ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
בדברינו השבוע נציע חוט מקשר שישמש גם כבריח תיכון המחבר בין כל חלקי הפרשה.
כפי שכבר הזכרנו בעבר עם ישראל נמנה "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר א' ב). הוא גם חונה "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, ב' א). הרעיון המרכזי שעומד מאחורי קביעה זו הוא שלכל ילד יהודי יש את הזכות היסודית לדעת לא רק מי היא אמו אלא גם מי הוא אביו. זכות יסוד זו, היא הבונה את המחנה על אדני קדושה והיא ההופכת את עם ישראל, לעם מיוחד שעורר גם את התפעלותו של הנביא מבני אומות העולם, שבא ל"ברך" ומצא את עצמו באמת מברך. כשבלעם ראה את מחנה ישראל, הוא הכריז "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שם כ"ד ה). מסביר המדרש ורש"י בעקבותיו: "ראה שלא היו פתחיהן של ישראל מכוונים זה לזה, ..., כדי שלא יסתכל כל אחד ואחד מהם בביתו של חברו" (מדרש אגדה פרשת בלק כד). זו דרכו של המדרש ללמד את הרעיון של שמירת קדושת המשפחה בלשון שתאפשר לחנך על כך, כל ילד יהודי מגיל צעיר מאוד. זהו התנאי להשכנת שכינה על המחנה הישראלי ועל המשכן, שהתורה עוסקת בבנייתו בעקיפין ובמישרין מהתחלת פרשת תרומה בספר שמות ועד לפרשת בהעלותך. כך מפורש גם בגמרא: "אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר לא תשרה שכינה עליהם שנאמר מה טבו אהליך יעקב..." (סנהדרין קה ע"ב). גם פרשת במדבר וגם פרשת נשא עוסקות במילוי התנאי היסודי של שמירת קדושת המחנה כתנאי להשכנת שכינה. המִפקדים נערכו כדי להראות קבל עולם שאכן מחננו קדוש, אפשר למנות את כולם לבית אבותם. ממילא יש מקום למשכן ולכן צריך גם את הלויים משמשיו. לכן, צריך לשלוח את הטמאים אל מחוץ למחנה הקדוש. לכן אין מקום למעילות ובגידות במחנה ישראל. פרשית המעילה בכספים נגררה לתוך פרשתנו על ידי פרשת סוטה שגררה אחריה גם את פרשת נזיר.
אחרי שהתברר כי העם מִתפּקד וחונה "לְבֵית אֲבֹתָם", אז ניתן לברך את העם בברכת כהנים שהצטרפה מרגע זה לברכת הבנים שטבע יעקב, היא הברכה שכל אב יהודי מברך את בניו ובנותיו מתוך ודאות מוחלטת בייחוסם.
בסופו של הליך חשוב ויסודי זה, הבנוי על הזכות הבסיסית של כל ילד יהודי להכיר את אביו ולהתייחס אחריו, יכולה המשפחה היהודית לשמש בסיס להשכנת שכינה באופן פרטי ויכול מחנה ישראל לשמש כבסיס להשכנת שכינה באופן כללי.
נסיים בתפילה כי יתקיים בנו "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים" (שמות כ"ט מה).
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
