ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נחמה רחל בת ר' אלתר יצחק ז"ל
ה. בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַתְּשׁוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְשׁוּעַת הַכְּלָל• בְּלִי תְּשׁוּבָה פְּנִימִית עֲמֻקָּה מִכָּל חֵטְא וְעָווֹן. אָמְנָם יָחִיד שֶׁשָּׁב בְּמוּבָן זֶה• מוֹחֲלִים לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ*, וְכֵן יְכוֹלִים רַבִּים לְהִתְעַלּוֹת• לַתְּכוּנָה הָאִידֵאָלִית הַגְּנוּזָה בְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה עַל יְדֵי תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד, הַשָּׁב לְמַטָּרָה זוֹ שֶׁל הִתְאַפְשְׁרוּת הַזְרָחַת תְּשׁוּקַת גְּאוֹן הָאֻמָּה בְּטָהֳרָתָה•.
המגמה הכללית
ו. רֹאשׁ הַפִּסְגָּה•* שֶׁל נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִיא הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית•*, שֶׁהָאֻמָּה שׁוֹאֶפֶת אֵלֶיהָ בְּעֶצֶם הֲוָיָתָהּ•, וְזֶה כְּבָר יוֹצֵא עַל כְּלָלוּת הַהֲוָיָה•, וְרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹן• נָעוּץ בִּמְרוֹם חֶבְיוֹן• זֶה.
נשמת האומה היא הצדק
ז. נִשְׁמָתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא הַצֶּדֶק הַמֻּחְלָט, שֶׁבְּהִתְגַּשְּׁמוּתוֹ הוּא כּוֹלֵל אֶת כָּל הַטּוֹב הַמּוּסָרִי שֶׁבְּפֹעַל, עַל כֵּן, כָּל פְּגָם מוּסָרִי, שֶׁהָאִישׁ הַיְחִידִי מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה, מַחֲלִישׁ הוּא בָּזֶה קִשּׁוּרוֹ עִם נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. וְהַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה הַיְסוֹדִית הִיא לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָאֻמָּה• בְּנִשְׁמָתָהּ, וְעִמָּהּ הֶכְרֵחַ הוּא לְתַקֵּן אֶת הַדְּרָכִים וְהַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, לְפִי אוֹתוֹ הַתֹּכֶן הַמַּהוּתִי שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
7 - פרק ד' א-ד
8 - פרק ד' ה'-ח'
9 - פרק ד' ט'
טען עוד
ח. קוֹדֶמֶת לְכָל מִינֵי הַתְּשׁוּבוֹת, שֶׁהֵן בָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, הִיא הַתְּשׁוּבָה אֶל כְּבוֹד ד'•. אַף עַל פִּי שֶׁבְּהִתְרַחֵב הָאוֹר•, הַמֻּשָּׂגִים מִתְעַלִּים•, עַד שֶׁהַתֹּכֶן שֶׁל כָּבוֹד עִם כָּל רָחְבּוֹ, צַר הוּא מֵהָכִיל אֶת הַשֶּׁטֶף הַגָּדוֹל שֶׁל אוֹרוֹת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁתַּמְצִית נִקּוּדָם• יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד•, וְזֶהוּ• יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה שֶׁאוֹרוֹ יִגָּלֶה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, וְיִכְלֹל בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל אָרְחוֹת הַתְּשׁוּבָה הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ שֶׁכֻּלָּם בּוֹ כְּלוּלִים. בְּאוֹרוֹ הַגָּדוֹל, בְּרֵאשִׁית הִתְפָּרְצוֹ, נִרְאֶה הוּא כְּאִלּוּ דּוֹחֶה אֶת הָאוֹרָה הַקְּטַנָּה•, וּבְנֵי פָּרִיצִים קָמִים• וּמִתְנַשְּׂאִים לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלִים, אֲבָל הַכִּשָּׁלוֹן לֹא בָּא כִּי אִם עַל יְדֵי הָאוֹרוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁנִּרְאוּ כְּאִלּוּ נִדְּחוּ. וְהָאוֹר הַגָּדוֹל פּוֹעֵל הָלְאָה אֶת פְּעֻלָּתוֹ, וְיָדוֹ לֹא יָנִיחַ עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב לְהִגָּלוֹת בְּכָל סְגֻלּוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת•. "גְּדֹר פִּרְצִי בְּבֶן פַּרְצִי• וּמֵחֶדֶק• לְקֹט שׁוֹשָׁן".
___________________________
לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַתְּשׁוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְשׁוּעַת הַכְּלָל - לתקן את הרצון, ששאיפת האדם תהיה טובת הכלל ולא הנאותיו הפרטיות. יָחִיד שֶׁשָּׁב בְּמוּבָן זֶה - שעושה תשובה בשביל לתקן את רצונו שירצה רק בהצלחת הכלל. יְכוֹלִים רַבִּים לְהִתְעַלּוֹת וכו' - הרבים מקבלים חיזוק ויכולת להופיע את נשמת האומה ולחיות חיי קודש. הַשָּׁב לְמַטָּרָה זוֹ וכו' - כאשר מטרת תשובתו שתרבה התשוקה בעם ישראל לישועה ולגאולה. רֹאשׁ הַפִּסְגָּה - המטרה העליונה של עם ישראל. הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית - תיקון העולם. בְּעֶצֶם הֲוָיָתָהּ - מטבע בריאתה. וְזֶה כְּבָר יוֹצֵא עַל כְּלָלוּת הַהֲוָיָה - מתרחב ומתפשט לשאיפה לתיקון המציאות כולה. וְרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹן וכו' - השאיפה לתיקון המציאות גנוזה בנשמת ישראל. חֶבְיוֹן - פנימיות. לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָאֻמָּה - להתחבר לשאיפות הצדק והיושר של עם ישראל. הַתְּשׁוּבָה אֶל כְּבוֹד ד' - היחס הראוי והמרומם כלפי ה'. שֶׁבְּהִתְרַחֵב הָאוֹר - שההכרה האמונית מתפתחת. הַמֻּשָּׂגִים מִתְעַלִּים וכו' - ההכרה של 'כבוד ה'' היא מדרגה נמוכה וישנם מדרגות גבוהות ועמוקות יותר ביחס שבינינו לקב"ה. שֶׁתַּמְצִית נִקּוּדָם - תמצית ערכם היסודי, כמו נקודה ביחס אל אות ומלה. [הערת הרב צבי יהודה קוק]. יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד - מעולה יותר מחכמה וכבוד. וְזֶהוּ - התשובות לכבוד ה' והתשובות שבאות אחריה, שמהוות שינוי כולל ולא רק תיקון של פרט מסוים. הָאוֹרָה הַקְּטַנָּה - המצוות המעשיות. וּבְנֵי פָּרִיצִים קָמִים - אנשים הפורצים בחומת התורה והמצוות מנסים להנהיג את עם ישראל בלי תורה ומצוות. סְגֻלּוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת - ממדרגות קדושה עליונות ועד פרטי מצוות מעשיות. בְּבֶן פַּרְצִי - כינוי למשיח. מֵחֶדֶק - קוץ [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
בקבוצת הפסקאות הקודמת עסק הרב קוק בהיקף הכללי הרחב ביותר של התשובה, ותיאר אותה כחובקת עולם ומלואו - בכל מדרגות הבריאה, בכל פרטי ההלכה, ובכל השאיפות והניסיונות לתיקון ולשכלול במשך ההיסטוריה. בקבוצת הפסקאות הזו מתייחס הרב קוק לתשובה במסגרת של עם ישראל ולמשמעות של התשובה ביחס בין הפרט לבין הכלל. יש הבדלים בין העמים, ובפרט בין עם ישראל לכל שאר העמים. לכל עם יש אינטרס לאומי משלו. הוא מעוניין לבנות חברה חזקה ויציבה ולדאוג לשלום האזרחים. להשגת המטרה הזו הוא גם מטפח יחסי ידידות עם עמים זרים. לכל עם יש כישרון מיוחד שבו הוא טוב במיוחד, בפיתוח או בייצור, בטכנולוגיה או בתרבות, וכל אחד תורם את חלקו לשכלול העולם ומבסס את מעמדו לעומת האחרים. אצל עם ישראל, המכנה הלאומי המשותף הוא מוסרי. גם הוא שואף למסגרת לאומית חזקה, אבל כאמצעי ולא כתכלית. הדבר שבאמת חשוב לו הוא לחנך ולהרגיל את כל בני האדם לנהוג בצדק וביושר, ולכן הוא הוכתר ע"י ה' כמנהיג הרוחני של החברה האנושית. כל עם ישראל שומר על אורח חיים קפדני ומדוקדק, כפי שהוא מצֻווה בתורת ה', כיאה לקבוצת איכות רוחנית. אצל עם ישראל אין תחושת זרות ביחס לעמים אחרים, כי הוא לא מתחרה בהם אלא מאיר להם את הדרך. לכן אין באמת פער בין השאיפה לשלמות של עם ישראל, לבין השאיפה לשלמות של כלל האנושות. אצל עם ישראל, הקשר בין היחיד לבין הכלל נשען על בסיס מוסרי. ככל שהאדם נאמן יותר לרצון ה', כך הוא מתאים יותר למגמה של העם, ומחזק את השייכות שלו אל הכלל. מאידך, כל קלקול וסטייה מן הדרך, מחלישה את הקשר בינו לבין העם בכללו. המנגנון שקובע את מידת הקשר בין היחיד לבין הכלל, יכול להיות גם מפתח לתשובה. כשאדם מישראל רוצה לחזק את הלאומיות שלו, ולהיות שותף לייעוד ולתפקיד של העם, הוא מגיע באופן טבעי להתחזקות ביראת שמים ובקיום מצוות. כשמתחברים אצל האדם התשוקה לתיקון האישיות שלו והתשוקה לגאולת והצלחת עם ישראל, הוא מסוגל להשפיע על אנשים רבים ולרומם אותם.
הרחבות
* השפעת תשובת היחיד הינה על הכלל
מוֹחֲלִים לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מקורו של הרב קוק בגמרא , "תניא, היה רבי מאיר אומר: גדולה תשובה, שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו, שנאמר 'אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ' [הושע יד, ה] מהם (לשון רבים) לא נאמר, אלא ממנו (לשון יחיד)" [יומא פו:].
נבאר עניין זה על פי המהר"ל : הגמרא אומרת שהקב"ה ברא את כוח התשובה לפני שברא את העולם [על פי נדרים לט:], היינו, כוח התשובה קדם למציאות החומרית ולחטא האדם הראשון. מכאן שעניין התשובה הוא לשוב אל המציאות הטהורה שקדמה לחטא ואדם השב בתשובה, מתחבר אל הרצון הגדול הזה. אולם, כיוון שהאדם הוא פרט אחד מכלל העולם אין הוא משפיע רק על עצמו, אלא מרומם מעט את כל העולם יחד איתו אל אותו רצון לשוב למציאות שקדמה לחטא, לכן גם הכפרה באה על כל העולם. [על פי מהר"ל נתיב התשובה פרק ג, חידושי אגדות נדרים לט:].
* מהות נשמת ישראל מטיב לכל
רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁל נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִיא הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית. עניינו של עם ישראל הוא לרומם את כל העולם שזהו הטוב הגדול ביותר. על כן מגדיר הרב קוק את נשמת ישראל "עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל" [אורות ישראל א, ד].
התעלות העולם מקדמת את העולם אל תיקונו והשלמתו. זוהי מגמת התשובה הכללית - "לתקן עולם במלכות שדי".
שאלות לדיון
א. כאן הרב קוק כותב שהתשובה אל כבוד ה' קודמת לכל מיני התשובות, ואילו לעיל כתב שהתשובה הגופנית היא הקודמת!
ב. איך התשובה הפרטית שלי מקשרת אותי עם הכלל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
