ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מאבני המקום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד ונאוה אפלבוים הי"ד
העירני בענין רבוע של תפילין דמתקלקלים הקרנות ונשחקים בקל, איך לעשות. והשבתיו דודאי לא נתנה תורה למלאכי השרת, ואי אפשר כלל להיות כל התפלין של כל ישראל מחודדים קרנותיהם כאשר ירצה.
ונאמנים מאד דברי ידידי הרב הגאון ר' משה יואל הכהן שליט"א הגאבד"ק אניקסשט 1 בשם הגאון ר' יחזקאל לנדא ז"ל מווילנא, דלא מצינו בתורה שיהא קרנות לתפילין, רק רבוע 2 , והרי הם עדיין מרובעים ושֵם רבוע עליהם. וגם יפה העיר הר"ל שי' מדברי התוספות מנחות לה, סוף עמוד א, דעיקר הרבוע הוא התפירה, עיין שם, ובבתים עצמם לא מצינו רבוע להדיא [זו]לת הרמב"ם ז"ל שכתב 3 דגם הבתים צריכים להיות מרובעים, וצריך עיון מנא ליה הא. ואמרתי אולי מקורו טהור מהא דמגילה כד, סוף עמוד ב, עיין שם על המשנה ודוק.
ובכל זאת כנים דברי הגרי"ח ז"ל הנזכר, דזה אינו יוצא מגדר רבוע, מה שנשחקים הקרנות. וראיה יש לומר מהא דהראשונים היו נושאים התפילין כל היום, והיו נושאים משאוי על ראשיהם וכמבואר בבבא-מציעא קה, ב, ובירושלמי פרק ב דברכות, ה. וכי אפשר שלא היו נשחקים הקרנות, וזהו דבר שאי אפשר כלל, הכי נימא דעל כרחך היו לוקחים אחרים. אחת על כן אמרתי, לא ניתנה תורה למלאכי השרת.
שוב הראתיו בעקרי דינים 4 מה שכתב בענין רבוע התפלין. ושוב מצאתי להדיא כדבריו בספר אמרי שפר על הלכות ספר תורה, תפלין ומזוזה, עמוד שה 5 .
ובענין גודל התפלין אשר שאלני, אמרתי לו שלולי לא ידברו עלי, אז הייתי נושא תפלין כל שקטנים יותר כמעט מונחים כראוי, ורע מאד בעיני התפלין הגדולים מאוד אשר תמיד יונחו על המצח כאשר נראה לכל. ורק אחד הוא הטוב מתפלין כאלו, אשר לא אפשר כלל להסיח דעת מהן, כאשר יכאב הראש מהם לגודלן. וכבר מילתי אמורה בחידושינו בס"ד, ראיה לגודל התפלין מהא דמקום יש בראש להניח בו שתי תפלין 6 .
והראתיו בספר גט מקושר להגאון ליב צינץ ז"ל בסוף הספר 7 תשובות בענין זה עם הגאון רבי יעקב לייסער ז"ל 8 . ואמר לי שכבר היה לו שאלה זו אצל הגאון פתחי תשובה ז"ל וגם הוא הראהו בספר גט מקושר הנזכר ועוד הארכנו בזה.
^ 1.. הרב ר' משה יואל גוריון בן ר' מאיר שלום, מח"ס שו"ת ראשי בשמים, וילנה ה'תרמ"ד.
^ 2.. שבת כח, ב; מנחות לה, א; ירושלמי מגילה ד, ט.
^ 3.. הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ג הלכות ב, ד, י.
^ 4.. ספר עיקרי דינים (עיקרי הד"ט) על אורח-חיים ויורה-דעה, לר' דניאל בן משה דוד טירני, מהדו"ק פירנצי ה'תקס"ג.
^ 5.. מהרב יעקב חיים בן יוסף יצחק סופר סת"ם, ורשה ה'תרל"ג.
^ 6.. עירובין צה, ב ותוספות שם. הגאון האדר"ת "היה לבוש תפילין כמעט כל היום בצנעה תחת כובעו שלא ידע בו זר" (חתנו מרן הראי"ה קוק זצ"ל, אדר-היקר פרק ד, עמ' מז וע' שיחות הראי"ה פרק כ). וכן: "הגאון האדר"ת ז"ל שלח לו לפני החתונה מתנה לפורים: שלשה זוגות תפילין, של רש"י ושל ר"ת, וקטנים ללבוש תחת הכובע" (מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, לשלושה באלול א, א).
^ 7.. דפו"צ ורשה ה'תרצ"ב, דף צא, ב - צג, ב.
^ 8.. בעל נתיבות המשפט.

כאב הגלות ותקוות הגאולה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

"עין במר בוכה ולב שמח"

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך מותר להכין קפה בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















