ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברם, עם כל יכולת ההתקרבות, עדיין מדובר בקשר רחוק ומסויג מאוד. בהתחשב בכך שלבו של המשכן הוא בקודש הקודשים, הרי שהאדם נותר מרוחק ומופרש מעמידה ממשית לפני ה'. הוא אמנם זוכה לאוטונומיה גדולה בחצר המשכן, אך דווקא אוטונומיה זו מעידה על הריחוק מההתגלות האלוקית, המופיעה במלואה בתוך קודש הקודשים, מאחורי הפרוכת השומרת עליה כשני הכרובים השומרים על גן העדן. האם המציאות המתוארת בשבעת ימי המילואים היא המצב הרצוי? האם נגזר על האדם להיות מרוחק לעד מבוראו, ולא לזכות לעמוד לפניו?
זהו התסכול שחוו נדב ואביהוא, כפי שמתואר בפרשתנו. האחים, בני אהרן, עובדים ומשרתים בקודש ושואפים לממש ולמצות את יכולת ההתקרבות האנושית אל ה'. הם חורגים מהעבודה בחצר ובקודש, ופוסעים פנימה, אל המקום המכונה "לפני ה'", ובידם אש זרה. מותם של נדב ואביהוא מלמד אותנו, לכאורה, ששאיפה זו נידונה לאכזבה – האדם לא מורשה לעמוד לפני בוראו באופן מוחלט, וההתגלות הגדולה של קודש הקודשים תיוותר מרוחקת לעולם מכל אדם שהוא. לכאורה, נגזר על האדם להסתפק בעבודה הקבועה והמסודרת של קרבן התמיד, ואין לו יכולת להתקרב לבוראו מעבר לכך.
פרשת אחרי מות מלמדת אותנו דבר אחר. הנושא הפותח את הפרשה מקושר במפורש לפרשתנו – "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה' וימותו". בפרשייה זו מתוארת עבודת הכהן הגדול בבואו אל קודש הקודשים; הדבר אפשרי, בתנאים מסוימים: "בזאת יבוא אהרן אל הקודש". כלומר, השאיפה הזאת אינה פסולה מכול וכול, באופן מוחלט, אלא שיש דרך מסוימת שבה היא ניתנת למימוש. הכהן הגדול נכנס אל קודש הקודשים ומקטיר שם קטורת אחת בשנה, ביום הכיפורים.
ניתן להבין שפרשייה זו מתירה את הכניסה רק בפעם הזאת, הקבועה, וכך אכן הבינו חלק מהפרשנים. ברם, דעות אחרות המובאות במדרש טוענות שיום הכיפורים הוא רק אפשרות; הכניסה לקודש הקודשים חייבת להתבצע ביום הכיפורים, אך מעבר לה יכול הכהן הגדול להיכנס אל קודש הקודשים ולעמוד לפני ה' לכשירצה. זוהי גם משמעות פשט הפרשייה, הפותחת ומתארת את אופי הכניסה ללא תיאור זמן מסוים. התורה באה לומר לנו שהדבר אפשרי – אך רק בתנאים מסוימים.
אם כן, לאחר ובעקבות חטאם של נדב ואביהוא מצווה הקב"ה על הסדרה של הכניסה אל קודש הקודשים והעמידה לפניו. מדוע מגיע ציווי זה דווקא אחרי החטא? ניתן לומר שרק אז, אחרי המוות המזעזע של בני אהרן, הציווי יהיה ברור ומובן. על פי הסבר זה, רק לכהן הגדול, ורק בתנאים המסוימים, הייתה האפשרות העקרונית, מלכתחילה, להיכנס אל קודש הקודשים, ובני אהרן מתו בגלל שהם עברו על החוקים שטרם ניתנו. ברם, ניתן להסביר גם בדרך אחרת: הציווי ניתן רק לאחר החטא, מכיוון שהוא ניתן כתגובה אליו.
חטא נדב ואביהוא יצר מציאות חדשה, מציאות שבה היה שייך לצוות על עניין זה. ייתכן שבמציאות המקדשית הראשונית, לפני חטא נדב ואביהוא, כל אדם יכול היה לעבור מהמרחב החיצוני, המרוחק, אל המרחב הקרוב והפנימי. חטאם של נדב ואביהוא לא היה עצם המעבר אלא האופן שבו הם עשו זאת, תוך שימוש בתוך קודש הקודשים באש ששימשה לעבודה בחוץ, במרחב הרחוק. ברם, במציאות המקדשית העקרונית, יכול היה כל אדם, ולא רק הכהן הגדול, לזכות ולעמוד לפני ה', בכללי המרחב האלוהי, בלי אש זרה.
פורסם בעיתון "בשבע"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













