ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לאדם כמוני, שגדל בתקופה שבה מעטים מאוד מבני גילי ראו או הכירו את הסבים והסבתות שלהם, זה באמת נס שזכיתי לראות ולהכיר כה רבים מניניי. תוחלת החיים התארכה באופן משמעותי בעשורים האחרונים עם הקידמה הטכנולוגית והטיפול הרפואי. התוצאות מתבטאות באפשרות לראות ולהכיר דורות במשפחה שהדור של הוריי לא חלם עליהם אפילו.
בגלל אריכות הימים הזאת והאפשרות שהיא מעניקה לנו לראות דורות רבים במשפחה, אדם היום רואה פרק חיים שמשתרע על פני עשרות שנים ולעתים אפילו יותר ממאה שנים. במונחים של העם היהודי, אין ספק שזה עניין חשוב ומשמעותי, מפני שהחוסן של היהדות תמיד היה תלוי בהמשכיות ובמסורת המשפחתית.
היכרות עם העבר, המסורות, ההישגים והכישלונות של המשפחה היא מהות החיים היהודיים והסוד לקיומו של העם היהודי. להתפרקות וההתמעטות של המשפחה ושל הקשרים בין הדורות - שנובעים מנישואים בגיל מאוחר או הימנעות מנישואים, משיעור ילודה נמוך מאוד ומנסיעות והיעדר שורשים של הדור הצעיר – היה חלק בהיעלמותה ההדרגתית של החברה היהודית הלא-אורתודוכסית בתפוצה, ובמידה פחותה גם כאן, בישראל.
בלי התמיכה של החינוך המסורתי ואורח חיים יהודי הסיכוי לראות דורות של יהודים במשפחה הולך ומתמעט.
הדורות המבוגרים הם, ובצדק, בנק הזיכרון לדורות הבאים. על אף שהדורות המבוגרים יותר אולי זוכרים אירועים ואנשים מבעד לערפל של נוסטלגיה ודעות סובייקטיביות, בכל זאת הם משמשים מאגר חיוני וייחודי להכוונה, ידע והשראה לדור הצעיר שרק מתחילים את הרפתקאות החיים.
התורה מדגישה את הקשר שבין הדורות בכל הנוגע למסורת היהודית, ואולי מה שחשוב מזה, גם במה שנוגע לייעוד היהודי. בחיים היהודיים יש ל"דע מאין באת" משמעות רחבה יותר מזו שמוצגת במסכת אבות. זאת מעין קריאת גיוס של היהדות.
הדורות הקודמים הם מעין חשבון בנק שממנו הדורות הבאים יכולים למשוך קיום וכוח. אך כדי שיוכו להשתמש בו, הם צריכים להכיר את שם הבנק ואת מספר החשבון שבו מופקד האוצר הזה. את זה הם יכולים ללמוד רק באמצעות קשר אישי בין הדורות במשפחה.
זהות עצמית וערך עצמי, מרכיבים חיוניים לאישיות תורנית בריאה, הם דברים שהקשר הבין דורי הזה יכול לתרום להם עד מאוד. הם באים מהיכרות עם העבר וחלום על העתיד. במובן זה הדור הקודם והדור החדש שלובים זה בזה ביחסים סימביוטיים לעד.
אחדים מהנינים האמריקנים שלי ניצלו את כספי האפיקומן שהם קיבלו ממני כדי לרכוש את האופניים או התלת-אופן הראשונים שלהם. הוריהם הבטיחו לי שכאשר הם עולים על כלי הרכב האלה, הם זוכרים את תפקידי בניידות החדשה שמצאו. אולי כשהם יתבגרו ויחכימו, הם גם יקראו את ספריי ויאזינו להרצאות המוקלטות שלי. אדם יכול רק לקוות, לא?
על כל פנים, החיים לא צריכים להיות הקשר היחיד בין הדורות. על אף שהייתי בקושי בן עשר כשסבי הלך לעולמו, הוא נשאר בשבילי מקור השראה ומודל לחיקוי כל חיי. היכולת לשרוד את המעבר מדור לדור היא תכונה חיונית לקיום היהודי. הזיכרון הוא רק חלק אחד שמוביל להישג הזה. חלק נוסף הוא הרצון של האדם להכיר את העבר, את המורשת ואת אילן היוחסין שלו.
התורה מדגישה את אילן היוחסין בתחומים רבים ובענייני הלכה. העבר לא יכול לקבוע את העתיד או להבטיח אותו, אבל הוא בהחלט יכול להשפיע על ההתפתחויות ועל האירועים שיהיו בו. לכן ההשפעה של הדורות המבוגרים, השפעה חיובית שבאה עם אהבה ותשומת הלב, בונה עתיד יהודי. זאת גם המתנה הטובה ביותר שהדור המבוגר יכול להעניק לדור הצעיר בתחילת דרכו. כשאדם זוכה לראות את הדורות הבאים שלו ולקיים איתם קשר הדדי, זה אחד הניצחונות הגדולים ביותר בחיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
