בית המדרש
  • מדורים
  • סיפורים ותולדות צדיקים
  • סיפורים נוספים
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אלירז פרץ

ביום רביעי, בשלהי חודש אדר תשע"ג, התקשר אל מרים פרץ איש צעיר ואמר: "שמי חנן אלכסנדר ואני מתגורר בחיפה. יש לנו שתי בנות וכעת נולד לנו בן ומחר תתקיים הברית. אנחנו מתלבטים לגבי השם שנקרא לו. מתוך מכלול השמות עלה גם השם של בנך השני, אלירז, שנהרג על קידוש השם במלחמה, ואנחנו רוצים לקבל את הסכמתך".
מרים שמחה מאוד. יש כבר עשרה אלירזים קטנים שנולדו לאחר נפילת אלירז ונקראו על שמו.
"תודה שחשבתם על אלירז", ענתה, "עבורי עצם המחשבה עליו זו זכות, וכל מה שתחליטו - שיהיה לטובה!"
הם שוחחו על תכונותיו של אלירז וחנן אמר: "אלו תכונות שהייתי רוצה גם לבני". השיחה הסתיימה בברכה לרך הנולד.
מרים לא עסקה כלל במחשבה איך יקראו לילד, כיוון שהייתה טרודה בענייניה הבריאותיים. באותו שבוע כל בדיקות הלב שלה לא היו תקינות. מחשבותיה היו נתונות למפגש עם קרדיולוג מומחה שהגיע מבית חולים שערי צדק לקופת חולים כללית ברמת אשכול בירושלים. היא הצליחה להשיג אצלו תור ליום חמישי באותו שבוע בשעה עשרה לארבע.
למחרת התקשר חנן אלכסנדר ואמר לה: "החלטנו לקרוא לילד אלירז". מרים שמחה והודתה לו.
"כמובן שנשמח אם תבואי לברית", אמר חנן.
מרים לא השיבה. היא ידעה שלא תוכל להגיע, שהרי יש לה תור דחוף אצל הקרדיולוג וגם מדובר בתושבי חיפה, ולכן לא טרחה לשאול היכן תתקיים הברית.
בשעה שתים עשרה בצהריים קראה דוא"ל ששלח אליה חנן: "הברית תתקיים מחר ביום חמישי בשעה ארבע בירושלים, ברמת אשכול, בבית ספר 'פרדס'".
מרים הופתעה. הרי זה במרחק שתי דקות הליכה מקופת החולים ברמת אשכול שאליה היא צריכה להגיע בשעה עשרה לארבע! היא אמרה: "ריבונו של עולם, מה קורה פה?!" וחשבה: אין מצב שאני לא אהיה בברית. התור שלי בעשרה לארבע, הברית בארבע, הכול מסתדר להפליא. מישהו מלמעלה מסדר את העניינים.
בשעה עשרה לארבע הייתה בקופת חולים כדי לקבל תשובה גורלית בקשר לתפקוד לבה. היא נכנסה לרופא שהגיע באיחור, ולשמחתה שמעה בשורות טובות. כשסיימה השעה הייתה כבר רבע לחמש.
מרים אמרה לעצמה: פספסתי את הברית. אגיע לפחות כדי לברך את ההורים.
כעבור שתי דקות הגיעה למקום, כשהיא חשה צער על הפסד הברית ומאידך שמחה על התוצאות הרפואיות הטובות.
כאשר פתחה את דלת האולם שבו נערכה הברית, ראתה את הרב איתן אייזמן, ראש רשת 'צביה', שאליה משתייך בית הספר.
"מה את עושה פה?!" שאל אותה בהפתעה.
בטרם הספיקה לענות לו הוסיף: "עכשיו הברית מתחילה, הגעת בזמן".
איך זה ייתכן?! חשבה לעצמה, איך הקדוש ברוך הוא עשה הכול כדי שאהיה נוכחת בברית הזאת. הוא סידר לי את המקום והזמן. רק תבואי...
היא הביטה במוהל ושמעה אותו קורא בהתרגשות: "וייקרא שמו בישראל אלירז".
המוהל היה חברו הטוב של בנה אלירז, הרב חוטר בן ישי.
חנן אמר לכל הנוכחים: "קראנו לאלירז שלנו על שם אלירז פרץ ז"ל, שנהרג בפעילות מבצעית בעזה לפני כשלוש שנים. דמותו של אלירז הותירה בנו רושם עמוק. אהבת החיים והאדם שהייתה בו והתכונות המיוחדות שהיו לו גרמו לנו להתחבר אליו מאוד. היכולת שלו להיות איש משפחה מצד אחד ומצד שני למסור את נפשו יום יום למען עם ישראל מבטאת גבורה ישראלית עכשווית הראויה להערכה. לאחר שקיבלנו את ברכתה של מרים אמו החלטנו להעניק לבננו את השם אלירז, כי מעבר לכך שאהבנו את השם, יש לו משמעות ותוכן עם עומק רב. אם נקשר זאת לדברים שאמרתי בתחילה, אלירז שלנו נולד בחודש אדר, שלושה ימים לאחר חג הפורים, שהוא חג שבו הא-ל מתגלה דרך ההסתר והסוד ולא דרך ניסים גלויים, וזהו פשר השם: אלי-רז".
"בדמייך חיי!", קרא המוהל.
באותו רגע שמעה מרים את בנה אהובה אלירז אומר לה: "אמא, בדמייך חיי! את בריאה! תמשיכי הלאה! תמשיכי להגיע לשמחות, לבריתות. אני כאן מלמעלה ממשיך להביט ולהתפלל עבורך, עבור האלירזים הקטנים, ועבור כל עם ישראל".
מתוך העיתון בשבע
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il