ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
בדברינו השבוע נציע חוט מקשר שישמש גם כבריח תיכון המחבר בין כל חלקי הפרשה.
כפי שכבר הזכרנו בעבר עם ישראל נמנה "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר א' ב). הוא גם חונה "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, ב' א). הרעיון המרכזי שעומד מאחורי קביעה זו הוא שלכל ילד יהודי יש את הזכות היסודית לדעת לא רק מי היא אמו אלא גם מי הוא אביו. זכות יסוד זו, היא הבונה את המחנה על אדני קדושה והיא ההופכת את עם ישראל, לעם מיוחד שעורר גם את התפעלותו של הנביא מבני אומות העולם, שבא ל"ברך" ומצא את עצמו באמת מברך. כשבלעם ראה את מחנה ישראל, הוא הכריז "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שם כ"ד ה). מסביר המדרש ורש"י בעקבותיו: "ראה שלא היו פתחיהן של ישראל מכוונים זה לזה, ..., כדי שלא יסתכל כל אחד ואחד מהם בביתו של חברו" (מדרש אגדה פרשת בלק כד). זו דרכו של המדרש ללמד את הרעיון של שמירת קדושת המשפחה בלשון שתאפשר לחנך על כך, כל ילד יהודי מגיל צעיר מאוד. זהו התנאי להשכנת שכינה על המחנה הישראלי ועל המשכן, שהתורה עוסקת בבנייתו בעקיפין ובמישרין מהתחלת פרשת תרומה בספר שמות ועד לפרשת בהעלותך. כך מפורש גם בגמרא: "אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר לא תשרה שכינה עליהם שנאמר מה טבו אהליך יעקב..." (סנהדרין קה ע"ב). גם פרשת במדבר וגם פרשת נשא עוסקות במילוי התנאי היסודי של שמירת קדושת המחנה כתנאי להשכנת שכינה. המִפקדים נערכו כדי להראות קבל עולם שאכן מחננו קדוש, אפשר למנות את כולם לבית אבותם. ממילא יש מקום למשכן ולכן צריך גם את הלויים משמשיו. לכן, צריך לשלוח את הטמאים אל מחוץ למחנה הקדוש. לכן אין מקום למעילות ובגידות במחנה ישראל. פרשית המעילה בכספים נגררה לתוך פרשתנו על ידי פרשת סוטה שגררה אחריה גם את פרשת נזיר.
אחרי שהתברר כי העם מִתפּקד וחונה "לְבֵית אֲבֹתָם", אז ניתן לברך את העם בברכת כהנים שהצטרפה מרגע זה לברכת הבנים שטבע יעקב, היא הברכה שכל אב יהודי מברך את בניו ובנותיו מתוך ודאות מוחלטת בייחוסם.
בסופו של הליך חשוב ויסודי זה, הבנוי על הזכות הבסיסית של כל ילד יהודי להכיר את אביו ולהתייחס אחריו, יכולה המשפחה היהודית לשמש בסיס להשכנת שכינה באופן פרטי ויכול מחנה ישראל לשמש כבסיס להשכנת שכינה באופן כללי.
נסיים בתפילה כי יתקיים בנו "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים" (שמות כ"ט מה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
