ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְקוֹשֵׁר אֵת כַּוָּנָתוֹ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּתַחְבּוּלוֹת, מֵהֶן חוֹבוֹת כְּתוּבוֹת וּמֵהֶן מְקֻבָּלוֹת, וְנוֹשֵׂא הַתְּפִלִּין עַל מְקוֹם הַמַּחְשָׁבָה וְהַזִּכָּרוֹן מֵהָרֹאשׁ, וּמוֹשֵׁך מֵהֶם רְצוּעָה הַמַּגִּיעָה אֶל יָדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ בְּכֹל שָׁעָה, וּתְפִלִּין שֶׁל יָד עַל מַבּוּעַ הַכֹּחוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַלֵּב, וְנוֹשֵׂא הַצִּיצִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ חוּשָׁיו בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". וְהַכָּתוּב בַּתְּפִלִּין הוּא הַיִּחוּד וְהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ וְזֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא הַטַּעֲנָה שֶׁאֵין דְּחִיָּה לָהּ כִּי לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הִתְחַבְּרוּת לַבְּרוּאִים וְהַשְׁגָּחָה בָּהֶם וִידִיעָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם. מצוות התפילין ומצוות הציצית
אַחַר כֵּן יְכַוֵּן דַּרְכּוֹ בְּכָל מוּחָשָׁיו לִנְתִינַת חֵלֶק ה' בָּהֶם, וּכְבָר קִבַּלְנוּ כִּי הַמְּעַט שֶׁבַּשִּׁעוּרִים אֲשֶׁר יֵצֵא הָאָדָם בָּהֶם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּתִּשְׁבָּחוֹת הוּא מֵאָה בְּרָכוֹת, לֹא פָּחוֹת, מֵהֶן הַמְפֻרְסָמוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן יִשְׁתַּדֵּל בְּמֶשֶׁך כֹּל יוֹם לְהַשְׁלִימָם בְּרֵיחוֹת וּמַאֲכָלִים וּשְׁמוּעוֹת וּמַרְאוֹת שֶׁיְּבָרֵך עֲלֵיהֶם. וְכֹל מַה שֶּׁיּוֹסִיף יִהְיֶה נְדָבָה מְקָרֶבֶת אֶל ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת", רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שִׁבְחֲךָ רַב מִשֶּׁאוּכַל לִמְנוֹתוֹ, אֲבָל אֶתְחַיֵּב בּוֹ כֹּל יְמֵי חַיַּי וְלֹא אַנִּיחֶנּוּ לְעוֹלָם. המעלה בריבוי ברכות
___________________________
הענין האלוהי וכו' – השכינה המלווה אותו. התכבדו מכובדים – בזמן חז"ל נהגו לומר נוסח זה. עניינו – פנייה למלאכים שיתרחקו מהחסיד קודם כניסתו לבית הכסא. הכוחות הדוחים והמחזיקים – כלי העיכול הבוררים את הטוב ודוחים את הפסולת. מהן חובות כתובות ומהן מקובלות – מצוות המפורשות בתורה או מהלכה למשה מסיני. על מבוע – כנגד מקור הנביעה. והכתוב בתפילין – הכתוב בפרשיות שנמצאות בתפילין. בכל מוחשיו – בכל חושיו.
ביאורים
עבודת ה' איננה עניין לחלק מסוים ביום. תיאורו של ריה"ל מלמד אותנו על סדר יומו של החסיד, האטמוספרה בה מתנהלים חייו. תיאור זה מחזק את דבריו לעיל על כך שעבודת החסיד איננה מתמקדת בפרישות מחיי העולם הזה. הוויית חייו של החסיד ספוגה בנוכחות האלוהית בכל צעד ושעל בחייו; אפילו עשיית הצרכים, פעולה נמוכה ובזויה, מפגישה את החסיד עם הפלא האלוהי – זה הקושר בין רוחני לחומרי. ניתן לומר בהכללה שזהו עניינן של המצוות כולן: חיבור וקישור בין רוחני לגשמי. לעתים נשמעים קולות המביעים זלזול בדקדקנות פרטי המצוות שקיימת ביהדות. אלא שזוהי בדיוק נקודת הייחוד של היהדות, הפגישה עם אלוהים חיונית ודינמית; היא איננה עניין לפינה אחת של החיים. הציצית שאנו מצווים להטיל בבגד, מסייעת לנו לבל נבגוד בשליחותנו. היא מזכירה לנו במה עלינו למקד את המבט וממה יש להתרחק. קשר התפילין הוא ביטוי ממשי לקישור שאנו מקשרים את מעשינו – תפילין של יד, ואת מחשבתנו – תפילין של ראש, בכל רגע מחיינו. גם הברכות מבטאות את ממד הקישור בין הרוחני לחומרי. פעולת האכילה עלולה להישאר מנותקת מכל ממד אלוהי. אוכלים כי רעבים. החסיד – עובד האל, לעומת זאת, רואה בכל צורך גשמי הזדמנות להיפגש עם הממד האלוהי, זה המאפשר את השפע ממנו אנו ניזונים. דוגמאות אחדות אלה הן ביטוי לשלל הדרכים בהן נפגש עובד האלוהים עם נוכחות האל בעולם. הזדמנויות אלה מעידות על כך שאין צורך לפרוש מן החיים כדי להיפגש עם האלוהים. יש צורך רק לחבר ולקשר את ענייני העולם הזה אל המקור האלוהי.
הרחבות
* ברכת "אשר יצר"
וְהוֹדָאָתוֹ אַחַר צֵאתוֹ בְּבִרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה". וּמַה נִּכְבָּדָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת בְּעִנְיָנָהּ וּמַה מְּתֻקָּנוֹת מִלּוֹתֶיהָ לְמִי שֶׁנִּתְבָּרְרָה לוֹ בְּעֵין הָאֱמֶת. ברכת אשר יצר נזכרת לראשונה בגמרא בברכות: "כי נפיק אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה... אי אפשר לעמוד לפניך. מאי חתים? אמר רב: רופא חולים. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר. רב ששת אמר: מפליא לעשות. א''ר פפא: הלכך נמרינהו לתרוייהו רופא כל בשר ומפליא לעשות" [ברכות ס, ב].
רש"י מסביר שהפלא הגדול הוא שבאדם יש נקבים וחורים, ואף-על-פי-כן הרוח שמחייה אותו לא יוצאת דרכם, "וזו היא פליאה וחכמה". הרמ"א מוסיף ואומר: "ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, והכל הוא ע"י שהוא רופא כל בשר, כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו" [שו"ע או"ח ו].
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מהתנהגות החסיד בבית הכיסא, איך מתמודדים עם מצבים הנראים רחוקים מקדושה, מהשראת שכינה?
מה ניתן ללמוד מהגישה של החסיד למצוות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
מה מחבר שמיים וארץ?
בריאת העולם של פסח
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
למטר השמיים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
