ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
כך מצאנו בילקוט שמעוני (רות סי' תקצו): "ומה ענין רות אצל עצרת, שנקראת בעצרת, בזמן מתן תורה? ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין". מלמדים אותנו חז"ל שקבלת תורה וקנינה אינם באים בהיסח דעת. כשם שרות בבואה לקבל את יהדותה היתה מוכנה למאמץ וליסורים, כך הרוצה להחכים בחוכמת התורה, צריכה להיות לו נכונות להתאמץ ואף להתייסר, כדי להתחבר למשפטי ה' הנעלים והמרוממים.
טעם אחר לקריאת רות בשבועות מוזכר בספרים רבים, והוא מבוסס על המסורת שדוד המלך נולד ביום זה ואף נפטר בו.
ואכן מגילת רות קשורה בטבורה לדוד המלך. בסופה של המגילה מוצגת השושלת היוצאת מרות, והמגילה מסתיימת במלים "וישי הוליד את דוד", ללמדנו שמעשיה של רות הקנו לה את הזכות הגדולה להביא לעולם את בית המלוכה.
חז"ל מצאו גם קשר בין שמה של הגיורת המפורסמת לדוד. בגמרא במסכת בבא בתרא (יד, ב) מובא שנקרא שמה רות "שיצא ממנה דוד שריווה להקב"ה בשירות ותשבחות". משמעות הדברים ששמה של רות המבטא את מהותה הפנימית, מזכיר את תכונתו המיוחדת של הבן הגדול שכתב את ספר תהילים המלא בשירות ותשבחות לקב"ה.
אולם האם קיים גם קשר בין תכונת המלכות של דוד המלך לבין עיצומו של יום? האם המלכות קשורה לתורה שניתנה לעם ישראל ביום זה?
מצאנו התייחסות לענין זה בדברי הרב קוק זצ"ל בקובץ המאמרים העוסקים בחג השבועות (השבת ישראל והזמנים - מאמרי ראי"ה עמ' 173).
הרב זצ"ל פותח בהלכה שקיימת חובה על המלך לכתוב לעצמו ספר תורה. מלבד ספר התורה שכל אחד מישראל חייב לכתוב לעצמו כדי לקיים את הציווי "כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא, יט), מחייבת התורה את המלך לכתוב לעצמו ספר תורה נוסף, "וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח). והשאלה, מה המשמעות היחודית של ספר זה, ומדוע נדרש המלך לכתוב אותו?
לפני מתן תורה, כאשר משה רבינו מכין את עם ישראל למעמד הר סיני הוא אומר להם (שמות יט, ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". יש בביטוי זה דרישה מיוחדת לעם ישראל. עמנו נדרש לכונן ממלכה, שהקודש הוא האידיאל המרכזי המוביל אותה.
קיים שוני מהותי, אומר מרן הרב, בין אדם פרטי המתקדש ומיטהר ומודרך בכל מעשיו על ידי תורה ומצוותיה, ובין עם שלם המונהג על ידי אידיאלים רוחניים עליונים. ואם ביחס ליחיד יודעים אנו עד כמה קשה הדבר להגיע לכך שהפעולות והמעשים יהיו מכוונים ומותאמים לדרכה של תורה, הרי שבצבור קשה הדבר שבעתיים.
וכותב הרב קוק: "אנו יודעים שהיצר הרע שבאדם הפרטי – הרי הוא מתגבר בכפלי כפליים באדם המדיני הכללי, עד שכל מושגי הטוב והרע, הצדק והרשע, הרי הם נעשים אבודים לגמרי בתוך המהומה המדינית והקלחת הממלכתית הרותחת, אשר היא כים נגרש".
ואנו שחיים כיום במדינת ישראל לאחר למעלה מששים שנות עצמאות, יכולים להעיד על נכונות מבטו ארוך הטווח של הרב זצ"ל. חשים אנו בכל עומק הכרתנו, עד כמה נדרש התיקון בחברה ובציבוריות הישראלית, ועד כמה רחוקה רשות הרבים שלנו מקדושה וטהרה הן ביחסים שבין אדם לחברו והן בבין אדם למקום.
אלא שלנוכח עוצמתה של הבעיה שניתן להגדירה כמובנית בעצם התארגנותו של הצבור, קיים לדעת מרן הרב זצ"ל פתרון תורני אלוקי הנותן מענה. "בשביל כך נטע יוצר העולמים מראש ומקדם את שמו של משיח לפני בריאת העולם, "לפני שמש ינון שמו" (תהלים עב, יז)".
הרב מסתמך על הגמרא במסכת נדרים (לט, ב) שם מובא ששבעה דברים נוצרו לפני בריאת העולם. היו מספר יסודות שהוטבעו בתשתיתו של העולם עוד לפני יצירתו בפועל, ואחד מהם הוא המשיח. פירוש הדברים הוא, שהבורא מתוך הכוונה להוביל את העולם לתיקון, נטע בו יסודות שיביאו להשלמתו. המענה לבעיה הציבורית היסודית, הוא יצירת דמות מרכזית של המלך המשיח, דמות שניתנו לה התכונות המתאימות כדי שתוכל לאחד את העם, ולהובילו ליצירת ממלכה ההולכת בדרך היושר והמוסר, בדרך הקודש.
הפתרון האלוקי לאתגר העצום אותו צריך לבצע המלך, מוצא את ביטויו במצוה המיוחדת של כתיבת ספר התורה הנוסף בה מחויב מלך ישראל. ומסביר הרב זצ"ל, שמצוה זו באה להגדיר את מחויבותו המיוחדת של המלך המשיח להנהיג את האומה בדרך ה', ולקבוע את צביונה ואורחותיה בהתאם לתורת ישראל.
קיים אם כן קשר מיוחד בין התורה למלכות. את הביטוי לקשר המיוחד הזה, מוצאים אנו בעובדה שביום בו ניתנה תורה, כדי שעם ישראל יגשים את המטרות הרוחניות שלו, נולד דוד המלך. על אדם זה הוטלה המשימה להוציא מן הכוח אל הפועל את האתגר האדיר להביא את עם ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
מדברי הרב זצ"ל למדנו אם כן שבמעמד הר סיני זכינו לקבלת תורה כפולה, קבלת תורה אישית וקבלת תורה ציבורית.
וכאשר מתכוננים אנו, עם סיום ספירת העומר, לקראת המעמד הגדול של מתן תורה בחג השבועות, נזכור, כי מחויבים אנו לקבל את התורה מחדש במלוא משמעותה. על כל יחיד ויחיד לקבל מחדש את התורה הפרטית שלו בשלמותה. יחד עם זאת צריכים אנו גם לקבל את התורה הציבורית. שומה עלינו להיות מאוחדים בתפילה, בשאיפה ובכמיהה לחזרת מלכות בן דוד משיח צדקנו, ומתוך כך נגיע ברצות ה' לקיום השלם בפועל הלכה למעשה של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה באנו לעולם הזה?
איך נהנים כשעובדים קשה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
