ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הלידה לוותה בשמחה רבה, והברית משכה תשומת לב מיוחדת, שהרי אביו של התינוק היה רבי מיימון הדיין מנכבדי הקהילה. אך כיתר הבריתות, היא נחגגה בקרב אנשי העיר, ולא הוזמנו אליה נציגים מכל רחבי העולם היהודי. העולם המשיך לנהוג כמנהגו. מאורע מקומי שלא משך תשומת לב רבה.
שנים עברו, וכיום יודעים כולנו, שלידה זו הייתה מאורע מהפכני בתולדות העולם היהודי, ואף השפיעה על העולם כולו. לתינוק קראו משה בן מיימון, הלא הוא – הרמב"ם.
לעיתים, תקופות חדשות נולדות בהיחבא, שהרי אין איש היודע שכאן גנוזה תחילתה של תקופה חדשה.
כך נוהגת גם התורה בפרשתינו. בלי שום תמרור אזהרה, אנו מדלגים מרחק של 38 שנה, מדור יוצאי מצריים לדור הנכנסים לארץ. פרשת פרה אדומה נאמרה עוד לדור יוצאי מצריים, ואילו – 'ויבואו כל העדה... ותמת שם מרים... ולא היה מים לעדה' ופרשיית מי מריבה, אירעו אצל הנכנסים לארץ.
רגעי מעבר אלה עטופים בנקודה מעניינת. נושא – 'הפה' חוזר כאן פעמים רבות. הפרשיה כולה עוסקת בניסיון מחודש לפתוח את 'פי הבאר'. משה ואהרון נצטוו לדבר אל הסלע בפיהם, ולגרום לו לפתוח את פיו ולהוציא מים, אך הם מעדיפים לנטוש את הפה ולהכות את הסלע במטה, ובכך מפסידים את מקומם בין באי הארץ.
מדהים לגלות, שיש עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (אבות ה, ו), כלומר – ברגעי המעבר מימי המעשה ליום הקדושה והמנוחה. שלושת הראשונים שבהם – "פי הארץ, ופי הבאר ופי האתון". השלישיה הזו מופיעה בשלושת הפרשיות, שאנו מצויים בליבן – פי הארץ בקורח, פי הבאר בחוקת, ופי האתון בבלק.
נזכיר גם שמיתת הצדיקים מוזכרת כמיתה 'על פי ה'', מיתת נשיקה בפה. אמור מעתה, שרגעי המעבר בין ארץ לשמיים – ימי חול ושבת, המדבר וארץ ישראל, גוף ונשמה נעוצים בכוח הפה.
ואכן (כפי שמבאר המהר"ל – גבורות ה' פרק ל'), כח הדיבור בפה הוא כח החיבור בין רוח וגשם. האוויר הרוחני יוצא מהריאות ופוגש את כלי המבטא הגשמיים שבפה, ומהחיבור ביניהם נולד הדיבור. לפיכך, מעלתו של האדם בדיבורו, כידוע מתרגום אונקלוס, ש"ויהי האדם לנפש חיה", מתרגם – "לרוח ממללא" - לרוח מדברת.
לפני כניסתנו לארץ, עלינו לתקן את כח הפה. התיקון מתחיל ב'פי הארץ' הסוכר את הדיבור השלילי במחלוקת. ממשיך ב'פי הבאר', הפה הופך לכוח מעניק חיים, ואם היינו זוכים ומשה היה מדבר, עצם הדיבור היה מוליד מים חיים. ונשלם ב'פי האתון', כשאשת החמור – החומריות, פותחת פיה ברוחניות, ומלמדת שצריך לדבר רק דיבורים טובים ולא קללות.
מכאן למדנו עד כמה עלינו לשמור על פינו. ואכן, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל אמר, שבכוונה תחילה שלח הקדוש ברוך הוא לעם ישראל את החפץ חיים זצ"ל, ללמדנו את שמירת הלשון, ערב שיבת ישראל לארצו, כי עם התחדשות החיים הציבוריים בארץ קל להיגרר ללשון הרע, ועלינו ללמוד להינצל ממנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
