ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדרכו חלף מיודענו על פני ניידת גדולה של בנק הדם, והנה מחשבה חדשה צצה בראשו – זמן רב לא תרמתי דם, וטוב אעשה אם אעשה חסד בגופי ואתרום דם. הרי בשבועות קוראים את מגילת רות, מגילת החסד, ותרומת הדם יכולה להיות הכנה מצוינת למתן תורה.
וממחשבה למעשה. שמואל ניגש אל הניידת, אך להפתעתו הרבה תלויה בפתחה הודעה מעניינת...
בערב שבועות לא מקיזים/ תורמים דם, למעט במקרים של פיקוח נפש. (עיין רמ"א או"ח תסח, י ומשנ"ב שם. וכן שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן מו. וגזרו חכמים בכל ערב יום טוב משום ערב שבועות, אך בערב יום טוב אחר אפשר יותר להקל מבשבועות). הסיבה להלכה המיוחדת הזו היא שהמקיז דם בערב שבועות מסתכן בנפשו, כי בערב שבועות יש רוח שנקרא 'טבוח', שאם ישראל לא יקבלו את התורה, חלילה, 'טובח' את בשרם ודמם של ישראל (גמרא שבת קכט:).
להלכה 'מסתורית' זו יש משמעות עמוקה ומעניינת, הנוגעת לעבודתנו בחג השבועות וליחסינו לתורה בכל השנה. אולם לפני שניגע במשמעות הרוחנית נציין כאן פרט מעניין נוסף הנוגע לשבועות. בשונה משאר החגים, אסרו חג של שבועות נקרא במשנה (חגיגה ב, ד) 'יום טבוח', כי בכל הרגלים היחידים יכולים להביא את קרבנותיהם בכל שבעת ימי הרגל, אך שבועות שהוא יום אחד בלבד אפשר להביא את קרבנותיו בששת הימים שלאחר הרגל, ובעיקר ב'איסרו חג' היו טובחים את הקרבנות. האם 'מקרה' הוא שבערב החג מסתובב רוח הנקרא 'טבוח', והיום שלמחרת החג נקרא 'יום טבוח'?
רעיון עמוק גנוז כאן. מפורסמים דברי ריש לקיש (שבת פח) על הפסוק – "ויהי בוקר יום ה שישי", שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ש'אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו- אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". ובמילים אחרות, העולם קיבל את חייו בבריאה, אך חייו היו תלויים ועומדים עד מתן תורה.
ואכן, בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, יצאה נשמתן של ישראל, וכל פעם הוריד הקב"ה טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם' (שבת פח). כלומר, במתן תורה הסתלקו מאיתנו חיינו הקודמים וזכינו לחיים חדשים.
עתה נקשור את כל חלקי הפאזל. הנשמה היא זו שמחיה את האדם. הנשמה היא חלק אלוק' ממעל. אמור מעתה, המדרגה הרוחנית שאלוקים נותן לאדם היא זו שמחיה אותו. התורה היא מדרגה רוחנית חדשה שה' נותן לעולם, לפיכך החיים הקודמים מסתלקים, ובשעה שאנו מקבלים תורה אנו מקבלים חיים חדשים.
בכל שנה, אנו חוזרים מחדש על התהליך שקרה בעת המאורע ההיסטורי שאנו מציינים באותו חג. ערב שבועות, העולם עומד וממתין בציפייה דרוכה לחיים החדשים שנקבל במתן תורה. חייו הקודמים הולכים ומסתלקים, אם נקבל את התורה נקבל חיים חדשים, ואם לאו יחזור העולם לתוהו בוהו.
כך גם בעניין הקזת הדם. הקזת הדם גורמת לגוף לייצר דם חדש, והיא בריאה מאד, כי היא 'מחדשת' את גוף האדם. הדם הוא הנפש. בדם מצויים החיים הפיזיים של האדם. מי שמחליט להמיר את החיים הרוחניים החדשים שאנו הולכים לקבל בשבועות בהתחדשות של חיים גשמיים, הוא מסתכן, חלילה, באיבוד חייו.
לעומתו, מי שאכן מקבל תורה, וזוכה לחדש את חייו בעומק רוחני, הרי ששבועות הוא נקודת הזמן בו הוא 'טובח' את חלקיו הנמוכים ומתעלה. טביחה זו מתבטאת מהבאת הקרבנות, שאנו מקריבים בהם את הבשר והדם של הקרבנות, מעלים ומתעלים. כך במקום ה'טבוח' המסוכן של ערב שבועות אנו זוכים ל'יום טבוח' לאחר החג.
ובחיי היום יום. במבט ראשוני, התורה נראית לאדם כנוטלת את חייו. הוא נדרש, כביכול, להקריב את החיים המעשיים והחומריים (שנבראו במעשה בראשית) לטובת עניינים רוחניים. אולם כשהאדם זוכה ומקבל תורה, הוא מגלה שבכך זכה לחיים חדשים, חיים עמוקים המתאימים לו ומעשירים את חייו. שנזכה לקבל תורה בשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
