ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רמב"ם (עירובין ג, יח) פסק כשיטת ר' שמעון, וסובר גם הוא שטלטול כלים ששבתו במקומות שאינם ראויים לדירה מותר בכל המקומות שאינם ראוים לדירה והם נחשבים כרשות אחת וכן פסקו הטור ושו"ע באורח חיים סימן שעב.
בהל' מילה (ב, ו) הרמב"ם פסק שאם שכחו להביא סכין למילה, אסור להביא אותם מחצר לחצר. ולכאורה קשה אם מותר לטלטל כלי ששבת בחצר, אם כן מדוע אסור לטלטל סכין של מילה דרך חצירות? הכס"מ שם מתרץ שמדובר כשהסכין שבתה בבית (כן הקשו ותירצו גם חלק מהראשונים על שבת קל ע"ב).
אמנם אור שמח ביאר שלמרות שהסכין היה בחצר, אסור להביא אותו לדעת הרמב"ם, זאת מכיון שלרמב"ם סכין שמיוחד למילה הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, וכיון שבבין השמשות היה מוקצה, ממילא הוקצה לכל השבת לעניין טלטול, וגם אם במהלך השבת הותר איסור טלטול מוקצה, כי משתמשים בסכין לצורך המילה, עדיין נשאר איסור להעביר אותו בין החצרות, כי לא נחשב ששבת בחצר.
סברא דומה כתב אור שמח (עירובין ג, יח) שרק כלים ששבתו בחצר דינם כשבתו בחצר וניתן לטלטל אותם ברשויות הדומות לה, אבל אוכל ששבת בחצר, לא נחשב ששבת בחצר כיון שסופו להיכנס לבית, כי הבית הוא מקום האוכל, ולא החצר, לכן הוא מחמיר ואומר שאם אוכל שבת בחצר לא יהיה ניתן להעביר אותו לחצר אחרת שאינה מעורבת.
רש"י בשבת (קל ע"ב ד"ה מותר לטלטל) כתב שניתן לטלטל בחצר כלי גם אם הוא לא שבת בתוך החצר, אלא שהוציאו אותו בשבת לחצר, באופן שהוציא בגד דרך מלבוש ואח"כ פשט אותו, ומותר לדעת ר"ש לטלטל אותו בכל החצר. (וכ"כ תוס' (עירובין צא ע"ב) שכלים ששבתו בבית מותר לטלטל אותם בכל החצר) ורעק"א הקשה עליו שהגמרא בעירובין (צא ע"א) אומרת במפורש שבגדים כ'כומתא וסודרא' ששבתו בבית והוציאו אותם דרך מלבוש לחצר, אסור להוציא אותם לחצר אחרת? ולכן הוא פסק שאם הוציאו מהבית לחצר שאינה מעורבת, גם בהיתר אין לטלטל אלא בד' אמות.
השפת אמת (שבת שם) וביאור הלכה (שעב) ביארו שרש"י מודה שאסור להעביר כלים אלו ששבתו בבית לחצר אחרת, וזה מה שנאמר במסכת עירובין. אבל כאן מותר לטלטל אותם באותה חצר וזה מותר גם יותר מד' אמות. וביאור הלכה הביא מחלוקת ראשונים בזה. כמו כן החזו"א (אור"ח קד, כב) הוכיח מכמה מקורות שאין לכאורה הגיון בדברי רעק"א, שסובר שאין להזיז את החפץ שהיה בבית ויצא לחצר מהמקום שבו הגיע לחצר כלל, כיון שדין החצר שאינה מעורבת שונה מדין רשות הרבים ולכן אין סיבה לאסור בטלטול כלים גם אם אין זה מקומם כאן. לפי זה נראה שגם לשיטת האור שמח, יהיה ניתן לטלטל את האוכל או סכין המילה בתוך אותה חצר שבה שבת, וכל הדיון שלו הוא רק לגבי העברת דברים אלו לחצר אחרת, ובזה הוא אוסר.
סיכום: שיטת ר' שמעון היא שמותר לטלטל חפץ ששבת בחצר שאינה מעורבת בכל המקומות הציבוריים שאינם מעורבים בעיר, וכן ההלכה. האו"ש חידש שבדברים שהיו מוקצה בתחילת שבת, וכן בדברים שאינם שייכים לשימוש החצר, דין זה לא חל. רש"י אומר שגם אם הוציא לחצר בשבת בהיתר יכול לטלטל בכל החצר, למרות שהיא לא מעורבת. אמנם ביאור הלכה הביא בזה מחלוקת ראשונים, וכתב שגם לרש"י אסור להוציא לחצר אחרת, אלא רק לטלטל באותה חצר. וחזון אי"ש כתב שמי שחולק על רש"י זו דעת יחיד, ואינו מפורש, ולכן אין לפסוק כך. ולרעק"א אסור לטלטל את החפץ כלל אפילו בתוך החצר.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
