ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוא לא ידע מה יוכל לעשות כדי להשתנות באמת בגיל כה מבוגר, ואז עלה בדעתו לתת צדקה בסתר לתלמיד חכם עני בשם רבי יצחק שעמו התפלל בבית הכנסת. מדי יום הניח בעת התפילה באין רואים מטבע הגונה בתוך כיס התפילין והטלית של רבי יצחק. הלה מצא את המטבע מדי יום ותמה: מי הוא הנותן מעות בתוך כיס התפילין והטלית שלי?!
רבי יצחק ביקש מהשמש של בית המדרש שישגיח ויראה מי ממשמש בכיס התפילין והטלית שלו בעת התפילה ויגלה לו את זהותו, אבל לא יספר על כך לשום אדם אחר. השמש החל לשים לבו לכך, עד שבוקר אחד ראה את יחיאל ממשמש בכיס התפילין והטלית של רבי יצחק ומניח שם דבר מה. לאחר התפילה גילה השמש לרבי יצחק מי האיש שנותן לו צדקה בסתר מדי יום.
רבי יצחק החל לקרב את יחיאל והציע לו ללמוד יחדיו שישה סדרי משנה. הוא היה חוזר עמו על כל פרק משניות כמה פעמים עד שהיה שגור בפיו. וכך המשיך ללמוד עמו עד שסיימו את כל פרקי המשניות. באופן הזה גם למד עמו 'עין יעקב' על אגדות הש"ס, ולאחר שגמרו נעשה יחיאל למדן במקצת ורבי יצחק החל ללמוד עמו ספרי יראים למיניהם, ספרי מוסר וגם את ספר הזוהר הקדוש. כמו כן הצטרף יחיאל לחברה שלומדת משניות, וכך התמיד ללמוד ולהתעלות בקדושה עד ימיו האחרונים.
כאשר נפל יחיאל למשכב, הלך רבי יצחק לבקרו והכריח אותו בתקיעת כף שיתראה איתו לאחר מותו. בעת גסיסתו באו כל המשתתפים בחברת המשניות ולמדו משניות עד שהסתלק מהעולם. במשך השלושים סיימו ללמוד את כל המשניות לעילוי נשמתו.
בתום השלושים נראה יחיאל לרבי יצחק בחלומו. רבי יצחק שאל: "גלה לי היכן מקום מנוחתך?"
"מנוחתי בין הצדיקים בגן עדן", ענה יחיאל, והוסיף: "זכיתי לתקן הכול בימי חיי, פרט לדבר אחד, וחברת המשניות שלמדו בעבורי תיקנו אותו".
יחיאל המשיך לפקוד את רבי יצחק בחלומותיו בדרך קבע. רבי יצחק ביקש ממנו לפרש מאמרי זוהר מסוימים ויחיאל גילה לו איך לומדים את המאמרים הללו בגן עדן.
פעם אחת גילה רבי יצחק לאחד מקרוביו את פירושו של מאמר זוהר מסוים, כפי ששמע מפי יחיאל עליו השלום. לאחר מכן לא הופיע יחיאל בחלומותיו של רבי יצחק במשך תקופה ממושכת. כאשר הופיע לבסוף, רבי יצחק שאלו: "מפני מה איחרת לבוא הפעם?"
"מחמת שגילית לאחרים את הפירוש שגיליתי לך על מאמר הזוהר. אסור היה לך לעשות זאת, והקפידו בשמיים על כך. אבל הוכרחתי לבוא בגלל תקיעת הכף בינינו".
"מכאן ואילך לא אגלה את פירושי הישיבה של מעלה לשום אדם בעולם", הבטיח רבי יצחק, "ורק תבטיח לי שתבוא אליי בקביעות ולא תאחר".
יחיאל הבטיח והמשיך לפקוד את רבי יצחק בחלומו בקביעות ולגלות לו פירושי אמת מהעולם העליון.
לאחר תקופת מה שוב נעדר יחיאל מחלומותיו של רבי יצחק במשך תקופה ממושכת, וכאשר הגיע שאל רבי יצחק: "מדוע איחרת לבוא הפעם, הרי לא גיליתי את דבריך לאף אחד?!"
"דע לך שהעלו אותי לעולמות עליונים מאוד", אמר יחיאל, "ומר לי מאוד לרדת מאותם עולמות לזה העולם השפל, על כן איחרתי לבוא. אבל נאלצתי להגיע בכל זאת בגלל תקיעת הכף בינינו. על כן אבקש מרום מעלתו שימחל לי על תקיעת הכף וימנע ממני את הצער הנורא שבירידה לעולם הזה".
רבי יצחק מחל ליחיאל על תקיעת הכף ביניהם, והלה שב לעולמותיו העליונים ולא התגלה לו עוד.
מתוך העיתון בשבע
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אחדות זו מעבדה של בירורים
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
