ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
הֶכְרֵחִיּוּת מְצִיאוּת הַתְּשׁוּבָה וּפְעֻלָּתָהּ בָּאָדָם, בָּעוֹלָם וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל
בריאות הנפש
א. הַתְּשׁוּבָה הִיא הַהַרְגָּשָׁה הַיּוֹתֵר בְּרִיאָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ•. נְשָׁמָה בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא מֻכְרַחַת הִיא לָבוֹא לִידֵי הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁל תְּשׁוּבָה, וְהִיא מַרְגֶּשֶׁת בָּהּ אֶת הָעֹנֶג הַטִּבְעִי הַיּוֹתֵר גָּדוֹל. פְּלִיטַת הֶחֳמָרִים הַמַּזִּיקִים• פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ הַטּוֹבָה וְהַמַּבְרִיאָה בַּגְּוִיָּה כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה בִּתְכוּנָתָהּ, וַהֲרָקָה רוּחָנִית• שֶׁל כָּל מַעֲשֶׂה רַע וְכָל רִשּׁוּמִים• רָעִים וּמְקֻלְקָלִים הַבָּאִים מִמֶּנּוּ, שֶׁל כָּל מַחֲשָׁבָה• רָעָה וְשֶׁל כָּל רִחוּק מֵהַתֹּכֶן הָאֲצִילִי הָאֱלֹהִי• בִּכְלָל, שֶׁהוּא יְסוֹד לְכָל רַע, לְכָל גַּסּוּת וְכִעוּר, מֻכְרַחַת הִיא לָבוֹא, כְּשֶׁהָאוֹרְגָּן• בָּרִיא מִצִּדּוֹ הָרוּחָנִי וְהַגַּשְׁמִי יַחְדָיו.
התשובה מביאה להתגלות
ב. נֶגֶד• כָּל חֵלֶק שֶׁל כִּעוּר, שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִנִּשְׁמַת הָאָדָם עַל יְדֵי הַסְכָּמָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל אוֹר הַתְּשׁוּבָה•, מִתְגַּלִּים עוֹלָמוֹת מְלֵאִים בִּבְהִירוּתָם הָעֶלְיוֹנָה בְּקֶרֶב נִשְׁמָתוֹ. כָּל הַעֲבָרַת חֵטְא דּוֹמָה לַהֲסָרַת דָּבָר הַחוֹצֵץ מֵעַל הָעַיִן הָרוֹאָה, וְאֹפֶק-רְאִיָּה שָׁלֵם מִתְגַּלֶּה, אוֹר מֶרְחֲבֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
11 - פרק ד' י'- י"א
12 - פרק ה' א'- ה'
13 - פרק ה' ו'- ח'
טען עוד
ג. הָעוֹלָם מֻכְרָח הוּא לָבוֹא לִידֵי תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אֵין הָעוֹלָם דָּבָר עוֹמֵד עַל מַצָּב אֶחָד, כִּי-אִם הוֹלֵךְ הוּא וּמִתְפַּתֵּחַ*, וְהַהִתְפַּתְּחוּת הָאֲמִתִּית הַשְּׁלֵמָה מֻכְרַחַת הִיא לְהָבִיא לוֹ אֶת הַבְּרִיאוּת הַגְּמוּרָה, הַחָמְרִית וְהָרוּחָנִית, וְהִיא תָּבִיא אֶת אוֹר חַיֵּי הַתְּשׁוּבָה עִמָּהּ.
התשובה מפתחת ומעדנת את העולם
ד. רוּחַ הַתְּשׁוּבָה מְרַחֵף בָּעוֹלָם• וְהוּא נוֹתֵן לוֹ אֶת עִקַּר צִבְיוֹנוֹ• וּדְחִיפַת הִתְפַּתְּחוּתוֹ, וּבְרֵיחַ בְּשָׂמָיו• הוּא מְעַדֵּן אוֹתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ אֶת כָּל כִּשְׁרוֹן יָפְיוֹ וַהֲדָרוֹ.
מחלת העקשנות
ה. הָעַקְשָׁנוּת לַעֲמֹד תָּמִיד בְּדֵעָה אַחַת• וּלְהִתָּמֵךְ בָּהּ בְּחֶבְלֵי הַחַטָּאת* שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמִנְהָג•, בֵּין בְּמַעֲשִׂים, בֵּין בְּדֵעוֹת, הִיא מַחֲלָה הַבָּאָה מִתּוֹךְ שִׁקּוּעַ בְּעַבְדוּת קָשָׁה•, שֶׁאֵינָהּ מְנִיחָה אֶת אוֹר הַחֵרוּת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה לְהָאִיר בְּעֹצֶם חֵילָהּ; כִּי הַתְּשׁוּבָה הִיא שׁוֹאֶפֶת לְחֹפֶשׁ מְקוֹרִי אֲמִתִּי שֶׁהוּא הַחֹפֶשׁ הָאֱלֹהִי, שֶׁאֵין עִמּוֹ שׁוּם עַבְדוּת.
___________________________
הַהַרְגָּשָׁה הַיּוֹתֵר בְּרִיאָה - היא סימן של בריאות נפשית ולא של חולשה. פְּלִיטַת הֶחֳמָרִים הַמַּזִּיקִים - תהליך העיכול להוצאת הפסולת מהגוף. וַהֲרָקָה רוּחָנִית... יַחְדָיו - כוונת המשפט היא: ריקון וניקוי של החלק הרוחני של האדם מן הרע שבו, מוכרח להתקיים במצב בריא. רִשּׁוּמִים - רשמים. שֶׁל כָּל מַחֲשָׁבָה וכו' - מוסב על 'הרקה רוחנית'. רִחוּק מֵהַתֹּכֶן הָאֲצִילִי הָאֱלֹהִי - התרחקות הנפש ממקורה האלוהי. כְּשֶׁהָאוֹרְגָּן - הגוף החי, האדם. נֶגֶד - כנגד. עַל יְדֵי הַסְכָּמָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל אוֹר הַתְּשׁוּבָה - באמצעות הסכמתו להופעת אור התשובה שנמצא בפנימיותו. מְרַחֵף בָּעוֹלָם - שורר בעולם ומשפיע עליו. צִבְיוֹנוֹ - צורתו, תוכנו. וּבְרֵיחַ בְּשָׂמָיו - נמשל: השפעתו הפנימית שממנה נובעת הרגשה טובה. הָעַקְשָׁנוּת לַעֲמֹד תָּמִיד בְּדֵעָה אַחַת - קיבעון במחשבה מסוימת. לְמִנְהָג - הרגל. שִׁקּוּעַ בְּעַבְדוּת קָשָׁה - דפוס חיים קבוע שאינו נתון לשינוי.
ביאורים
למרות שהאדם בוחר לחזור בתשובה מרצונו החופשי, הוא בעצם מבטא את הצורך הטבעי של הנפש. רפואת הגוף מוכרת ומוחשית לנו, ועל ידי התבוננות בה נוכל להבין טוב יותר את רפואת הנפש, התשובה, שפעולתה נסתרת מאיתנו. הרפואה לא מחדשת דבר בגופו של האדם. היא מנקה ומסירה את הגורמים המזיקים שהתווספו לגוף, ומחזירה אותו למצבו המקורי, ללא עודפים מיותרים. השבת הגוף לצורתו הטבעית, הבראשיתית, היא היצירה הגדולה של הרפואה. בדומה לה, גם התשובה לא מוסיפה ומעמיסה על נפש האדם. אדרבה, היא רק מסייעת לו להשיל מעליו שכבות של לכלוך מוסרי ולהיפטר מהרגלים לא רצויים. במשך הזמן, האדם קנה לעצמו דרכי פעולה שלא מתאימות לו, והתשובה מחזירה אותו לנקודת הראשית הטהורה, וגואלת אותו מכל השעבודים שאליהם הוא התמכר. כמו שהרפואה היא פעולה הכרחית שנגזרת מהמבנה הטבעי של הגוף, כך התשובה היא פועל יוצא של התכונה הטבעית הבסיסית של הנפש. החטאים לא פוגמים רק בעולם הנפש של האדם אלא גם בעולם הדעת. הכישרון השכלי של האדם וכוח התבונה שבו משקפים את המדרגה הרוחנית שבה הוא מצוי. האדם קולט, מפרש ומעבד את המציאות הגלויה שהוא נפגש עמה, לפי עולם המושגים שלו והעניינים הקרובים ללבו. התשובה עורכת ניקוי מערכתי בתוך האדם, ומאפשרת לו להגיע להישגים גבוהים הרבה יותר גם בתחום הדעה וההשגה הרוחנית.
התשובה קדמה לעולם, ולכן היא גם ניצבת בסופו. השורש של העולם, מבטא את התכנית והמטרה שלשמה נוצר העולם, ולכן מן ההכרח שהוא יחתור לממש אותה ללא הרף עד שלבסוף יגיע לייעודו. הדחף הבלתי פוסק של האנושות בכללה לקדם את העולם ולשכלל אותו, בכל דרך, בכל מובן ובכל תחום, בטכנולוגיה וברפואה, בתרבות ובחינוך, בערכים ובמוסר, בעיצוב וביופי, נובעת מהשאיפה הכמוסה להתעלות, להתקדם ולמצות את הכוחות והכישרונות עד תומם. התשובה היא מנוע אנרגיה רב עוצמה שמאיץ באדם לשאוף לשלמות בלתי פוסקת, לעבר האין סוף. לא רק ההתפתחות הערכית, אלא גם ההתפתחות החומרית נובעת מהרצון להכין כלים נאים ומרווחים שיעניקו מרחב ותעצומות לאורות הגדולים שיתגלו. נפש בריאה בגוף בריא.
התשובה נותנת לאדם חופש וחירות אמיתית, שמשחררת אותו ממקובעות. לפעמים נוח להתרגל לשגרה המוכרת, למחשבות שטחיות, כתוצאה מעצלות מחשבתית. קיים גם חשש להיחשף לרעיונות עומק שעלולים לשבור את תפיסת העולם הפשוטה. יש רתיעה מלהציב יעדים חדשים, להעלות את הרף ולדרוש מעצמנו יותר, ובמקום זאת מסתפקים במועט במקום שלא צריך. התשובה לא מטפלת רק בשלילה אלא גם בדברים חיוביים שצריך לטפח, לשכלל ולהעצים.
הרחבות
* הירידה והעליה
הוֹלֵךְ הוּא וּמִתְפַּתֵּחַ. הרמח"ל כותב "כל יום ויום שעובר נמצא העולם קרב יותר אל שלמותו", כי הקב"ה מנהיג את העולם למצבו השלם [דעת תבונות מח]. ההתפתחות שעליה מדבר הרב קוק היא שיבה אל ההתחלה בצורה שלמה יותר. הרב מסביר שכל תהליך בעולם מגיע קודם כל על ידי ירידה של רעיון רוחני לעולם הגשמי, שכתוצאה מהמפגש ביניהם הרעיון מגיע לדרגה שפלה מאד. אחרי הירידה מגיע שלב ההתרוממות – התפתחות אל הרעיון המקורי באופן שהעולם מכיל אותו. למשל, המוסר האנושי הולך ומתפתח, ויש בו התקדמות במישור הפרטי והכללי. יש לנו מבט אופטימי על המציאות, אנחנו מאמינים בגאולה השלמה של העולם [אורות הקודש ב, מאמר חמישי, ו; יט].
* הימשכות אחר החטא
בְּחֶבְלֵי הַחַטָּאת. הגמרא מביאה מדרש על הפסוק "הוי מושכי העוון בחבלי השווא, וכעבות העגלה חטאה" [ישעיה ה, יח]: "אמר רבי יוסי: יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא (קורי עכביש) ולבסוף דומה לעבות העגלה" [סוכה נב, א]. לפני שהאדם הורגל בחטא קל לו להתנתק ממנו, הקשר אל החטא חלש כחוט דק שאינו יכול למשוך. אולם ככל שהאדם מתרגל יותר לחטא מתעבה גם החוט עד שנהיה לחבל חזק (עבות) שיכול למשוך גם עגלה.
שאלות לדיון
א. איך ניתן לראות את מה שהרב קוק מתאר, שרוח התשובה נותן את עיקר הצביון לעולם?
ב. מהו שורש ההבדל בין עבדות לחופש?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך נראית נקמה יהודית?

מה מברכים על ברקים ורעמים?

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















