ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
אמירות מעין אלו באות מתוך תסכול וחוסר אונים, אך יש בהם גם מידה מסויימת של הגיון מחושב. ההנחה היא שאם לא אצביע על הבעיה במלוא חומרתה, לא יחול השינוי המיוחל, ואנו עלולים להתרגל לחסרונות. מטרת הביקורת הלא נעימה, היא לגרום לרצון לשינוי, כזה שיביא את האדם לאפיק חיובי.
אכן, קיים צורך אמיתי להדגיש את "חוסר השלמות", וככל שנפנים את החסרון שנפל בשלמות, ככה יתמלא אותו חסרון ב"שלמות", במעשים חיוביים. לפיכך, מתיחת ביקורת היא דבר חיוני ונצרך כדי לחולל שינוי.
אלא שיש להזהר מלקחת את הדברים צעד קדימה, ולהפוך את הביקורת לדרך חיים. גישה זו נוגעת לכלל ההתיחסות לצדדים השליליים שבחיים, מהמקום הנמוך של עיסוק תמידי בחדשות רעות (עי' קידושין ע ע"ב 1 ) ועד ביטויה בעבודת ה' ברמות גבוהות, בצורת מחשבה שיש להדגיש באופן תמידי את החוסר שבגלות וברוע מצבנו, את חסרון בית המקדש, רק כך נשאף למציאות טובה יותר.
כאמור יש בדברים גרעין של אמת, אך יש בהם גם נקודת טעות.
כשם שיתרון האור ניכר ומאיר ביותר דוקא מתוך החושך (קהלת פ"ב יג, זוה"ק תזריע מז ב 2 ), כך גם החושך והחסרון מתבלט וניכר דוקא מתוך האור. החסרון ניכר דוקא מתוך כך שאני מגדיר את המציאות העקרונית כשלמה. כאשר אדם מדגיש יתר על המידה את החסרון, לאט לאט נוצר מהפך, ושוב אין המציאות מוגדרת כ"מציאות שלמה שחל בה חסרון", אלא היא נתפסת כמציאות פחותה במהותה.
אם אדם יקנה רכב ישן וחבוט, הוא לא ישים את ליבו אל מספר שריטות בשילדת הרכב. ומדוע? כי רכב ישן וחבוט הוא, וכך דרכו של רכב חבוט שיהא מלא בשריטות. לעומת זאת ב"יגואר" חדשה, שריטה צורמנית לאורך הרכב, היא "חוסר השלמות" שניכר ובולט לעין. דוקא השלמות היא שמדגישה את החוסר!
כך גם בעבודת הנפש. אדם המגדיר את עצמו כ"כשלון" וכ"רשע", לא יתרגש כל כך מכשלונות ומרשעיות נוספות (עי' קידושין מ ע"א 3 ), ועל כן אמרו חז"ל (אבות פ"ב): "ואל תהי רשע בפני עצמך". יתרה מזו אמרו בזוהר (בלק קצה ע"א 4 ) שאדם צריך תמיד לראות את עצמו כצדיק וחסיד, ואם חטא, יראה עצמו כחסיד בעצם זה שהתודה ועוזב את חטאיו. בגישה כזו דוקא, כאשר לנגד האדם עומדת התמונה של עצמו כ"שלם", כל חסרון של שלמות ניכר וצורב יותר. אדם זה לא יעשה מעשים פחותים, כי ניכר לו כמה הם אינם שייכים אליו – כמה הם "חסרים".
כפי האמור, כן הוא בבואנו לחולל שינוי אצל אחרים, הדגשת חסרונותיהם באופן תדיר, לא הם שיביאו לשינוי. הרגשת הצורך להשתנות תבוא דוקא אם במשך רוב הזמן נדגיש את השלמות שלהם. וכפי שנהג אהרן הכהן (אבדר"נ נ"א פי"ב 5 ): "כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע...באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר: "אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן, בושתי הימנו שנתן לי שלום". ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה" – הרי שדוקא הדגשת השלום והשלמות שיש לאהרן עם אותו אדם, היא שהדגישה כמה לא שייך שיחטא.
אם נחזור לדוגמאות בהם פתחנו: דוקא עיסוק בדברים הטובים שיש בעם ישראל, הם שיגרמו לזעזוע כאשר פוגשים רישעה. עיסוק בביהמ"ק ובמעלותיו, הוא שידגיש את חסרונו 6 . וכן בתחום הביקורת, בקשר היום יומי יש ליתן דגש למעלות שבנו, ורק על גבי זה יכולה לבוא אמירה כגון: "באיזו דרך ארץ נהגת אתמול, ממש התפעלתי. וזה לא פעם ראשונה שאני רואה מעלה זו אצלך.... דוקא בגלל זה לא הצלחתי להבין את התנהגותך היום". "יש לי כשרונות כל כך ברוכים, הצלחתי כל כך הרבה פעמים. חבל שכאן לא הצלחתי להביא את הדברים לידי ביטוי". דוקא ביקורת שבאה על מצע של אור ופירגון, היא שבונה לטווח הארוך.
^ 1.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב
ותני: כל הפוסל - פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל.
^ 2.קהלת פרק ב, יג
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ:
זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מז עמוד ב
...דאמר רבי שמעון לרבי אבא ת"ח רזא דמלה לא נהיר חכמתא דלעילא ולא אתנהיר אלא בגין שטותא דאתער מאתר אחרא ואלמלא האי נהירו ורבו סגיא ויתיר לא הוה (להוי) ולא אתחזיא תועלתא דחכמתא, ובגין שטותא אתנהיר יתיר ונהירין ליה יתיר הדא הוא דכתיב שיש יתרון לחכמה לחכמה סתם מן הסכלות סתם, וכך לתתא אלמלא לא הוה שטותא שכיח בעלמא לא הוי חכמתא שכיח בעלמא והיינו דרב המנונא סבא כד הוה ילפין מניה חברייא רזי דחכמתא הוה מסדר קמייהו פרקא דמלי דשטותא בגין דייתי תועלתא לחכמתא בגיניה, הדא הוא דכתיב (קהלת י) יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט משום דהיא תקונא דחכמתא ויקרא דחכמתא, ועל דא כתיב ולבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות, ר' יוסי אמר יקר מחכמה ומכבוד כלומר יקרא דחכמתא ונוי דילה ויקרא דכבוד דלעילא מאי היא סכלות מעט, זעיר דשטותא אחזי וגלי יקרא דחכמתא וכבוד דלעילא יתיר מכל ארחין דעלמא, כיתרון האור מן החשך תועלתא דנהורא לא אתייא (נ"א אתחזי) אלא מן חשוכא, (ולעולם) תקונא דחוורא מאי היא אוכמא אלמלא אוכמא לא אשתמודע חוורא ובגין אוכמא אסתליק חוורא ואתיקר, א"ר יצחק משל למתוק במר דלא ידע אינש טעמא דמתיקא עד דטעים מרירא מאן עביד להאי מתיקא הוי אומר האי מרירא, והיינו דכתיב (שם ז) גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וכתיב...
^ 3.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א
ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא, אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא, איכא מידי למיכל? אמרה ליה: איכא דבר טמא, אמר לה: מאי נפקא מינה? דעביד הא אכול הא. שגרת תנורא קא מנחא ליה, סליק ויתיב בגויה. אמרה ליה: מאי האי? אמר לה: דעביד הא נפיל בהא, אמרה ליה: אי ידעי כולי האי לא צערתיך.
^ 4.זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצה עמוד א
שוי גרמיה בהדי חסידים דכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני בגין דאצטריך ליה לבר נש דלא לשואה גרמיה רשע, ואי תימא א"ה לא יפרט חטאוי לעלמין לאו הכי אלא כד יפרט חטאוי כדין איהו חסיד דאתי לקבלא תשובה אפיק גרמיה מסטרא בישא דהוה בטנופא דילה עד השתא והשתא אתדבק בימינא עלאה דאיהי פשוטה לקבלא ליה.
^ 5.מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יב
ר"מ אומר מה תלמוד לומר ורבים השיב מעון. כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע [לו באדם רע או] באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה.
^ 6.וכן מצינו בחנוכת בית שני, שדוקא הזקנים שעוד זכרו את הבית הראשון בכו והרגישו בחסרונו.

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הכוח המיוחד של שבת שובה

איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הלכות שטיפת כלים בשבת

ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?

אנחנו קודש למענך

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















