליו שואף החסיד הוא טוב המזכה אותו להידבק באלוהים. הדבקות באלוהים איננה דבקות פיזית כמובן. ריחוק מה' או קרבה אליו לא נמדדים במטרים או בקילומטרים. קרבה וריחוק פירושם הוא עד כמה נוהג החסיד בדרך שבה מנהיג ה' את עולמו. האם החסיד צועד בדרך שבה נוהג ריבונו של עולם. לכן, מוסריותו – טובו של החסיד, מביאה אותו להידמות לדרך הנהגת ה' את עולמו – מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, כפי שראינו לעיל. הנבואה – הדיבור האלוהי עם האדם, מתאפשרת רק לאחר שהאדם נוהג בדרך שבה גם ה' נוהג. רק אז הוא זוכה להתגלות כבוד ה' אליו.
הרחבות
* בת קול?
כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. בבית שני, אומר החבר, היו שומעים בחירי החכמים בת קול. מהי בת קול?
בת קול היא מדרגה אחת פחותה ממדרגת הנבואה, כדברי החבר כאן. גם הרמב"ם כותב דברים מעין אלו: "כי זה הדיבור אשר שמעוהו או שעלה בדעתם הוא כדמות 'בת קול' אשר יזכרוה החכמים תמיד, והוא ענין אחד ילוה לאיש שאינו מזומן" [מורה נבוכים ב, מב]. כוונתו שאיש שאינו מוכן לנבואה ישמע 'רק' בת קול.
ה תוספות-יום-טוב כותב שלכן היא נקראת 'בת קול'. ה'קול' הוא הנבואה ממש (לדוגמה: "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו") ו'בת הקול' הוא ההד של אותו הדיבור האלוהי. טעם נוסף לשמה מביא התוספות . לפי דבריו 'בת קול' נקראת כך משום "שלא היו שומעים קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין לכך קורין אותו בת קול" [סנהדרין יא, א, ד"ה "בת קול"]
גם אחרי שפסקה הנבואה המשיכו להשתמש בבת קול [יומא ט, ב].
שאלות לדיון
מה משמעותם של דברי החבר שכשהחסיד סובל מקושי בעבודתו הוא כאילו גומל בזה טובה לריבונו?
מה ניתן ללמוד מהעובדה שהחסיד מוצא את כל איבריו נשמעים לרצונו?
לעילוי נשמת משה בן מסעודה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
