ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְקוֹשֵׁר אֵת כַּוָּנָתוֹ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּתַחְבּוּלוֹת, מֵהֶן חוֹבוֹת כְּתוּבוֹת וּמֵהֶן מְקֻבָּלוֹת, וְנוֹשֵׂא הַתְּפִלִּין עַל מְקוֹם הַמַּחְשָׁבָה וְהַזִּכָּרוֹן מֵהָרֹאשׁ, וּמוֹשֵׁך מֵהֶם רְצוּעָה הַמַּגִּיעָה אֶל יָדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ בְּכֹל שָׁעָה, וּתְפִלִּין שֶׁל יָד עַל מַבּוּעַ הַכֹּחוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַלֵּב, וְנוֹשֵׂא הַצִּיצִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ חוּשָׁיו בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". וְהַכָּתוּב בַּתְּפִלִּין הוּא הַיִּחוּד וְהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ וְזֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא הַטַּעֲנָה שֶׁאֵין דְּחִיָּה לָהּ כִּי לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הִתְחַבְּרוּת לַבְּרוּאִים וְהַשְׁגָּחָה בָּהֶם וִידִיעָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם. מצוות התפילין ומצוות הציצית
אַחַר כֵּן יְכַוֵּן דַּרְכּוֹ בְּכָל מוּחָשָׁיו לִנְתִינַת חֵלֶק ה' בָּהֶם, וּכְבָר קִבַּלְנוּ כִּי הַמְּעַט שֶׁבַּשִּׁעוּרִים אֲשֶׁר יֵצֵא הָאָדָם בָּהֶם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּתִּשְׁבָּחוֹת הוּא מֵאָה בְּרָכוֹת, לֹא פָּחוֹת, מֵהֶן הַמְפֻרְסָמוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן יִשְׁתַּדֵּל בְּמֶשֶׁך כֹּל יוֹם לְהַשְׁלִימָם בְּרֵיחוֹת וּמַאֲכָלִים וּשְׁמוּעוֹת וּמַרְאוֹת שֶׁיְּבָרֵך עֲלֵיהֶם. וְכֹל מַה שֶּׁיּוֹסִיף יִהְיֶה נְדָבָה מְקָרֶבֶת אֶל ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת", רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שִׁבְחֲךָ רַב מִשֶּׁאוּכַל לִמְנוֹתוֹ, אֲבָל אֶתְחַיֵּב בּוֹ כֹּל יְמֵי חַיַּי וְלֹא אַנִּיחֶנּוּ לְעוֹלָם. המעלה בריבוי ברכות
___________________________
הענין האלוהי וכו' – השכינה המלווה אותו. התכבדו מכובדים – בזמן חז"ל נהגו לומר נוסח זה. עניינו – פנייה למלאכים שיתרחקו מהחסיד קודם כניסתו לבית הכסא. הכוחות הדוחים והמחזיקים – כלי העיכול הבוררים את הטוב ודוחים את הפסולת. מהן חובות כתובות ומהן מקובלות – מצוות המפורשות בתורה או מהלכה למשה מסיני. על מבוע – כנגד מקור הנביעה. והכתוב בתפילין – הכתוב בפרשיות שנמצאות בתפילין. בכל מוחשיו – בכל חושיו.
ביאורים
עבודת ה' איננה עניין לחלק מסוים ביום. תיאורו של ריה"ל מלמד אותנו על סדר יומו של החסיד, האטמוספרה בה מתנהלים חייו. תיאור זה מחזק את דבריו לעיל על כך שעבודת החסיד איננה מתמקדת בפרישות מחיי העולם הזה. הוויית חייו של החסיד ספוגה בנוכחות האלוהית בכל צעד ושעל בחייו; אפילו עשיית הצרכים, פעולה נמוכה ובזויה, מפגישה את החסיד עם הפלא האלוהי – זה הקושר בין רוחני לחומרי. ניתן לומר בהכללה שזהו עניינן של המצוות כולן: חיבור וקישור בין רוחני לגשמי. לעתים נשמעים קולות המביעים זלזול בדקדקנות פרטי המצוות שקיימת ביהדות. אלא שזוהי בדיוק נקודת הייחוד של היהדות, הפגישה עם אלוהים חיונית ודינמית; היא איננה עניין לפינה אחת של החיים. הציצית שאנו מצווים להטיל בבגד, מסייעת לנו לבל נבגוד בשליחותנו. היא מזכירה לנו במה עלינו למקד את המבט וממה יש להתרחק. קשר התפילין הוא ביטוי ממשי לקישור שאנו מקשרים את מעשינו – תפילין של יד, ואת מחשבתנו – תפילין של ראש, בכל רגע מחיינו. גם הברכות מבטאות את ממד הקישור בין הרוחני לחומרי. פעולת האכילה עלולה להישאר מנותקת מכל ממד אלוהי. אוכלים כי רעבים. החסיד – עובד האל, לעומת זאת, רואה בכל צורך גשמי הזדמנות להיפגש עם הממד האלוהי, זה המאפשר את השפע ממנו אנו ניזונים. דוגמאות אחדות אלה הן ביטוי לשלל הדרכים בהן נפגש עובד האלוהים עם נוכחות האל בעולם. הזדמנויות אלה מעידות על כך שאין צורך לפרוש מן החיים כדי להיפגש עם האלוהים. יש צורך רק לחבר ולקשר את ענייני העולם הזה אל המקור האלוהי.
הרחבות
* ברכת "אשר יצר"
וְהוֹדָאָתוֹ אַחַר צֵאתוֹ בְּבִרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה". וּמַה נִּכְבָּדָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת בְּעִנְיָנָהּ וּמַה מְּתֻקָּנוֹת מִלּוֹתֶיהָ לְמִי שֶׁנִּתְבָּרְרָה לוֹ בְּעֵין הָאֱמֶת. ברכת אשר יצר נזכרת לראשונה בגמרא בברכות: "כי נפיק אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה... אי אפשר לעמוד לפניך. מאי חתים? אמר רב: רופא חולים. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר. רב ששת אמר: מפליא לעשות. א''ר פפא: הלכך נמרינהו לתרוייהו רופא כל בשר ומפליא לעשות" [ברכות ס, ב].
רש"י מסביר שהפלא הגדול הוא שבאדם יש נקבים וחורים, ואף-על-פי-כן הרוח שמחייה אותו לא יוצאת דרכם, "וזו היא פליאה וחכמה". הרמ"א מוסיף ואומר: "ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, והכל הוא ע"י שהוא רופא כל בשר, כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו" [שו"ע או"ח ו].
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מהתנהגות החסיד בבית הכיסא, איך מתמודדים עם מצבים הנראים רחוקים מקדושה, מהשראת שכינה?
מה ניתן ללמוד מהגישה של החסיד למצוות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
