ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברם, עם כל יכולת ההתקרבות, עדיין מדובר בקשר רחוק ומסויג מאוד. בהתחשב בכך שלבו של המשכן הוא בקודש הקודשים, הרי שהאדם נותר מרוחק ומופרש מעמידה ממשית לפני ה'. הוא אמנם זוכה לאוטונומיה גדולה בחצר המשכן, אך דווקא אוטונומיה זו מעידה על הריחוק מההתגלות האלוקית, המופיעה במלואה בתוך קודש הקודשים, מאחורי הפרוכת השומרת עליה כשני הכרובים השומרים על גן העדן. האם המציאות המתוארת בשבעת ימי המילואים היא המצב הרצוי? האם נגזר על האדם להיות מרוחק לעד מבוראו, ולא לזכות לעמוד לפניו?
זהו התסכול שחוו נדב ואביהוא, כפי שמתואר בפרשתנו. האחים, בני אהרן, עובדים ומשרתים בקודש ושואפים לממש ולמצות את יכולת ההתקרבות האנושית אל ה'. הם חורגים מהעבודה בחצר ובקודש, ופוסעים פנימה, אל המקום המכונה "לפני ה'", ובידם אש זרה. מותם של נדב ואביהוא מלמד אותנו, לכאורה, ששאיפה זו נידונה לאכזבה – האדם לא מורשה לעמוד לפני בוראו באופן מוחלט, וההתגלות הגדולה של קודש הקודשים תיוותר מרוחקת לעולם מכל אדם שהוא. לכאורה, נגזר על האדם להסתפק בעבודה הקבועה והמסודרת של קרבן התמיד, ואין לו יכולת להתקרב לבוראו מעבר לכך.
פרשת אחרי מות מלמדת אותנו דבר אחר. הנושא הפותח את הפרשה מקושר במפורש לפרשתנו – "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה' וימותו". בפרשייה זו מתוארת עבודת הכהן הגדול בבואו אל קודש הקודשים; הדבר אפשרי, בתנאים מסוימים: "בזאת יבוא אהרן אל הקודש". כלומר, השאיפה הזאת אינה פסולה מכול וכול, באופן מוחלט, אלא שיש דרך מסוימת שבה היא ניתנת למימוש. הכהן הגדול נכנס אל קודש הקודשים ומקטיר שם קטורת אחת בשנה, ביום הכיפורים.
ניתן להבין שפרשייה זו מתירה את הכניסה רק בפעם הזאת, הקבועה, וכך אכן הבינו חלק מהפרשנים. ברם, דעות אחרות המובאות במדרש טוענות שיום הכיפורים הוא רק אפשרות; הכניסה לקודש הקודשים חייבת להתבצע ביום הכיפורים, אך מעבר לה יכול הכהן הגדול להיכנס אל קודש הקודשים ולעמוד לפני ה' לכשירצה. זוהי גם משמעות פשט הפרשייה, הפותחת ומתארת את אופי הכניסה ללא תיאור זמן מסוים. התורה באה לומר לנו שהדבר אפשרי – אך רק בתנאים מסוימים.
אם כן, לאחר ובעקבות חטאם של נדב ואביהוא מצווה הקב"ה על הסדרה של הכניסה אל קודש הקודשים והעמידה לפניו. מדוע מגיע ציווי זה דווקא אחרי החטא? ניתן לומר שרק אז, אחרי המוות המזעזע של בני אהרן, הציווי יהיה ברור ומובן. על פי הסבר זה, רק לכהן הגדול, ורק בתנאים המסוימים, הייתה האפשרות העקרונית, מלכתחילה, להיכנס אל קודש הקודשים, ובני אהרן מתו בגלל שהם עברו על החוקים שטרם ניתנו. ברם, ניתן להסביר גם בדרך אחרת: הציווי ניתן רק לאחר החטא, מכיוון שהוא ניתן כתגובה אליו.
חטא נדב ואביהוא יצר מציאות חדשה, מציאות שבה היה שייך לצוות על עניין זה. ייתכן שבמציאות המקדשית הראשונית, לפני חטא נדב ואביהוא, כל אדם יכול היה לעבור מהמרחב החיצוני, המרוחק, אל המרחב הקרוב והפנימי. חטאם של נדב ואביהוא לא היה עצם המעבר אלא האופן שבו הם עשו זאת, תוך שימוש בתוך קודש הקודשים באש ששימשה לעבודה בחוץ, במרחב הרחוק. ברם, במציאות המקדשית העקרונית, יכול היה כל אדם, ולא רק הכהן הגדול, לזכות ולעמוד לפני ה', בכללי המרחב האלוהי, בלי אש זרה.
פורסם בעיתון "בשבע"
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
