ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אלול תשס"ד
שאלה
אבקש הדרכתכם בנושא קבורת שאינם יהודים מבחינת ההלכה (אבל קשורים בתוקף הנסיבות שהזמן גרמן לקהילה), בבית העלמין של הקהילה. מדובר בעיקר בבנות זוג נוכריות ליהודים, או באנשים שחשים את עצמם יהודים מצד שאביהם היה יהודי אבל אמם הורתם אינה יהודייה. הצורך נמצא מתחת לפני השטח, וטרם נקבעו תקדימים. ידוע לי באופן כללי על חלקות נפרדות שנקבעו בבתי עלמין בארץ.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
143 - שימוש במיחם עם מד גובה בשבת
144 - קבורת נוכרים בני זוג של יהודים ר"ל
145 - הכנת תכניות אדריכליות ל"בית-כנסת" קראי
טען עוד
קוברים מתי גויים1 וכן מלווים אותם2 מפני דרכי שלום.
אין לקבור גוי ליד יהודי3, ויש להרחיק בין הקברים לכתחילה ח' אמות4, ובדיעבד מספיקות גם ד' אמות5. כמו כן ניתן במקום זה להקים מחיצה בגובה י' טפחים6, אשר יכולה להיות גם גדר חיה של צמחים7, ואם אפשר לעשות הרחקה וגם מחיצה – עדיף8.
באשר לסדרי ההלוויה: א. אין לעשות טהרה ולהלביש את המת בתכריכים9. מעיקר הדין ניתן לומר קדיש על גוי וכן אשכבה וכד', ואין בכך אסור10. יש לשקול היטב את המצב, כמבואר לעיל, אם אין בכך משום מתן תחושה לציבור כאילו המת היה יהודי (דבר העלול לגרום למתן לגיטימציה לנישואי תערובת, הכרה בילדיו כיהודים כשאינם כאלה וכדו') ולפעול בהתאם11.
מאידך גיסא, יש לשקול את הדברים בזהירות מרבית, לפעול בדרכי נועם ולהיזהר שלא לפגוע באנשים שנמצאים בתהליך התקרבות או לגרום חלילה למחלוקת שתהרוס את הקהילה. והחכם עיניו בראשו12.
________________________________________________
1 גיטין (סא ע"א), שו"ע (יו"ד סי' שסז סע' א).
2 ה"בית יוסף" (שם), בתנאי שאין בהלוויה סממנים של עבודה זרה, כגון הליכה לאחר צורת צלב וכד' – ה"דעת תורה" למהרש"ם (שם).
3 סנהדרין (מז ע"א): "אין קוברין רשע אצל צדיק", ורש"י (גיטין סא ע"א ד"ה עם מתי ישראל) והר"ן (שם כח ע"א מדפי הרי"ף ד"ה קוברים) פסקו שהוא הדין שאין קוברים גוי אצל ישראל.
4 ה"גליון מהרש"א" (יו"ד סי' שסב ד"ה אצל צדיק), כיוון שמת תופס ד' אמות (סוטה מד ע"א), וצריך שלא ייגעו התפיסות זו בזו. וכן פסק ה"אגרות משה" (יו"ד א סי' קס) שטוב להחמיר בכך, ושם (ב סי' קלא וקנב) פסק סתם ששיעור ההרחקה ח' אמות. וכן פסק בשו"ת "מנחת אליעזר" (ב סי' מא).
5 דעת מרן הגר"ש ישראלי (שו"ת "במראה הבזק" א תשובה סז; כז במהדורה ראשונה) שכל דין תפיסת הקבר נאמר לגבי טומאה והחשש שמא יאהיל, שאינם שייכים בגוי (עיין בשו"ע יו"ד סי' שעב סע' ב, במחלוקת אם קברי עכו"ם מטמאים באוהל, ושם נראה שאף המחמירים, אין זה מעיקר הדין אלא חומרה), ולכן מספיקות ד' אמות. וכן נראה מה"אגרות משה" (יו"ד ב סי' קמט), שמעיקר הדין מספיק ד' אמות.
6 "אמרי יושר" (סי' יג), "אגרות משה" (יו"ד ב סי' קלא-קנב), "שבט הלוי" (ז סי' קצג) וה"ציץ אליעזר" (חלק "אבן יעקב" סי' כו) – בניגוד לרמ"ע מפאנו (סי' מד), שממנו עולה שמחיצה אינה מועילה, וכן בניגוד ל"מנחת אליעזר" (שם), הדורש שהמחיצה תהיה גם במעבה הקרקע.
7 "ציץ אליעזר" (שם).
8 "ציץ אליעזר" (שם). וכן ראוי לעשות, היות שיש הסוברים (ראה בהערה 6 לעיל) שמחיצה אינה מועילה, וכן דעת ר' שלמה קלוגר בשו"ת "טוב טעם ודעת" (מהדו"ג ב סי' רנג), הובא ב"ציץ אליעזר" (טז סי' לו). לדעת מרן הראי"ה קוק (שו"ת "דעת כהן" סי' רא), כאשר הוקצה שטח לקבורת יהודים והחלו לקבור בו נתקדש כל שטח בית הקברות, וממילא אסור לקבור בו גויים אף בהפסק מחיצה ובריחוק מקום, ולכן יש להשתמש בהיתרים דלעיל רק כאשר מתעוררת בעיה, אלא אם מדובר בחלקות חדשות, שמלכתחילה לא הוקצו לקבורת יהודים.
9 עיין בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ג סי' קמז), שאין לתת תכריכים לנוכרים (בניגוד למי שנישא לנוכרית ורוצה). בעניין טהרה אין דעתו מפורשת לגבי נוכרים, אך לגבי בני זוגם היהודיים הוא כותב שאם הם ישלמו לאנשים שיעשו זאת יכולים לעשות, אך אין לעשות להם רחיצת ט' קבין, וכל שכן לנוכרים עצמם. וראה שם שאין להספידם אלא בשבח אמיתי שיש בהם ותמורת שכר, ובכל אופן הרב צריך להשתמט גם מזה בכל מה שאפשר.
10 שו"ת "יחוה דעת" (ו סי' ס) דן בשאלה אם גר יכול לומר קדיש ואשכבה על אביו הנוכרי, וכתב שמותר. ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה ע במהדורה ראשונה כח 2) שישנן הגבלות בעניין זה.
11 עיין "יחוה דעת" (שם), שהעלה סברה לכך שיש בזה עניין חיובי, כיוון שאביו הביאו לחיי העולם הזה וכך זכה הבן להתגייר ולבוא לחיי העולם הבא. אך בענייננו אין שום עניין באמירת הקדיש והדבר עלול לגרום לנזקים, ולכן יש לשקול בזהירות רבה את הדברים ולנהוג בהתאם.
12 הערת הגרנ"א רבינוביץ'.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
