ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. ביום בו נחשון בן עמינדב,
הקריב את קרבנו אשר נדב,
ארע עוד מאורע שני,
עליו קראנו בפרשת שמיני.
חפש נא עוד פרשיות בתורה,
המתארות את אותו יום גדול ונורא.
ב. במגילת רות השבוע קראנו,
ובה במתגיירת ובגואל פגשנו.
גם בפרשתנו נזכר הגואל,
בדקו נא: מה הלה מקבל?
אם גם לרש"י מבטך תשגר,
תמצא שגם בפרשתנו מופיע הגר.
ג. הבכור קיבל שליש. כפליים - קיבל הקטן.
אך לאמצעי - דבר לא ניתן!
האמנם היה זה שלא בצדק,
שהמתנות לא חולקו חלק כחלק?
ד. שלוש מילים – ברכה ראשונה.
חמש מילים – השניה.
ושבע מילים – האחרונה.
ושלשתן מצוות הכהונה!
ה. חנוכה שאינו בחודש כסלו,
וכיפורים שאינו יום התשובה מכל לב.
ו. אשה עם זר נפגשה,
בהפטרה וגם בפרשה.
האחת – סופה תהילה וגדולה,
והאחרת - כל כולה קלקלה.
האחת – מצווה לשתות, והשניה מנועה.
שתיהן מוזהרות מטומאה.
לנזירות קשורה,
האשה שבהפטרה וזו שבסדרה.
ז. היכן רמוזים בפרשה:
א. אדם ושנותיו, ב. יצחק ועקידתו,
נח וילדיו, יעקב ועבודתו,
אברהם ואורחיו. יוסף ומכירתו.
ח. באיזה פסוק על אלו מילים,
אומר רש"י את הדברים הבאים:
שלא יבואו עליך שודדים ליטל ממונך.
שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם,
וכיוון שבאים ליסטים עליו ונוטלין אותה ממנו,
מה הנאה יש לו במתנה זו?
אבל הקב"ה הוא הנותן - הוא השומר!
ט. אותו היום נטל עשר עטרות:
ראשון למעשה בראשית, ראשון לאכילת קדשים,
ראשון לנשיאים, ראשון לשכון שכינה,
ראשון לכהונה, ראשון לברך את ישראל,
ראשון לעבודה, ראשון לאיסור הבמות,
ראשון לירידת האש, ראשון לחדשים.
על איזה יום כאן מדברים,
והיכן הדברים ברש"י נזכרים?
תשובות
א. באותו יום נחנך המשכן בקרבנות מיוחדים, ובו מתו נדב ואביהוא (פרשת שמיני, השראת השכינה מתוארת גם בסוף פקודי). הגמ' במסכת גיטין דף ס' דורשת שמונה פרשיות שנאמרו באותו היום.
ב. אדם הגוזל את חבירו מחזיר לו את הגזילה, ואם מת הנגזל יחזיר את הגזילה ליורשו (- 'גואל'). אם אין לנגזל יורשים יתן לכהנים, ורש"י מביא מרבותינו שהאדם ללא היורשים הוא גר כי בישראל לכל אחד יש קרובים.
ג. ללויים ניתנו 6 העגלות ו-12 השוורים שתרמו הנשיאים לנשיאת המשכן: 2 עגלות ו-4 שוורים לבני גרשון (הבכור), 4 עגלות ו-8 שוורים לבני מררי (משאם כבד יותר- הקרשים והעמודים), בני קהת (האמצעי) לא קיבלו 'כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו'.
ד. ברכת כוהנים.
ה. חנוכת המזבח והמשכן בחודש ניסן. הגוזל מחברו ונשבע לשקר מביא איל אשם 'אין הכיפורים' (ה', ח').
ו. בפרשה- האשה הסוטה נסתרה עם זר. משקים אותה את המים המאררים ומשביעים אותה שלא נטמאה (-שלא חטאה). רש"י (ו', ב') כותב שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
בהפטרה- המלאך ציווה את אם שמשון לנהוג בנזירות עד לידתו, שלא להיטמא למת ושלא לשתות יין.
ז. רש"י מביא את דרשות חז"ל על קרבנות הנשיאים-
'קערת כסף'- בגימטריה 930 כשנותיו של אדם הראשון, ומשקלה 130 כגילו כשהעמיד תולדות. 'מזרק אחד כסף'- בגימטריה 520 כגילו של נח כשהעמיד תולדות והקדמת גזירת המבול, ומשקלה 70 כמנין האומות שיצאו מבניו. 'פר אחד'- כנגד אברהם שלקח לאורחים פר אחד. 'איל אחד'- כנגד יצחק שנלקח איל במקומו בעקידה. 'כבש אחד'- כנגד יעקב שהפריד את הכבשים. 'שעיר עזים'- לכפר על מכירת יוסף.
ח. הברכה הראשונה בברכת כהנים 'יברכך ה' וישמרך'.
ט. יום הקמת המשכן והקרבת קרבן נחשון בא' ניסן (ז', י"ב).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









