ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פתיחה חגיגית זו של ה"סדר", מורשת קדומים היא בידינו, מזמן לא רחוק מהחורבן, באותה שעה בה הייתה הארמית שגורה בפי העם, ונתחברה בלשון זו בכדי שתהא מובנת לכולם. קשה להגדיר אותה כתפילה - אין בה מניסוח של בקשה. יותר נראית היא כהצהרה - הצהרה שכל איש מישראל מצהיר בחגיגיות וללא כל פקפוקים, כי שנה זו אחרונה היא לשעבוד, ולשנה הבאה - בני חורין.
ומה מפליא הדבר, כיצד נשתמרה הצהרה זו בנוסחתה הראשונה והגיעה אלינו דרך דורי דורות של גלות ועבדות. שנה שנה מסיבים יהודים בליל הסדר ומצהירים ברורות כי הנה נגמר הסיוט, כי הנה בשנה הבאה נהיה בני חורין בארעא דישראל. והנה עוברת השנה, ועוברות שנים. והשנים מצטרפות לשמיטות ויובלות. ועוברת ההצהרה מאבות לבנים, ומהם לבני בנים ולנינים. מדי שנה מתגלה כי לשווא הייתה ההצהרה בשנה שעברה, כי עדיין ממשיכים אנו להיות עבדים. ועם כל זה חוזרים ומכריזים אותה חגיגית מחדש, כאילו רק ברגע זה הגיעו לכלל החלטה זו, כאילו לא שנים על גבי שנים, עשרות, מאות בשנים לא נתבדתה ההכרזה בצורה העלובה ביותר. ולא עלה על הדעת לתקן , לכל הפחות במקצת, את הנוסח. לדחות את תקוות הגאולה לזמן ממושך יותר, אולי לזמן בלתי מוגבל. להמעיט במקצת את סכנת ההתאכזבות. נשתמרה ההצהרה בנוסחתה הקדמונית.
כאן אנו יכולים לעמוד עד כמה משרשת בתוכנו האמונה בגאולת ישראל. לא זו בלבד שאין להתייאש מן הפורענות, אין בכוח הפורענות אפילו לדחות את תקוות הגאולה לימים רחוקים. "ואעפ"י שיתמהמה" - ואע"פ שהתמהמה . ואעפ"י שתקוות שלשום ואתמול נתבדו, ואע"פ ששום דבר כמדומה לא נשתנה מאז, נתחיל היום לקוות מחדש . כי הן יבא היום, כי הן מוכרח היום לבא, וע"כ "אחכה לו בכל יום - שיבוא".
ולא לחנם קשרו תקווה זו עם "הא לחמא עניא". לחם זה הוא שיעיד. שנים על גבי שנים - כמניין רד"ו - אכלו את הלחם אשר אף פעם לא היה מספיק להחמיץ, לחם עוני, לחם עבדים. כי עבדים היו, עבדים במצרים. ומצרים חזקה, חזקה הייתה - מושלת בכיפה. ועם בני ישראל חלשים ומושפלים עד שאול. עבדים, ובבית עבדים, "עד שנגלה עליהם הקב"ה". ללא כל התפתחות עניינים טכנית, ללא כל השתלשלות רגילה של סיבות. בשנה הקודמת - עבדים, עבדי עבדים. לשנה הבאה בני-חורין - "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".
אף אנו כך! והיא שעמדה להם. והיא שתעמוד גם לנו. השתא עבדי - לשנה הבאה בני חורין, בירושלים הבנויה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
