ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
נג אָמַר הֶחָבֵר: אִם כֵּן, לֹא הִתְחַזְּקָה אֶצְלְךָ הַתּוֹרָה כֻּלָּה. הַאִם חֲזָקָה בְּעֵינֶיךָ הַעֲבָרַת הָרְכוּשׁ וְהַקַּרְקָעוֹת וְהַבַּיִת וְהָעֲבָדִים בְּקַבָּלַת הַקִּנְיָן וְהַצַּוָּאָה, וְגֵרוּשֵׁי הָאִשָּׁה וְאִסּוּרָהּ אַחַר שֶׁהָיְתָה מֻתֶּרֶת בְּמַאֲמַר 'כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ גֵט', וְהַתָּרָתָהּ אַחַר אִסּוּרָהּ בְּמַאֲמַר 'תְּהֵא לִי מְקֻדֶּשֶׁת', וְכֹל מַה שֶּׁבְּ'תוֹרַת כֹּהֲנִים' מִן הַדְּבָרִים שֶׁהַשְׁלָמָתָם תְּלוּיָה בְּמַעֲשֶׂה מְסֻיָּם אוֹ בְּדִבּוּר מְסֻיָּם, וְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְהַבַּיִת הַתְּלוּיָה בְּמַאֲמַר הַכֹּהֵן טָמֵא אוֹ טָהוֹר, וְכֹל הַמִּשְׁכָּן אָמְנָם הָיְתָה תְּלוּיָה הַקְּדֻשָּׁה בּוֹ בַּהֲקָמַת משֶׁה אֵת הַמִּשְׁכָּן וְהַמְּשִׁיחָה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְכֵן הַכֹּהֲנִים אָמְנָם הָיְתָה תְּלוּיָה הַקְּדֻשָּׁה בָּהֶם בַּמִּלּוּאִים וּבַתְּנוּפָה, וְהַלְוִיִּים בַּטָּהֳרָה וּבַתְּנוּפָה, וְטָהֳרַת הַטְּמֵאִים בְּמֵי נִדָּה, אֲשֶׁר הֵם אֵפֶר פָּרָה וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת, וְחִטּוּי הַבַּיִת בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת וְהַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וְכַפָּרַת הַחֲטָאִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְטִהוּר הַקֹּדֶשׁ מִן הַטֻּמְאוֹת בִּשְׂעִיר עֲזָאזֵל עִם הַמַּעֲשִׂים הַכְּרוּכִים בּוֹ, וּבִרְכַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְשִׂיאַת אַהֲרֹן יָדָיו וְהַדִּבּוּר בְּמַאֲמַר "יְבָרֶכְךָ ה'".
וְהָיָה חָל עִם כֹּל מַעֲשֶׂה מֵאֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כַּהֲוָיוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, כֻּלָּם מְשֹׁעָרִים מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְאֵין שִׁעוּרָם בִּיכֹלֶת בָּשָׂר וָדָם, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הַהֲוָיוֹת הַטִּבְעִיּוֹת מְשֹׁעָרוֹת וּשְׁקוּלוֹת וּמְאֻזָּנוֹת בִּמְזִיגָתָן מִן הַיְּסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה, וּבְדָבָר מֻעָט יִשְׁלְמוּ וְיִכּוֹנוּ וְתָחוּל עֲלֵיהֶם הַצּוּרָה הָרְאוּיָה לָהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים וּצְמָחִים, וְתַגִּיעַ לְכֹל מֶזֶג הַצּוּרָה הַמַּתְאִימָה לוֹ, וּבְדָבָר מֻעָט תִּפָּסֵד. הֲלֹא תִּרְאֶה הַבֵּיצָה שֶׁמַּפְסִיד אוֹתָהּ מִקְרֶה מֻעָט שֶׁל חֹם מֻפְרָז, אוֹ קֹר, אוֹ תְּנוּעָה, וְלֹא תְּקַבֵּל צוּרַת הָאֶפְרוֹחַ, וְיַשְׁלִים אוֹתָהּ חִמּוּם הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁך שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, וְתָחוּל בּוֹ הַצּוּרָה בִּשְׁלֵמוּת. וּמִי זֶה אֲשֶׁר יוּכַל לְשַׁעֵר הַמַּעֲשִׂים עַד שֶׁיָּחוּל עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אִם לֹא ה' לְבַדּוֹ?
וּבִכְמוֹ זֶה תָּעוּ בַּעֲלֵי הַכִימִיָּה וּבַעֲלֵי הָרוּחָנִיּוֹת. אֲשֶׁר לְבַעֲלֵי הַכִימִיָּה, הֲרֵי הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיְּשַׁעֲרוּ הָאֵשׁ הַטִּבְעִית בְּמִשְׁקְלֵיהֶם עַד שֶׁתְּהַוֶּה לָהֶם מַה שֶּׁיִּרְצוּ, וְתַהֲפֹך לָהֶם הָעֲצָמִים, כְּמוֹ שֶׁתִּפְעַל אֵשׁ הַחֹם הַטִּבְעִי בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים, אֲשֶׁר תַּהֲפֹך הַמָּזוֹן לְדָם וּבָשָׂר וְעֶצֶם וּשְׁאָר הָאֵיבָרִים, וְרוֹצִים לְהַמְצִיא כְּמוֹ הָאֵשׁ הַזֹּאת. וְהִטְעוּ אוֹתָם נִסְיוֹנוֹת שֶׁמָּצְאוּ אוֹתָם בְּמִקְרֶה, לֹא מִשִּׁעוּרָם, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא שֶׁהָאָדָם מִתְהַוֶּה מֵהַנָּחַת הַזֶּרַע בָּרֶחֶם. וּבַעֲלֵי הָרוּחָנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ מֵאָז אָדָם עַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה לָהֶם בַּקָּרְבָּנוֹת מֵהֵרָאוֹת הָרְשָׁמִים הָאֱלֹהִיִּים, חָשְׁבוּ כִּי הַהַתְחָלָה אָמְנָם הִיא מֵהָעִיּוּן וְהַמֶּחְקָר, וְשֶׁהַנְּבִיאִים לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲכָמִים מִתְחַכְּמִים, מְסַדְּרִים אוֹתָן הַנִּפְלָאוֹת בְּהֶקֵּשָׁם, וְקִוּוּ שֶׁיְּשָׁעֲרוּ גַּם הֵם קָרְבָּנוֹת בְּעִתִּים יְדוּעִים וּבְמַבָּטִים כּוֹכָבִיִּים, כְּפִי מַה שֶּׁהֵבִיא אֵלָיו הֶקֵּשָׁם, עִם מַעֲשִׂים וְהַקְטָרוֹת, עַד שֶׁעָשׂוּ סְפָרִים לַכּוֹכָבִים, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁאָסוּר לְהַזְכִּירוֹ. וּמִלְּבַד אֵלֶּה, בַּעֲלֵי הַשֵּׁמוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל נָבִיא שֶׁהִתְנַבֵּא שֶׁהוּא בִּטֵּא כָּך וְכָך וְנַעֲשָׂה לוֹ מוֹפֵת כָּך, חָשְׁבוּ כִּי אוֹתוֹ הַדִּבּוּר הוּא הַסִּבָּה לַמּוֹפֵת הַהוּא, וְחָשְׁקוּ בְּאוֹתָן הַתְּכוּנוֹת.
___________________________
התחזקה – התבררה הבנתו. מלאכת הערוב – הכוונה לאופן יצירת הרשות המותרת, על ידי לחי, קורה או צורת הפתח [הערת הרב שילת]. חזקה בעיניך – מבורר ומובן לך. בקבלת הקנין והצואה – במכירה או במתנה יש צורך גם במעשה קניין וגם באמירה של המוכר. ואסורה – לבעלה שנתגרשה ממנו. בתורת כהנים – מצוות שבספר ויקרא, יפרטם להלן. חטוי הבית – טהרת בית המנוגע בצרעת. והמעשה ההוא – פרטי טהרת המצורע. בעלי הרוחניות – עובדי עבודה זרה ומכשפים. ותהפוך להם העצמים – למשל יהפכו מתכת כסף לזהב. אש החם הטבעי – חום הגוף ותהליכי פירוק המזון. בעלי השמות – אנשים הסבורים שבאמירה מסוימת הם יחוללו פלאים.
ביאורים
המלך מקבל את דברי החבר שהיתר העירוב בשבת איננו סתם דבר שהקלו בו חכמים על פי דעתם האישית נגד דברי התורה. אבל בכל זאת קשה לו להבין כיצד חוט ופיסת לחם מחברים בין רשויות שונות.
החבר לא מצטדק. הוא לא מגמגם ואומר שבעיקרון הוא צודק אבל אפשר לתת טעם לדבר. הוא משיב למלך בצורה ברורה ובלי התנצלויות שאם לא הבין זאת כנראה לא הבין דבר בסיסי ויסודי באמונת ישראל. ישנם דברים שפועלים בעולם גם בלי שנבין את אופן פעולתם. 'כח המשיכה' פעל עוד לפני שהמדע גילה כיצד הוא עובד. יש חוקיות בטבע, ועל פי החוקים האלה אפשר להבין דברים שקורים, ניתן ללמוד על הטבע וגם למצוא פתרונות לבעיות קיימות. בדיוק כמו שיש מישור טבעי גשמי, כך יש גם מישור 'רוחני' שגם בו יש חוקיות מסוימת. הכוונה היא לדברים שאינם גשמיים ומוחשיים כמו טבע ומדע, ולכן החוקיות הזו מעט פחות מובהקת וברורה לעין האנושית. אבל לעם ישראל היא ברורה לחלוטין מכוח התורה והמסורת המקובלים בידינו. דוגמאות לחוקיות הרוחנית קיימות בכמה תחומים, למשל בתחום קניין רכוש רגיל, מי קבע מתי חפץ עובר מרשות המוכר לרשות הקונה? דוגמה נוספת היא מתחום הנישואין, מה הופך אישה רווקה שמותרת להתחתן עם כל אדם שתחפוץ בו, לאישה נשואה האסורה לכל העולם? ישנו קניין רוחני הקושר בין הבעל ובין אשתו ולכן אוסר עליה להתחתן עם מישהו אחר. הקניין הזה נעשה על ידי חפץ השווה פרוטה ואמירת 'הרי את מקודשת לי'.
את כל הגדרות הקניינים הרוחניים לומדים אנו מהתורה ומדברי חז"ל. כך גם רשותו של האדם, התחום שבבעלותו, גם זהו מושג של קניין רוחני, וחז"ל מלמדים אותנו מה הם גדריו.
הרחבות
* נבואה ומדע
וּבִכְמוֹ זֶה תָּעוּ. ריה"ל מפרט שלוש כיתות שטעו וחשבו שהם יכולים לחקות את מעשה הבורא מתוך היקשים שכליים. מבחינתם העולם מורכב משורת נוסחאות שרק צריך לפענח אותן כדי לעשות כמוהו. א. בעלי הכימיה. אלו הם המדענים, שעל-פי מה שראו בטבע חשבו שיצליחו ליצור דברים חדשים ולהפוך עצם אחד לחברו. כמו למשל להפוך מתכת פשוטה לזהב. כיום, לאחר התפתחות המדע, יש התקדמות רבה ודברים חדשים שהאנושות הצליחה לגלות. עם כל זה, עדיין לא הכול ידוע למדע. ב. בעלי הרוחניות. אלה המכשפים, שהיו מצויים מאוד בזמנם, ובימינו לבשו צורה מעט שונה. הם טוענים שאפשר לשלוט בכוחות שונים בעולם או באדם על ידי לחשים, אמונות טפלות, אסטרולוגיה, היפנוזה וכדומה. ג. בעלי השמות. כמו נביאי הבעל ששמעו את אליהו הנביא מתפלל "ענני ה' ענני" ומיד נענה, וחשבו שזהו מן 'שם' בעל כוחות מיוחדים, וכל האומר אותו יכול לחולל ניסים. אך כפי שאומר ריה"ל, האמת היא שהנבואה איננה משהו שאפשר ללמד ולהעביר לאחר, אלא תלויה במידת העבודה וההשתדלות של כל אחד לפי מעשיו. הרמב"ם מוסיף שלפעמים נראה את דברי המכשפים קרובים להיות צודקים, אבל לא מדויקים, והם כמו פסולת שיש בה מעט אוכל. דברי הנביאים לעומת זאת מדויקים לחלוטין [יסודי התורה י ג-ד].
שאלות לדיון
מהו היחס בין תפקיד הכהן לקב"ה בברכת כוהנים?
למה צריך לדקדק כל כך בפרטי הפרטים, במציאות ובהלכה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
